עם פי אר ופתאום לא רואים סיבה להגר

[שם בדוי לבינתיים]

עם פי אר ופתאום לא רואים סיבה להגר

אז אחרי דרך מפרכת שעלתה הרבה זמן וכסף וקיבלנו פי אר - לא רואה סיבה להגר. הסיבות:
1. סיבה ביטחונית - דווקא הסיכוי למות או להיפצע בכל גיל בקנדה יותר גבוה מהסיכוי בישראל, רק מסיבות אחרות, יכולה לפרט אם תרצו. וגם סטטיסטית תוחלת חיים מעט יותר קצרה בקנדה.
2. סיבה כלכלית/ רמת חיים - בחישוב עבורנו של הכנסות הוצאות בקנדה אחרי שלב חיפוש עבודה לפי הכנסות ממוצעות למשרות שנחפש והוצאות ומגורים ליד בית ספר עם דירוג טוב - דווקא שורת היתרה בישראל בהרבה יותר גבוהה. הכוונה ספציפית למקצועות שלנו, החישוב שונה לכל אחד בהתאם למקצוע שלו.
3. איכות חיים - אנחנו חושבים שהיא תלויה באנשים. באיזורים הטובים של קנדה ושל ישראל נעים לחיות אז לא רואים הבדל.
אז אני אשמח שתשכנעו אותי למה כן כדאי להגר לקנדה.

 

[Empirical]

לדעתי זה כמו להשוות בין פרארי לסוסיתא, אבל...

כדי לא לחזור על עצמי אצרף קישור:
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1712/180075836/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%95%60%60%D7%9C/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94_-_%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94[/URL]

 

[SupermanZW]

מה השתנה מהיום בו הגשתם מועמדות להגירה לקנדה עד היום?

אני בטוח שבדקתם את כל הנתונים עליהם כתבתם גם לפני שהתחלתם בתהליך הגירה לקנדה, אם כך, מדוע אחרי שהשגתם את הPR, המאפשר לכם סוף סוף לממש את ההגירה קיבלתם רגליים קרות?

בנוגע לשלושת ההערות שכתבתם, ניתן לכתוב אותן על כל מדינה בעולם מכיוון שמדידה כללית נותנת תוצאות כלליות ולא תוצאות מותאמות אישית. לממוצע אין שום משמעות כאשר דנים באינדיבידואל או בשני אינדיבידואלים אלא רק כאשר דנים בקבוצה גדולה של אנשים.

עניינית, בכל זאת אגיב על שלושת הטענות (ביותר מ3 משפטים מכיוון שהחלטתי להתייחס לכל התוכן):
1) מהיכן הבאתם נתונים על הסיכוי למות או להיפצע בכל גיל בקנדה ובישראל ומדוע החלטתם שכל גיל רלוונטי עבורכם?
2) תוחלת חיים מעט קצרה יותר נמצאת בתחום סטיית התקן ולכן אין לה שום משמעות אפילו בקבוצה גדולה, קל וחומר כאשר מדובר על אינדיבידואל או שניים.
3) קנדה מדינה ענקית, השנייה בשטחה בעולם והשונות בין רמות השכר בה במקצועות השונים ובערים השונות עצומה, אין שום משמעות לנתון "הכנסות והוצאות בקנדה אחרי שלב חיפוש עבודה לפי הכנסות ממוצעות למשרות שנחפש..."
4) הדירוג של בתי הספר מושפע מאוד מגורמים אינטרסנטיים והוא רחוק מלהיות אובייקטיבי, במקום להתייחס לדירוגים שהקשר בינם לבין המציאות אקראי ומקרי, כדי לדעת אם בית ספר הוא טוב או לא צריך להגיע אליו פיסית, לשוחח עם מורים/ות ותלמידים/ות וגם עם הורים של תלמידים/ות ורק אז אפשר להסיק מסקנות מהימנות, אחרת מדובר על התייחסות רצינית לנתונים שהקשר בינם לבין המציאות לא ברור.
5) שורת היתרה בישראל אינה רלוונטית, שורת היתרה שלכם ספציפית היא הרלוונטית עבורכם.
6) האם כל אחד מכם משתכר בדיוק את השכר הממוצע למקצועו? אני כמעט בטוח שלא, וגם אם כן אין זו אינדיקציה לשכר שיכול להיות לכם בקנדה ומכיוון שנכון לעכשיו אין לכם הצעות עבודה ספציפיות בקנדה נתוני השכר עליהם אתם מתבססים חסרי משמעות לחלוטין עבורכם.
7) מכיוון שכתבתם שאיכות החיים תלויה באנשים, משמעות הדבר עבורכם היא שהיא תלויה בכם ואתם תיהנו מאיכות חיים טובה אם תחיו עם אנשים בעלי סדרי עדיפויות דומים לשלכם ומכיוון שהגדרת מקום כטוב היא סובייקטיבית ואתם מעולם לא הייתם בקנדה, אין לכם מושג אילו מקומות בקנדה טובים עבורכם וגם אין לכם מושג האם יש הבדל בין איכות החיים שלכם היכן שאתם בישראל לבין איכות החיים שעשויה להיות לכם במקום בקנדה בו תבחרו לחיות אם תחליטו להגר.

