על שערי החלימה...
bertcat כתב הודעה מדהימה על שערי החלימה. מי שלא קרה אותה מוזמן לעשות זאת עכשיו, שכן הודעתי תהווה המשך ופירוש להודעתו. מהי שינה ומהי ערות? ערות היא תחום מסויים של נקודת התפישה. שינה היא כל השאר. אצל מרבית האנשים הכניסה לתחום השינה דומה ל"נפילה" ומחייבת איבוד שליטה. משם ממשיכה נקודת התפישה לנוע בתזזיתיות, עד שהיא חוזרת לתחום הרגיל שלה, או במלים אחרות - עד שהבנאדם מתעורר. מאפיין נוסף של שנתם של מרבית האנשים הינו שברגע שנקודת התפישה שלהם חורגת מתחום ה"ערות", עיניהם נעצמות וגופם נעשה משותק, מאובן. בנוסף לכך, אזניהם נאטמות במידה מסויימת. יש לגוף מנגנון הגנה מיוחד, הגורם לשיתוק ברגע שנקודת התפישה עוברת לפעילות כאוטית. פעילות כאוטית משמעה, בין היתר, שהתפישה באותו רגע איננה מסוגלת לקיים "עולם" כלשהו בצורה רציפה וממשית ולפיכך אין היא יכולה גם לדאוג לגוף הפיסי. כדי למנוע פגיעה מגוף זה, הגוף עובר למצב של תרדמה (שיתוק). אצל לוחמים אשר החלו לחלום במודע (להשתמש באמנות החלימה באופן מודע), השינה מקבלת משמעויות שונות וצורות שונות. ככלל, המעבר של נקודת התפישה שלהם מהאיזור הרגיל לאיזור המיוחד, נותן בידיהם הזדמנויות מיוחדות ללמוד, להשפיע ולפעול. השינה, עבורם, איננה איבוד הכרה. יש לכך מספר שלבים, או שערים, או הישגים, או התפתחויות, או איך שתרצו לקרוא לכך, כי אני ברגע זה אינני יודע כיצד לקרוא לזה... אז אקרא לזה שערים, כי כך קרא לזה bertcat. השער הראשון המעבר של נקודת התפישה אל מחוץ לתחום המצומצם המכונה "ערות", הינו גם מעבר משיוט בטוח וממוקד בנקודה אחת, למחול תזזיתי. במהלך המחול התזזיתי הזה, אם הלוחם עוצר את נקודת התפישה שלו ומקיים אותה במקום כלשהו, אליו היא הגיעה באופן טבעי במהלך "מחול" זה, הוא מתחיל לתפוש שוב עולם קוהרנטי ומסודר, אלא שעולם זה איננו העולם הרגיל. זוהי חלימה. נקודת התפישה נעצרה. אם הלוחם מסוגל לקבע אותה במקום בו היא נעצרה ולקיים שם את עצמו, הוא חצה את "השער הראשון". לוחם מיומן יכול גם "להתעורר", אם רצונו בכך, מבלי שנקודת התפישה שלו תחזור למיקומה הרגיל. במלים אחרות, הוא יכול לבטל את שיתוק השינה ואת שיתוק החושים ולחזור אל גופו הפיסי ולתפקד שם, מתוך המקום החדש, מתוך "עמדת החלימה" הזו. השער השני בעודו ישן, אם הוא מסוגל, מתוך עמדת התפישה החדשה אליו הוא הגיע ("עמדת חלימה"), להסיט שוב את נקודת התפישה שלו אל מקום חדש ולקבע אותה שם שוב - הוא חצה את "השער השני". למעשה, הוא רכש מידה רבה של שליטה על נקודת התפישה שלו. זה מענין... שימו לב: לפני שרוכשים יכולת להסיט את נקודת התפישה, יש לרכוש יכולת לקבע אותה. אמנם בחיי היומיום היא מקובעת, אך במקום האוטומטי, המובן מאליו, שלא אנחנו קיבענו אותה שם. כדי להסיט אותה בצורה "נכונה", עלינו תחילה לדעת "לקבע" אותה במקום שאיננו המקום "ההוא" (המקום הרגיל). זוהי נקודת המוצא שלנו וזהו השער הראשון. השער השני הוא המקום החדש אליו אנחנו מגיעים, מתוך נקודת המוצא החדשה. לגבי השער השלישי והרביעי, בפעם אחרת, טוב? שלכם בעייפות, בן
