עם קשר ובלי קשר לארועים אחרונים חשבתי על

[poseidon111]

עם קשר ובלי קשר לארועים אחרונים חשבתי על

תפקיד ההומור בחיינו.
אז נכון שהמומחים אומרים שזאת צורת התקשרות לגיטימית בכדי להקל על מכאובי היום יום, ואילו אחרים אומרים שאין כללים להומור ובלה בלה בלה.
אבל האם אנחנו יכולים לחיות ללא אותו הומור? לא אנחנו, את\ה?
האם היתם מגדירים את עצמכם כבעלי חוש הומור?
אם כן, יש הומור מועדף כמו בריטי, וולגרי, מעודן או אולי "ישר לפרצוף"?
האם אתם מסוגלים לצחוק גם מעצמכם?
נוהגים לספר בדיחות?
הייתם יכולים להיות בזוגיות עם אדם נטול חוש הומור לחלוטין?

קרה לכם שלא הבנתם חוש הומור, והתנפלתם על אדם, רק כי חשבתם שהוא חסר רגישות?
כמו שמישהי אומרת, יאללה תזרמו עם הנושא. גם בדיחה שקשורה לנושא או חוויות אישיות בעניין יתקבלו בברכה.

 

[Doctor Goblin]

אני סוג של ליצן

אני לא חושב שיכלתי לתפקד בלי חוש הומור. למעשה, התגובה הראשונית שלי לרוב מצבי הלחץ ואפילו המצוקה החברתיים היא בבדיחה או בצחוק.

אבל יש לי הומור משונה. הוא אינו דק ומעודן (נוסח החמישיה הקאמרית), יאני חושב שהוא מרושע. לא תמיד ציני אבל בהחלט תוקף נקודות רגישות.

לדוגמה, זכור לי שפגשתי מישהי מקרית שמונה ועל מנת לדבר על עירה בצורה חיובית היא השתמשה בביטוי "בקרית שמונה יש אנשים חמים".
התגובה האינסטינקטיבית שלי היתה לשאול אותה אם מדובר בהלצה על קטיושות.

יום השואה הוא כנראה היום המצחיק ביותר בשנה עבורי. צר לי, אבל כך אני בוחר להתמודד.

אני חושב שאני הוא האדם שאני צוחק עליו הכי הרבה. כמו שטיריון לאניסטר קבע - אדם צריך להיות מודע למי שהוא כי אחרים ודאי שלא ישכחו את זה. אז עדיף לצחוק על החולשות ובדרך הזו לשים אותם על השולחן. כך לא משתמשים בהם כדי לפגוע בי.

אין סיכוי שהייתי יכול להיות בזוגיות עם בחורה נטולת חוש הומור. למעשה, אפילו אינטראקציות חלשות יותר כמו "עבודה" קשה לי לקיים בתקינות עם אנשים כאלה. למזלי, הצחוק מדבק

ונסיים בקישור רלבנטי:
http://www.lessonsfromlois.com/pdf_article.php?articleID=1

 

[Captain Jean luc]

הומור הוא הכרח בעיני

אני לא חושב שאפשר לחיות בלעדיו.
אין לי מושג איזה סוג של הומור יש לי אבל על עצמי אני צוחק בכיף.
בבדיחות אני גרוע הורס כל פאנץ כי אני מצחיק את עצמי עוד לפני שהתחלתי, שלא לדבר על היכולת האפסית שלי לזכור בדיחות
20 שניות אחרי ששמעתי אותן.

הייתי בזוגיות עם אדם חסר חוש הומור.. כשלנו נחרצות מאמין שגם לזה היה משקל.

תסלחו לי אם אני משגע אתכם עם קישורים מייגעים
אני חושב שתהנו מזה אם עוד לא נזדמן לכם לראות.

Smile and you shall live long and prosper

 

[puma141]

אני מחפשת הגדרה ולא מוצאת

לא יכולה לחיות בלי הומור..
ההומור שלי נמצא בתפיסה שלי, בביטוי שלי, בי בכלל!

חולה על הומור ציני, על הומור שחור-אבל לא יותר מידי שחור, על הומור יבש..
לא סובלת את ההומור המיינסטרימי ללא הכללות-

רוב הגברים שהייתי איתם, היו בעלי הומורמהסוג שאני מתחברת אליו
הומור זה חלק ניכר מכריזמה..ואני חולה על אנשים כריזמטיים.

הומור לדברים זה סקסי, מושך, נוח..נעים..

אני מאוד אוהבת אנשים שיש להם הומור עצמי..
קשה לי מאוד עם אנשים חסרי הומור לחלוטין..בחיים לא הייתי יכולה לחיות עם אדם חסר הומור לחלוטין..