לסיכום, לא רק שהטיעונים שלכם אינם רלוונטים באופן כללי, כפי שכבר הוסבר, הם אף אינם רלוונטים עבורכם ולכן אין שום סיבה הגיונית להתייחס אליהם בשיקול האם לעבור לקנדה או לא, אולם, אם ברצונכם לקבל החלטה מושכלת שמבוססת על המציאות ולא על ספקולציות, עליכם לעבור לקנדה ולנסות לחיות בה במקום בו תבחרו למשך שנה לכל הפחות ורק אחר כך להחליט האם כדאי להשתקע בקנדה או לחזור לישראל, אחרת כל מה שיש בידכם הוא הנחות שאינן מבוססות על דבר ולא אינפורמציה מועילה.

 

[שם בדוי לבינתיים]

מפרטת לפי סעיפים:

1. הסיכוי למות רלוונטי כי מלכתחילה אחת הסיבות שלנו להגירה הייתה מצב ביטחוני. כלומר רצון לשמור על הילדים ועל המשפחה, להקטין סבירות שיקרה להם משהו לא טוב. אחרי שראיתי שסבירות שיקרה משהו לא טוב בקנדה היא לא יותר נמוכה - הסיבה הזאת בעצם התבטלה. מבחינתי לא משנה מאיזה סיבה יכול לקרות משהו לא טוב - כל עוד הסיכוי לזה בקנדה לא יותר קטן - העדיפות של קנדה על פני ישראל בסעיף מצב ביטחוני מתבטלת.
2. תוחלת חיים - כנ"ל. הכוונה שגם במדד הזה סטטיסטית אין לקנדה עדיפות על פני ישראל. ברור שזה נתון סטטיסטי ויש שונות גם בקנדה וגם בישראל אבל זה נותן איזשהו סדר גודל שאפשר להתיחס אליו.
3. הכנסות בקנדה חושבו לפי אתר אינטרנט שנותן משכורת ממוצעת לפי עיר ולפי מקצוע. הכנסות בישראל חושבו לפי המצב כרגע בפועל. שוב זה לא מדויק אבל מושאג. בנוסף, שוחחנו עם מספר אנשי מקצוע מתחום של בעלי וכולם דיברו על שכר דומה. אז אנחנו מניחים שירוויח בערך את השכר הזה. כמו בישראל כך בקנדה, אם מדובר על משרה שבה משלמים יותר מממוצע - יש הרבה מועמדים ולא סביר שיבחרו דווקא מועמד עם השכלה וניסיון לא קנדים.
4. דירוג טוב - התכוונתי לציונים במיבחנים הזהים שנעשים כל כמה זמן בכל בתי הספר כמו בישראל. אם לבי"ס דירוג טוב - המשמעות שרוב התלמידים בו תלמידים טובים וחזקים ויש סבירות גבוהה שגם הילד שלנו יהיה תלמיד טוב וחזק. בדיוק כמו בישראל. לא התיחסתי למורים ולאוירה הלימודית שגם הם חשובים . אבל שוב בי"ס בדירוג נמוך עם מורים נחמדים לא יפתור את הבעיה של דירוג גרוע.
5. שורת היתרה בישראל היא שלנו כמובן. שורת היתרה בקנדה חושבה לפי הכנסות צפויות והוצאות צפויות שמקבילות להוצאות שלנו עכשיו.
6. שנינו משתכרים שכר שדומה לשכר ממוצע בתחומנו, במעט גבוה יותר היות שיש לנו השכלה וניסיון מקומיים. נכון, קיימת סבירות שבעתיד השכר שלנו בקנדה יעלה אבל כך גם קיימת הסבירות שהשכר שלנו יעלה בישראל, אז השיקול הזה מתבטל.
7. היינו בקנדה והרגשנו בנוח באיזורים הטובים ופחות בנוח באיזורים הפחות טובים. אנחנו חושבים שיש אנשים מתורבתים שנעים לחיות בחברתם ב-2 המדינות, תלוי באיזור.
8. מלכתחילה רצינו להגר משיקולים ביטחוניים וכלכליים. אבל על סמך נתונים שהבאתי בעצם 2 הסיבות מתבטלות. לא רציתי להגר מתוך אהבה לקנדה אלא משיקולים מסויימים.
מה אתה אומר?

