לא
ההתנתקות מנוגדת לאינטרסים הפלסטיניים, מה שיוביל אותנו להמשך שפיכות הדמים. ההתנתקות נועדה לרצות את דעת הקהל בארה"ב ביחס להתערבות בוש בסיכסוך ("ראו! מהלך מדיני מבריק ביוזמת הנשיא! בחרו בו בדצמבר 04'!"), כך שהוא לא ידרוש את פינוי הגדה (כבר היום הוא מדבר על "תיקוני גבול" ועל "ויתור על זכות השיבה"). מעבר לכך, גם בעזה עצמה התכנית לא מהווה שיפור. כשסוגרים את גבול עזה-ישראל, זה הגיוני. אבל כשסוגרים את גבול עזה-מצרים, את החוף של עזה ואת המרחב האווירי של עזה - ועוד שומרים את הזכות לערוך שם פעולות אוויריות ופעולות קרקע של צה"ל - זה כבר להפוך את עזה לבית כלא המוני. ומתוך הכלא הזה הפלסטינים ימשיכו להילחם. ואז שרון שוב ימכור לישראלים ש "עם הפלסטינים אי אפשר לעשות שלום" ויכבוש מחדש את עזה (מעניין איך יקראו למבצע אז, אולי: "קשת בענן: הדור הבא!"). "מחנה השלום" הציוני של שלום עכשיו ושות' ייכנס שוב להלם טוטאלי בעקבות תמיכתו בהתנתקות, ונזכה לראות את מה שראינו בתחילת האינתיפאדה הקודמת. ההתנתקות לא מקרבת את השלום. היא רק המשך הכיבוש באמצעים אחרים, ועוד בלי שהממשלה תצטרך לספק סיוע הומאניטרי לפלסטינים כיוון שהם כביכול "עצמאיים". ההתנתקות רק מרחיקה את השלום ומעמיקה את שפיכות הדמים. על מחנה השלום לדחות אותה ולהלחם על אלטרנטיבה אמיתית לכיבוש: יציאה מכל השטחים הכבושים, פירוק כל ההתנחלויות, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים, קביעת הקו הירוק כגבול של שלום, החלפת השיטה הקפיטליסטית בסוציאליסטית והבטחת זכויות חברתיות לכל אדם משני צידי הקו הירוק.