 

[יחפהבפארק]

ואני חושבת

שבלי הומור בחיי לא הייתי שורדת. יש לו תפקיד מאוד חשוב בחיי. עם בעלי התחתנתי בדרך לא דרך, מלאה חתחתים, רק בגלל חוש ההומור שלו ורק בגלל שהוא היה מצחיק אותי עד דמעות.
אני לא יודעת מה אומרים המומחים על הומור. אני גם לא יודעת מה זה הומור משובח או הומור 'בריטי' כמו שנוהגים לומר. הומור בשבילי הוא כל דבר נבון ואינטליגנטי שמצליח להצחיק אותי. יש הומור שמכאיב, אבל להומור זה אני קוראת בשמות אחרים, ואני לא יכולה להגיד שהוא לא נחוץ לי, אבל הייתי יכולה לחיות גם בלעדיו. בלעדי ההומור העממי והלבבי לא הייתי יכולה לחיות.
אומרים שיש לי חוש הומור. אני לא יודעת אם כן או לא. אני יודעת שלפעמים בעלי צוחק עד דמעות כשאני כועסת עליו ומשתמשת במילים מתוחכמות כדי לחדד את הביקורת שלי. לפעמים יוצאים לי פוסטים מצחיקים ולפעמים לא. אבל אני בהחלט לא מנסה אף פעם להצחיק. אם זה יוצא מצחיק, אז סבבה, אני מרוצה מעצמי.
לבן הצעיר שלי יש את ההומור שהכי הכי אני מתחברת אליו. הומור לא ציני, אבל חריף מאוד, מדוייק מאוד, קולע למטרתו בצורה שמצחיקה אותי עד כאב בטן ודמעות. הגאונות שלו באה לידי ביטוי כשההומור הזה מופנה לכל מי שהוא אוהב ולא אוהב ובעיקר כלפי עצמו. היכולת הזאת לקחת את העולם כולו ואת יושביו בהומור נפלא שבאיזשהו מקום עוזר לך לצלוח אותו בלי סבל מיותר.
אדם חסר הומור, לא יכול לתרץ פגיעה באחר במשפט של: אויש אני צחקתי איתך. זה נשמע כמו תירוץ מצוץ מהאצבע. מוכן לשליפה על כל צרה שלא תבוא. או שיש לך הומור או שאין לך הומור. לכן, אני לא מקבלת את התירוץ הזה. אם הוא פגע בי, אז הוא פגע בי.
וכאשר עובר גבול דק בין צחוק לבין בכי, אני מעדיפה לצחוק

 

[poseidon111]

לא לחינם כשבאים לתאר אופיו של אדם, אחד הדברים

הראשונים שמצויינים הוא חוש ההומור שלו.
חוש הומור עושה אדם נוח יותר, חביב יותר ובאופן כללי "מושך" יותר.
חוש ההומור ליווה אותי תמיד. אז נכון שבזמנים לא סימפטיים הוא הופך לסרקסטי ושחור, אך הוא עדיין שם.
אין לי סוג של הומור מסויים, שמדבר אלי יותר. אני יכול לצחוק מסלפסטיק ובדיחות "פיפי-קקא", אך גם מחוש הומור מרומז ומעודן.
כך גם קשה לי לאפיין את שלי. בדרך כלל הוא בא לידי ביטוי בציניות שלי, או בהערות אגב.
לא הייתי יכול להיות עם מישהי נטולת חוש הומור. זה כמו להיות בקזינו ולא לבזבז כמה דולרים בשביל החוויה. אדם ללא חוש הומור הוא אדם
לא נגיש ולא נעים בעיני.
בדיחות אני מספר כשאני מצליח לזכור, מה שאצלי מתגלה כמשימה קשה.

 

[רינתי77]

אני לא יודעת עד כמה אני בעלת חוש הומור.

מה שאני כן יודעת זה שאני נוטה להומור יבשושי במקצת...
אוהבת חוש הומור שנון ואינטליגנטי, ויחד עם זאת לא יכולה להתאפק
מלצחוק כשאני רואה מישהו מחליק על קליפת בננה ומשתטח
אפיים ארצה( לא כשמדובר בנפילות של ילדים או נפילות קשות
ומסוכנות, חלילה..), גם אם הבן אדם הזה הוא אני! בכלל, דוחים בעיני אנשים שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית ואינם יודעים
לצחוק על עצמם. לכן, לא הייתי יכולה לחיות עם אדם נטול חוש הומור. זה משעמם ומדכא.

 

[יחפהבפארק]

וסתם בשביל הפרוטוקול

אני חולה על חוש ההומור שלך. יכול להיות שאת אפילו לא מודעת אליו, אבל יש לך אותו ובגדול

 

[רינתי77]