על שתי הפסקות אש
הפסקת אש אינה יותר מאתנחתה שבה הצדדים מכינים עצמם לסיבוב נוסף. כל מי שחושב אחרת אינו זוכר את ההיסטוריה של הארץ הזאת. בימים אלו אנו שומעים על שתי שביתות אש. האחת בין העובדים שיצאו אתמול לשביתה כללית אשר נשברה בעקבות הסכמת ההסתדרות לקבל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, השנייה בין מדינת ישראל והממשלה הפלסטינית. . סטיב אדלר ציווה על שבירת השביתה, ומכאן ניתן ללמוד מהו תפקידם של בתי הדין בישראל. הם חלק מהמדינה הבורגנית המגוננת על בעלי ההון. אין זה נכון שהנהגת ההסתדרות נאלצה להיעתר, משום שאם השביתה הייתה מוכנה כראוי ומתארגנת כשביתה כללית עם פרוגראמה המשקפת את האינטרס של כל העובדים כמעמד אחד, שום בית משפט לא יכול היה לכפות את הצווים שלו. אין כוח יותר חזק ממעמד העובדים הפועל כמעמד. שביתה היא רק אחד מכלי הנשק של העובדים ורוב החיילים הם בנים של העובדים. זה לא שבתי המשפט לא השכילו להתאים עצמם לתנאים של ההפרטה הם מגנים על ההפרטה משום שהם משרתים את בעלי ההון. היה זה לא אחר מברק שלפני מספר שנים בכנס משפטנים באילת אמר כי תפקידו של בית המשפט העליון בישראל הוא להעניק מטריה משפטית למעשי הממשלה הנחשבים בעולם כפשעי מלחמה. במאבקים הבאים על מעמד העובדים יהיה להתגבר הן על ההנהגה הרפורמיסטית של הבירוקרטיה של ההסתדרות וגם על בתי המשפט של הבורגנות הפסקת האש השנייה ו נכפתה על ממשלת ישראל ועל הצבא משום כישלונם החרוץ בלבנון ומשום כישלונם בעזה. אין להם שום פתרון צבאי ולכן נאלצו לקבל את הפסקת האש. אולם אין למדינה שום פתרון מדיני לשאלה הלאומית הפלסטינית, כשם שאין לה שום פתרון כלכלי עבור העובדים המנוצלים שחלקם אף לא מקבל שכרם במשך חודשים ארוכים, בעוד העשירים ממשיכים להתעשר. מה מדינת ישראל יכולה להציע כדי לפתור את השאלה הלאומית הפלסטינית? גם אלו המאמינים כי הפתרון הוא שתי מדינות, כאשר הם מתעלמים מההיסטוריה של חלוקת הארץ ולמה היא הביאה, יודעים בסתר לבם כי מדינת ישראל לא תפנה את כל גושי ההתנחלויות, לא תחזיר את הגולן, לא תחזיר את הפליטים שגורשו, לא תחזיר את ירושלים המזרחית ואת סביבתה מלאת ההתנחלויות, לא תשחרר את כל האסירים הפלסטינים. שביתת האש הזו דומה לשביתת האש של השופט אדלר ביחס לשביתת העובדים, היא לא פותרת מאומה רק דוחה את המאבקים הצודקים של העובדים וזורעת תקוות שווא בקרב המוני היהודים והפלסטינים. כיום "מחנה השלום" הציוני מלא בהלהבות מהפסקת האש עם הפלסטינים ומהללים את אבו מאזן דווקא. איני מבין מהי ההתלהבות הגדולה מאבו מאזן, שאינו יותר ממשת"פ של ארצות הברית ושליטי ישראל, הרפורמיסטיים תמיד מחפשים "אגף מתקדם" של הבורגנות עמה לכאורה ניתן להגיע להסדרים צודקים. לא יהי שום שלום בין שני עמי הארץ על בסיס הקפיטליזם והסדר האימפריאליסטי. השלום יבוא רק משהעובדים באזור ייקחו לידיהם את השלטון בתהליך מהפכני שיחסל את הסדר הקיים המביא לעוד שפיכות דמים ועוד מלחמות. האשליות בדבר שלום בורגני לא יעזרו לפתרון הבעיה הלאומית כפי שהטרור הממלכתי של מדינת ישראל או הטרור האישי הפלסטיני לא יביאו לכך. כשם שעל העובדים יהיה ללמוד מלקחי שבית האש עם המעבדים מהו תפקידה של המדינה הבורגנית, כך הם ילמדו שמבלי לסלק את הסדר של בעלי ההון לעולם לא יהיה שלום במזרח התיכון
