על שקרים והסתרות אצל ילד בן 8.5
היי, אני כבר זמן מה תוהה מה לעשות ועם מי להתייעץ. חוששת שאולי יש לנו בעיה ואני טומנת את ראשי בחול... אז יש לנו את שחר שהוא בן 8.5 ואת שירה בת 3. שחר ילד מאוד טוב, מאוד ממושמע, תמיד נכון לעזור, מאוד מקבל את המסגרת של בי"ס. הבית שלנו רגיל ונורמטיבי לדעתי. אם אני מנסה לחשוב איפה הטעות - אולי היא במשמעת הנוקשה? אולי יש לנו איזשהם שדרים לא מילוליים כאילו שהוא חושב שמצפים ממנו ליותר מדי? כי במילולי זה ממש לא כך. אנחנו מאוד משתדלים ככל יכולתנו להעניק יחס ותשומת לב ומקשיבים לו ומאז ומתמיד הולכים איתו בראש שלו ובקצב שלו. העניין הוא השקרים. יש כמה סוגים של שקרים כמובן - שקרים של אני עשיתי ואני הבקעתי את כל הגולים ואני ניצחתי את כולם - כאלה שבאים להרשים ואולי עולים מתוך השאיפות הכמוסות של הילד. אני מבינה אותם. שקרים של להסתיר משהו שעשיתי - כדי שלא יכעסו עלי. גם את זה אני מבינה. אף פעם לא הענשנו אותו. מנזפים אותו - זה כן. כועסים - לפעמים אבל לא בצורה כזו מחמירה שתצדיק כל דבר לסובב ולהפוך לשקר... או כך לפחות אני חושבת... ותמיד אומרת לו שאם כבר אז אני כועסת על ששיקר יותר מאשר על מה שקרה. אז רציתי לשאול - האם זה נורמלי שילד משקר בגיל כזה על כל דבר? הוא מסובב אותנו איפה שהוא רק יכול... בתקופה האחרונה יש מאורע שמאוד מטריד אותי שחוזר על עצמו - הוא כנראה מתעצל לנגב כמו שצריך את אחוריו לאחר שישב על האסלה ועשה צרכיו והתחתונים כמובן מתלכלכים אז הוא מחביא אותם איפשהו וכבר כמה פעמים קרה שמצאתי אותם בכל מיני מקומות מסתור... ממש מביך אותי לשתף בזה...אבל אני תוהה מה אנחנו עושים לא בסדר? האם הוא לחוץ מהתגובות שלי עד כדי כך? האם הילד שלי צריך עזרה? או שאפשר לפתור את זה בכך שהוא פשוט עצלן? אנא עזרתכן תודה אנא תגובתכם...
היי, אני כבר זמן מה תוהה מה לעשות ועם מי להתייעץ. חוששת שאולי יש לנו בעיה ואני טומנת את ראשי בחול... אז יש לנו את שחר שהוא בן 8.5 ואת שירה בת 3. שחר ילד מאוד טוב, מאוד ממושמע, תמיד נכון לעזור, מאוד מקבל את המסגרת של בי"ס. הבית שלנו רגיל ונורמטיבי לדעתי. אם אני מנסה לחשוב איפה הטעות - אולי היא במשמעת הנוקשה? אולי יש לנו איזשהם שדרים לא מילוליים כאילו שהוא חושב שמצפים ממנו ליותר מדי? כי במילולי זה ממש לא כך. אנחנו מאוד משתדלים ככל יכולתנו להעניק יחס ותשומת לב ומקשיבים לו ומאז ומתמיד הולכים איתו בראש שלו ובקצב שלו. העניין הוא השקרים. יש כמה סוגים של שקרים כמובן - שקרים של אני עשיתי ואני הבקעתי את כל הגולים ואני ניצחתי את כולם - כאלה שבאים להרשים ואולי עולים מתוך השאיפות הכמוסות של הילד. אני מבינה אותם. שקרים של להסתיר משהו שעשיתי - כדי שלא יכעסו עלי. גם את זה אני מבינה. אף פעם לא הענשנו אותו. מנזפים אותו - זה כן. כועסים - לפעמים אבל לא בצורה כזו מחמירה שתצדיק כל דבר לסובב ולהפוך לשקר... או כך לפחות אני חושבת... ותמיד אומרת לו שאם כבר אז אני כועסת על ששיקר יותר מאשר על מה שקרה. אז רציתי לשאול - האם זה נורמלי שילד משקר בגיל כזה על כל דבר? הוא מסובב אותנו איפה שהוא רק יכול... בתקופה האחרונה יש מאורע שמאוד מטריד אותי שחוזר על עצמו - הוא כנראה מתעצל לנגב כמו שצריך את אחוריו לאחר שישב על האסלה ועשה צרכיו והתחתונים כמובן מתלכלכים אז הוא מחביא אותם איפשהו וכבר כמה פעמים קרה שמצאתי אותם בכל מיני מקומות מסתור... ממש מביך אותי לשתף בזה...אבל אני תוהה מה אנחנו עושים לא בסדר? האם הוא לחוץ מהתגובות שלי עד כדי כך? האם הילד שלי צריך עזרה? או שאפשר לפתור את זה בכך שהוא פשוט עצלן? אנא עזרתכן תודה אנא תגובתכם...