 

[SupermanZW]

תגובה

1) לא כתבתם מדוע הסיכוי הוא רלוונטי בכל גיל וגם לא הבדלתם בין הסיכוי למות לסיכוי להיפצע וגם לא לחומרת הפציעה במקרה של פציעה.
2) פער בטווח של טעות הדגימה אינו רלוונטי.
3) האם כפי שחיפשתם נתונים על הכנסות לפי מקצוע בערים שונות בקנדה חיפשתם גם נתונים על עלויות מחיה באותן ערים וגם על פערי שכר כתוצאה מהשפעת ניסיון באותם ערים כדי לקבל תמונה שתהיה רלוונטית לטווח ארוך? האם לקחתם בחשבון את העובדה שמהגרים כמעט תמיד מתחילים במשכורות נמוכות משמעותית מאלו שמגיעות להם על פי ניסיונם אך בדרך כלל מדביקים את הפער תוך שנתיים בקירוב?
4) דירוג בתי הספר מודד לא רק הישגים במבחנים אלא עוד הרבה גורמים נוספים שאת חלקם הזכרתם אבל מכיוון שאינו אובייקטיבי קשה מאוד לסמוך עליו ולכן המלצתי להגיע פיסית לבתי הספר כדי להתרשם וגם לדבר עם תלמידים מורים והורים.
5) ההוצאות בקנדה מורכבות באופן שונה מאלה בישראל מכיוון שיש סעיפים שקיימים בישראל ולא קיימים בקנדה ויש סעיפים שקיימים בקנדה ולא קיימים בישראל ובנוסף לכך גם אורח החיים שונה. אני ממליץ להיעזר באתר NUMBEO כדי לקבל תמונה פרטנית ומהימנה יותר.
6) לא התייחסתם לפערי שכר כתוצאה מניסיון.
7) טובים ופחות טובים זה עניין סובייקטיבי לגמרי.
8) מבחינה בטחונית אי אפשר בכלל להשוות את קנדה לישראל כי היא בטוחה יותר בכל הפרמטרים, מבחינה כלכלית התמונה מורכבת מאוד וקשה להשוות.

אני אומר שבכל זאת אתם צריכים לחיות ולעבוד בקנדה לפחות שנה כדי להגיע לתובנות המבוססות על המציאות, הרשמים מטיול שונים מאוד מהרשמים מחיים יומיומיים במקום, כל מקום.

 

[שם בדוי לבינתיים]

למה קנדה יותר בטוחה בכל הפרמטרים?