bertcat כתב הודעה מדהימה על שערי החלימה. מי שלא קרה אותה מוזמן לעשות זאת עכשיו, שכן הודעתי תהווה המשך ופירוש להודעתו. מהי שינה ומהי ערות? ערות היא תחום מסויים של נקודת התפישה. שינה היא כל השאר. אצל מרבית האנשים הכניסה לתחום השינה דומה ל"נפילה" ומחייבת איבוד שליטה. משם ממשיכה נקודת התפישה לנוע בתזזיתיות, עד שהיא חוזרת לתחום הרגיל שלה, או במלים אחרות - עד שהבנאדם מתעורר. מאפיין נוסף של שנתם של מרבית האנשים הינו שברגע שנקודת התפישה שלהם חורגת מתחום ה"ערות", עיניהם נעצמות וגופם נעשה משותק, מאובן. בנוסף לכך, אזניהם נאטמות במידה מסויימת. יש לגוף מנגנון הגנה מיוחד, הגורם לשיתוק ברגע שנקודת התפישה עוברת לפעילות כאוטית. פעילות כאוטית משמעה, בין היתר, שהתפישה באותו רגע איננה מסוגלת לקיים "עולם" כלשהו בצורה רציפה וממשית ולפיכך אין היא יכולה גם לדאוג לגוף הפיסי. כדי למנוע פגיעה מגוף זה, הגוף עובר למצב של תרדמה (שיתוק). אצל לוחמים אשר החלו לחלום במודע (להשתמש באמנות החלימה באופן מודע), השינה מקבלת משמעויות שונות וצורות שונות. ככלל, המעבר של נקודת התפישה שלהם מהאיזור הרגיל לאיזור המיוחד, נותן בידיהם הזדמנויות מיוחדות ללמוד, להשפיע ולפעול. השינה, עבורם, איננה איבוד הכרה. יש לכך מספר שלבים, או שערים, או הישגים, או התפתחויות, או איך שתרצו לקרוא לכך, כי אני ברגע זה אינני יודע כיצד לקרוא לזה... אז אקרא לזה שערים, כי כך קרא לזה bertcat. השער הראשון המעבר של נקודת התפישה אל מחוץ לתחום המצומצם המכונה "ערות", הינו גם מעבר משיוט בטוח וממוקד בנקודה אחת, למחול תזזיתי. במהלך המחול התזזיתי הזה, אם הלוחם עוצר את נקודת התפישה שלו ומקיים אותה במקום כלשהו, אליו היא הגיעה באופן טבעי במהלך "מחול" זה, הוא מתחיל לתפוש שוב עולם קוהרנטי ומסודר, אלא שעולם זה איננו העולם הרגיל. זוהי חלימה. נקודת התפישה נעצרה. אם הלוחם מסוגל לקבע אותה במקום בו היא נעצרה ולקיים שם את עצמו, הוא חצה את "השער הראשון". לוחם מיומן יכול גם "להתעורר", אם רצונו בכך, מבלי שנקודת התפישה שלו תחזור למיקומה הרגיל. במלים אחרות, הוא יכול לבטל את שיתוק השינה ואת שיתוק החושים ולחזור אל גופו הפיסי ולתפקד שם, מתוך המקום החדש, מתוך "עמדת החלימה" הזו. השער השני בעודו ישן, אם הוא מסוגל, מתוך עמדת התפישה החדשה אליו הוא הגיע ("עמדת חלימה"), להסיט שוב את נקודת התפישה שלו אל מקום חדש ולקבע אותה שם שוב - הוא חצה את "השער השני". למעשה, הוא רכש מידה רבה של שליטה על נקודת התפישה שלו. זה מענין... שימו לב: לפני שרוכשים יכולת להסיט את נקודת התפישה, יש לרכוש יכולת לקבע אותה. אמנם בחיי היומיום היא מקובעת, אך במקום האוטומטי, המובן מאליו, שלא אנחנו קיבענו אותה שם. כדי להסיט אותה בצורה "נכונה", עלינו תחילה לדעת "לקבע" אותה במקום שאיננו המקום "ההוא" (המקום הרגיל). זוהי נקודת המוצא שלנו וזהו השער הראשון. השער השני הוא המקום החדש אליו אנחנו מגיעים, מתוך נקודת המוצא החדשה. לגבי השער השלישי והרביעי, בפעם אחרת, טוב? שלכם בעייפות, בן