עם מי נשאר ילד שלא מרגיש טוב בבוקר?

עם מי נשאר ילד שלא מרגיש טוב בבוקר?

אתמול הילד היה עם אבא ומלפנות בוקר הקיא ושלשל. בשמונה וחצי התקשרו אלי ואמרתי שאוכל להגיע לקחת את הילד מהבית של אבא בסביבות עשר (היה לי יום חופשי היום). זה לא היה מקובל על הגרוש שרצה שאגיע די מיידית כי יש לו פגישה. העניין הזה לא סגור ביננו כי בד״כ באמת אני לוקחת בבוקר אם חולים. איך זה אצלכם? אני לוקחת את הילד כל יום (כולל בימים שאינם שלי מהצהריים עד ארבע שאביו מגיע לקחת אותו). איך אתם מתנהלים כשילד חולה? מי נשאר איתו? ואם ילד לא מרגיש טוב באמצע הלילה? מתקשרים אליכם? או שהצד השני מטפל בעניין בלי לערב? אני מדברת כמובן על דברים פשוטים. כאב בטן, בחילה, כאב ראש. הילד בתחילת יסודי.. תודה.
 

joejoe268

New member
עד שיהיה הורות שוויונית...

הגרוש שלי לא מוכן לקחת את הילדים כשהם חולים או כשהוא חולה....אין יותר מדי מה לעשות עם זה- אני ההורה המשמורן ולכן עם הזכויות יש גם את החובות... האמת שבן זוגי ואני חשבנו על רעיון של לחייב הורים שמתגרשים להורות משותפת שבה כל אחד אחראי על הילדים במידה שווה וטובתם של הילדים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנ כולם...זה נראה לי רק הגיוני ששני בני אדם שהבאיו ילדים לעולם מתוך בחירה מודעת, חייבים להיות אחראים עליהם (ובמצב של היום, כפי שאמר לי הגרוש שלי לא פעם ולא פעמיים: אני לא חייב לראות את הילדים, אף אחד לא יכול לחייב אותי, הכל תלוי בבחירה שלי...). אבל, צריך לקחת את הטוב מכל הסיטואציה...
 

down under 1

New member
בדרך כלל כשיש צווים מסודרים

ההורה שהילד אצלו היה בבוקר אחראי על הילד עד שעת סיום בית הספר. זאת אומרת שאם הילד היה אצל אבא בבוקר, את יכול לקבל אותו אחר הצהריים. במקרה שלנו אני כל כך לא סומכת על האבא שברגע שהילד חולה אני מכונה לנהוג לצד השני של העיר לאסוף את הילד אלי..
 
זה לא קורה אצלינו כי

הילדים לא ישנים אצלו באמצע שבוע רק בשישי - פעם בשבועיים .כשפעם אחת הרגיש הבן שלי לא טוב אצל אבא שלו בסו"ש שהיה אצלו - אבא שלו לא עירב אותי ברמת ה"בואי תעזרי לי " אלא רק התקשר ליידע אותי והבן היה שם כל הסו"ש עד לזמן החזרה הרגיל שלו במוצ"אש בערב. אבל אתם צריכים להחליט בניכם מה הכלל שלכם לגבי זה.
 

azaria

New member
אין כלל. מה שנכון וטוב לילד ולמקרה הספציפי.

לא הבנתי למה את צריכה להגיע די מיידית "כי יש לו פגישה". זה הרי היה יום שהילד אמור להיות אצלו. אז אם הילד לא היה חולה הכל היה בסדר? איך הוא היה מסתדר אז עם הפגישה? ואם הפגישה מתוכננת לזמן שהילד אמור להיות בגן או בבית הספר, ועכשיו המחלה דופקת את הפגישה - אז אפשר וצריך להודיע על פנצ'ר ולשנות את מועד הפגישה. או להשיג בייביסיטר. אבל בגדול זו אחריות שלו, כי זה זמן שהילד אצלו. אם אחת מהאופציות לבייביסיטר היא לפנות אליך ולראות האם מתאים לך ואת יכולה - אז סבבה. אבל הוא צריך לקבל גם ממך "מצטערת, לא יכולה" בדיוק כמו שהיה מקבל זאת מכל בייביסיטר אחר. עד כאן מה צריך ואמור לפי ההגיון הקר והיבש. אבל מצד שני, מדובר בילד קטן. כשהוא חולה הוא רוצה את האדם הכי קרוב אליו ושידע לטפל בו הכי טוב. הוא גם רוצה את "הבית" שלו. כולל המיטה שלו, הצעצועים שלו, הטלוויזיה שהוא מכיר את השלט שלה בעל פה, וכו וכו. ולפי התיאור שלך הגיוני שכל הדברים האלה מתמקדים אצלך ולא אצל האבא. אז לפי "טובת הילד" אולי כן היה במקום שאת "תתייצבי מייד". וכדי שיהיה לך פחות קשה לקבל זאת, תזכרי שאת מתייצבת מיידית בגלל ובשביל הבן שלך. ולא בגלל בקשה (או הוראה) של האקס.
 
למעלה