 

[יסמין מעצבת אופנה]

אני מסכימה עם המשפט

שכתבת '' אני אומר שבכל זאת אתם צריכים לחיות ולעבוד בקנדה לפחות שנה כדי להגיע לתובנות המבוססות על המציאות, הרשמים מטיול שונים מאוד מהרשמים מחיים יומיומיים במקום, כל מקום. ''
&nbsp
זה הפתרון הכי טוב בשבילם לדעתי,
לחיות בקנדה שנה ולראות.

 

[יסמין מעצבת אופנה]

אני אומרת

שאם כבר יש לכם PR
זה אומר שחשבתם בצורה מאוד כבדה (אני מקווה לפחות) על תהליך ההגירה
וסימן שאתם הייתם רציניים לגביו.
&nbsp
אני אומרת שתסעו ותגורו שמה שנה אחת.
יודעת שזה יהיה לכם קשה מבחינת להתפטר מעבודה וכל זה
אבל לדעתי זה יהיה שווה את זה.
&nbsp
במקרה הכי גרוע, תחזרו לארץ ותמצאו עבודות חדשות.
ובמקרה הכי טוב אתם תתאהבו במדינה ותחליטו להישאר!
&nbsp
כי חברים יש לכם כבר PR
תנסו!!
יודעת שיש פחדים ורגליים קרות.. אבל תנסו! לפחות שנה אחת תנסו לגור שמה!
מקסימום תחזרו לארץ, אבל עם חוויות,
חוויות של לגור בחו'ל, לראות תרבויות אחרות..
&nbsp
זו תהיה חוויה לכל החיים! וחוויה חיובית!
לא יהיה קל להסתגל וכו, אבל תזכרו זאת לכל החיים..
&nbsp
&nbsp

 

[DTUT]

למה צריך לשכנע אותך להגר

תעשו מה שטוב לכם, מה אכפת לך מה אנחנו חושבים?
&nbsp

 

[PuffDragon]

למה אנחנו היגרנו (ונשארנו בקנדה):

טבע - מרחבי טבע אדירים, ירוקים ונקיים מאשפה.
שקט נפשי - אין פיגועים, אין טילים
הפרדה בין דת למדינה - יש מה לשפר בקנדה, אבל עדיין המצב פי אלף יותר טוב מישראל.
מערכת חינוך - 20 ילדים בכיתה, כמעט אפס אלימות וחינוך לאדיבות ונימוס מהיום הראשון.
&nbsp
למה כדאי להשאר בישראל:
משפחה
חברים
אוכל
מערכת בריאות
&nbsp
תעשו מה שטוב לכם, אבל אל תתפס לסטיסטיקה, זה באמת לא רלוונטי.
&nbsp
&nbsp

 

[estee from ynet]

Someone else in a very similar situation

Go to these links to read about someone else in exactly the same situation as yours, who has eventually decided not to lose the Canadian PR, and to come to Canada. We have discussed it extensively in these links:

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/690/179329013/ישראלים_בחו``ל/ישראלים_בקנדה

And:

http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/690/pagenumber9/ישראלים_בחו``ל/ישראלים_בקנדה

Their decision:

http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/690//ישראלים בקנדה

Only you can make a decision. Remember that you and your family can always go back to Israel. However, by making a small sacrifice and staying in Canada for the required time, you'll give your children the opportunity to have a Canadian passport.

 

[מתל אביב לטורונטו]

סיבות להגר

אני תוהה אם אתם באמת לא רואים סיבה, או שאתם מתלבטים כי רגע האמת הגיע. נשמע שאתה מערבב פרמטרים איכותיים וכמותיים ומנסה להכניס אותם לנוסחה שתתן לך תשובה, מעין מחשבון כדאיות הגירה. לדעתי, הדרך להכריע הוא לחשוב על מה יהיה טוב לילדיך בעתיד, ולא מה טוב לך למשפחתך היום. ייתכן שהפערים בין ישראל לקנדה אכן לא גדולים, לפחות לא לדעתך.