הפסקת אש אינה יותר מאתנחתה שבה הצדדים מכינים עצמם לסיבוב נוסף. כל מי שחושב אחרת אינו זוכר את ההיסטוריה של הארץ הזאת. בימים אלו אנו שומעים על שתי שביתות אש. האחת בין העובדים שיצאו אתמול לשביתה כללית אשר נשברה בעקבות הסכמת ההסתדרות לקבל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, השנייה בין מדינת ישראל והממשלה הפלסטינית. . סטיב אדלר ציווה על שבירת השביתה, ומכאן ניתן ללמוד מהו תפקידם של בתי הדין בישראל. הם חלק מהמדינה הבורגנית המגוננת על בעלי ההון. אין זה נכון שהנהגת ההסתדרות נאלצה להיעתר, משום שאם השביתה הייתה מוכנה כראוי ומתארגנת כשביתה כללית עם פרוגראמה המשקפת את האינטרס של כל העובדים כמעמד אחד, שום בית משפט לא יכול היה לכפות את הצווים שלו. אין כוח יותר חזק ממעמד העובדים הפועל כמעמד. שביתה היא רק אחד מכלי הנשק של העובדים ורוב החיילים הם בנים של העובדים. זה לא שבתי המשפט לא השכילו להתאים עצמם לתנאים של ההפרטה הם מגנים על ההפרטה משום שהם משרתים את בעלי ההון. היה זה לא אחר מברק שלפני מספר שנים בכנס משפטנים באילת אמר כי תפקידו של בית המשפט העליון בישראל הוא להעניק מטריה משפטית למעשי הממשלה הנחשבים בעולם כפשעי מלחמה. במאבקים הבאים על מעמד העובדים יהיה להתגבר הן על ההנהגה הרפורמיסטית של הבירוקרטיה של ההסתדרות וגם על בתי המשפט של הבורגנות הפסקת האש השנייה ו נכפתה על ממשלת ישראל ועל הצבא משום כישלונם החרוץ בלבנון ומשום כישלונם בעזה. אין להם שום פתרון צבאי ולכן נאלצו לקבל את הפסקת האש. אולם אין למדינה שום פתרון מדיני לשאלה הלאומית הפלסטינית, כשם שאין לה שום פתרון כלכלי עבור העובדים המנוצלים שחלקם אף לא מקבל שכרם במשך חודשים ארוכים, בעוד העשירים ממשיכים להתעשר. מה מדינת ישראל יכולה להציע כדי לפתור את השאלה הלאומית הפלסטינית? גם אלו המאמינים כי הפתרון הוא שתי מדינות, כאשר הם מתעלמים מההיסטוריה של חלוקת הארץ ולמה היא הביאה, יודעים בסתר לבם כי מדינת ישראל לא תפנה את כל גושי ההתנחלויות, לא תחזיר את הגולן, לא תחזיר את הפליטים שגורשו, לא תחזיר את ירושלים המזרחית ואת סביבתה מלאת ההתנחלויות, לא תשחרר את כל האסירים הפלסטינים. שביתת האש הזו דומה לשביתת האש של השופט אדלר ביחס לשביתת העובדים, היא לא פותרת מאומה רק דוחה את המאבקים הצודקים של העובדים וזורעת תקוות שווא בקרב המוני היהודים והפלסטינים. כיום "מחנה השלום" הציוני מלא בהלהבות מהפסקת האש עם הפלסטינים ומהללים את אבו מאזן דווקא. איני מבין מהי ההתלהבות הגדולה מאבו מאזן, שאינו יותר ממשת"פ של ארצות הברית ושליטי ישראל, הרפורמיסטיים תמיד מחפשים "אגף מתקדם" של הבורגנות עמה לכאורה ניתן להגיע להסדרים צודקים. לא יהי שום שלום בין שני עמי הארץ על בסיס הקפיטליזם והסדר האימפריאליסטי. השלום יבוא רק משהעובדים באזור ייקחו לידיהם את השלטון בתהליך מהפכני שיחסל את הסדר הקיים המביא לעוד שפיכות דמים ועוד מלחמות. האשליות בדבר שלום בורגני לא יעזרו לפתרון הבעיה הלאומית כפי שהטרור הממלכתי של מדינת ישראל או הטרור האישי הפלסטיני לא יביאו לכך. כשם שעל העובדים יהיה ללמוד מלקחי שבית האש עם המעבדים מהו תפקידה של המדינה הבורגנית, כך הם ילמדו שמבלי לסלק את הסדר של בעלי ההון לעולם לא יהיה שלום במזרח התיכון