האם אתה מאמין שמצבה של ישראל מבחינה בטחונית ישתפר או ידרדר בשנים הקרובות? האם אתה חושב שהדרך היחידה להכריע היא לבדוק את הסיכוי למות? מה עם התחושה שאתה עומד למות כי כיפת ברזל יירטה מעל הראש שלך טיל בזמן שאתה עומד בתחתונים עם הילדים שלך והשכנים במקלט, מודה לאלוהים שהיו לך 90 שניות כי אתה חי בתל אביב, או בחיפה בזמן מלחמת לבנון השנייה, או מדביק ניילונים לדלת וחוסם עם מגבת רטובה מהפחד של טיל כימי ב 1991? או מנהל שיחה עם חבר ומגלה שיש לו הנחה במשכנתא כי כשהוא היה ילד דקר אותו מחבל והוא נפגע טרור?

האם אתה מאמין שמצבה של ישראל מבחינת רמת החיים ישתפר או ידרדר בשנים הקרובות? האם הדרך היחידה היא לבדוק משכורות ממוצעות בישראל ובקנדה ולהשוות? מה לגבי הסיכוי למצוא עבודה אחרי גיל 40? אחרי גיל 50?

מתי ביקרת לאחרונה בבית חולים בישראל? אפילו באיכילוב בתל אביב? ניהלת שיחה עם האחות, הרופא? שמעת מהם מה הולך שם?

אני יכול להמשיך ולתת עוד דוגמאות, אבל זה לא תפקידי ולא בא לא להרים כל אבן בשביל למצוא סיבות להגר. ישראל היא מקום מצוין לחיות בו, אבל לא לכל אחד. אנשים מסביבי מדברים על הגירה ללא הרף. הישראליות והיהדות מוגדרות מחדש אצל כל אחד מאיתנו. חלק מהאנשים עוזבים עבודות וחיים בקנדה ובארה"ב ועולים על איזה גבעה בישראל ומתחילים מחדש, כי הם מרגישים פתאום בבית. וחלק אחר מרגיש שזה כבר לא הבית שלו.

הפורום הזה נועד לעזור לאנשים שרוצים להגר לקנדה, ומקיזים דם בדרך לשם. לא נעים לי כשיורקים לי בפנים, אם מישהו מנפנף ב PR שלו מול כל המתוסכלים בפורום שחסרות להם כמה נקודות בשביל להגר והם אובדי עיצות, ואז שואל "בעצם, לא בטוח שיש סיבה להגר".

הגירה היא תהליך מורכב, קשה ודורש לא מעט תעצומות נפש. הוא גורר ירידה, זמנית לפחות ברמת החיים, והסתגלות למקום חדש, תרבות חדשה, מזג אוויר שונה לחלוטין, והרבה אי וודאות. אבל הדאגה לעתיד שלנו ושל המשפחה שלנו גוברת על כל אלה.

אם החלטת להשאר בישראל, זה נהדר (בלי ציניות). אתה אדם ציוני שרואה את חייו בישראל, ואין לו מה לחפש במשרדי סוכנויות הגירה. אבל תעשה לכולם טובה, ותשאיר את ההרהורים שלך לשיחות סלון ביום שישי בערב, מול החדשות. או שתצא להפגין, או לשנות מבפנים. בהצלחה!

אם החלטת להגר לקנדה, אני שותף לחרדות שלך, ומאחל לך בהצלחה. קנדה היא מקום חם, מזמין, יפה ומוצלח לגור בו. זו לא רק דעתי, אלא גם דעתם של לא מעט אנשיםו סקרים ודירוגי איכות חיים ודוחו"ת OECD.

 

[שם בדוי לבינתיים]

לפחות אני לא נביאה ולכן

לאע יכולה לחזות את העתיד. מעדיפה לקבל החלטות על סמך מצב עכשיוי ולא על סמך ניבוי עתיד שאני לא יככולה לנבא. דוגמא - דווקא בגרמניה המדינה הנאורה ביותר נכון לשנות 40 של מאה 20 קרתה השואה.
נכון לעכשיו - החיים שלי טובים. כל המצבים הלא נעימים שתיארת מבחינתי נופלים בקטגוריה של סיכוי למות אז במלחמה הבאה לא ארגיש שאני סובלת כי אני בישראל אלא אזכור שזה בגדר סיכוי למות שהוא דומה פה ובקנדה.

 

[estee from ynet]

Today's Germany

Germany Is ranked as the best country in the world to live in. Today's Germany is not the same country that allowed the Holocaust to happen. Just like Israel is not the same country that my parents believed it to be when they had been pressured into immigrating to Israel.

 

[ymusafi]

אם העתיד הוא לא שיקול, אין לך סיבה לעבור

ובכל זאת כמה הערות, אולי קטטנוניות:
אני מניח שאת מדברת על שנות העשרים של המאה ה-20, הנאצים עלו ב1933.
כנראה ששם היו אנשים שיכלו לחזות את העתיד, עובדה, חצי מיהודי גרמניה ברחו לפני תחילת השואה, ואם היו מדינות שהיו מסכימות לקבלם, היו בורחים הרבה הרבה יותר.
אני מאוד מעריך את הרציונליות שלך (ללא ציניות) בדבר הסיכוי למוות. אם את מצליחה להתגבר על הפחדים היומיומיים של נסיעה, טיולים, בתי קפה וכו' בעזרת רציונליות, אז באמת הסעיף בטל (שוב, ללא ציניות).
הסיבה העיקרית שאנחנו עברנו לקנדה היא העתיד, שאותו אנו מעריכים על פי מה שאנחנו רואים במגמות הישראליות של הדמוגרפיה, ההקצנה, הדתיות, הבטחון, החינוך, התרבות וכו. בי אישית מקנן חשש מאוד גדול לעתיד ישראל בדור הבא.

 

[שם בדוי לבינתיים]

אני לא חושבת שמדינת ישראל תושמד או תפסיק

להתקיים. מסכימה עם אסתי - העולם שלנו השתנה, לא רואה סבירות לאסון בסדר גודל כזה. לגבי העתיד - אספר סיפור קטן שאבא שלי סיפר לי: כשהוא היה נער, הוא המתין לאוטובוס בקור של מינוס 15 כחצי שעה, הגיע אוטובוס וחלף על פניו ולא עצר כי כנראה הנהג לא ראה אותו. הוא היה מאד עצוב. בערב שמע בחדשות שהייתה תאונה מחרידה שבה אותו אוטובוס התנגש עם רכבת והיו די הרבה הרוגים ופצועים. וגם לי היה מיקרה אחר דומה. אז אני אומרת שלחזות עתיד ברמת דיוק של איזו צרה תקרה באיזה מקום אני לא יכולה. אני מצפה שיהיו מלחמות בישראל, אני מצפה שיהיו הרוגים ופצועים במלחמות אבל לא בסדר גודל של מלחמת יום כיפור ( כאלפיים הרוגים) עם אלא בערך עם מספר נפגעים כמו שהיה במלחמות ב-20 שנים אחרונות. זה עדיין נופל תחת תורת ההסתברויות וסבירות למות בישראל לא יותר גבוהה מסבירות למות בקנדה.
אני מתיחסת לסבירות למלחמה עם אלפי הרוגים כמו מלחמת יום כיפור כאסון שסבירותו נמוכה מאד ושאי אפשר לחזות אותו כי אני לא צופה מלחמה נוספת כזאת.
בנוסף כשהילדים שלי יהיו חיילים - הם יהיו אנשים בוגרים ויוכלו לקבל החלטות על עצמם. אני לא יכולה לדעת מה יהיה הכי טוב לילדים כי אני לא נביאה.
מצד שני - אם נשארים - הם מרויחים סבים וסבתות ועוד הרבה דברים נפלאים שיש לישראל להציע.
אה, ואחרי בילוי בפיסבוק עם קנדים ראיתי שגם לקנדה יש לא מעט חיסרונות רק אחרים.
אז מעדיפה נעליים שלי - אמנם לא מושלמות על פני נעליים של מישהו אחר שגם לא מושלמות ולא יותר טובות לפי הקריטריונים שלי.

 

[estee from ynet]

Think long and hard

You have already spent a lot of time and money on getting your PR.

You don't have to make a lifelong commitment to Canada. You can remain in Canada for the short time that it would take for you all to become Canadian citizens, and then you can return to Israel. The grandparents and everyone else will still be there. Think of what your children will gain by having a foreign passport, in addition to becoming fluent in English, and in addition to experiencing living in a different country with a different culture.

Each time I would visit Israel, people who had never even visited Canada would try to convince me to give up my PR and return to Israel for good. They kept trying to get into my head and to brainwash me into accepting that my life in Israel would be much better than in Canada. When I was forced to remain in Israel for longer than a Year, Canadian officials were the ones who made sure that I wouldn't lose my PR, and they advised me to apply for Canadian citizenship the first chance I get, in order to be able to come and go as I wished. Even though I qualified to become a Canadian citizen years earlier, I never bothered to apply - I didn't feel the need or the urgency. I now know how important it is to have alternatives and foreign citizenships.

 

[יסמין מעצבת אופנה]

במילה אחת

את עושה אינטלקטואליזציה למצב שלך.
&nbsp
ואם חלילה רחוק ממך הילדים שלך יפגעו במלחמות כשיהיו חיילים?
&nbsp
אם נלך עם החשיבה שלך, אז הסיכוי להיפגע במלחמות בצבא (כשהילדים שלך יגדלו) גדול יותר בישראל מאשר בקנדה.
&nbsp
את לא נביאה, זה נכון
אף אחד לא,
אבל אפשרי לנסות לנחש לפי נתונים קיימים ונתוני העבר מה יקרה למדינת ישראל בעוד כמה שנים, בעוד 20 שנה וכו..
ומי שאומר שלא יכול לנחש- חיי בעולם משלו- בבועה.
&nbsp
כי המצב בישראל מתדרדר משנה לשנה... הנה האינתיפאדה השלישית שהיתה לא מזמן.. בכל הארץ אנשים פחדו לצאת לרחובות...
&nbsp
לא יודעת באיזה עיר את חיה, אבל אם רצית להגר, היו לך סיבות.
עכשיו פשוט קיבלת רגליים קרות, ואת מעדיפה את הנעליים שלך כי את פשוט מפחדת משינויים (זה טבעי , כולנו מפחדים משינויים..)
&nbsp
אם את בפורום, את כן רוצה להגר, איפשהו עמוק בלב..
לדעתי תנסי,
תנסי להתחבר לרגשות שלך, לסמוך על האינטואיציה שלך ללא חשיבה לוגית שאת עושה.
פשוט תרגישי רגשות, תתחברי לרגשות שלך
תראי האם את באמת מפחדת מהגירה,
&nbsp
או שפשוט מלכתחילה את לא רצית להגר ורק שיקרת לעצמך שאת כן (כי אז היה מצב בטחוני רע וחשבת שהגירה תעשה לכם טוב)
&nbsp

 

[just4add]

אף אחד לא נביא

אם טוב לך ואת מאמינה שיהיה טוב לך ולילדים בעתיד אז תישארי.
אם את מאמינה שיהיה יותר טוב בקנדה אז תגברי.

אי אפשר לנצח ברציונליות מעבר. יש הרבה מאד אי וודאות.
תבדקי אצל כאלה שהגיעו לקאלגרי לאחרונה. בטח מצטערים על המעבר. עיר במיתון, פרובינציה במיתון. קשה להרבה ובטח למהגרים חדשים.

זה הרבה אמונה, גם בבורא עולם נחשב.

 

[מיכאל בובליל]

אני מנחש שלא גרת בקנדה מעולם

כמעט תמיד, היכולת של ישראלי למצוא עבודה בקנדה תהיה נמוכה משמעותית מהיכולת של אותו ישראלי למצוא עבודה בישראל. זה נכון לגיל 30 וזה נכון שבעתיים לגיל 40 ו 50
גם הטענה שלך על איכות הרפואה הציבורית, אינה במקום.