עם שני הורים בחו"ל לחודש,

עם שני הורים בחו"ל לחודש,

נשארנו אני (17) אחותי (31) ואחי (25) בארץ לבד. אחי גר בהרצליה (ואני מהצפון) ככה שמזה אני רק מרוויחה (סופי שבוע במרכז וכאלה) אבל אחותי גרה בישוב סמוך לאיפה שאני גרה, וכל היום בבית שלי. עכשיו, כשההורים היו בארץ זה היה בסדר גמור. היא היתה באה יחד עם הבן שלה, הם היו פה כל היום ובערב היו חוזרים לבית שלהם והכל היה בסדר. אבל עכשיו כשההורים בחו"ל-אני זו שמסדרת, עושה כביסה, שוטפת כלים וכד'. ונוצר מצב שהיא באה, מבלגנת, מוסיפה לי גם כלים וגם בגדים, ונוסעת לישון בבית שלה-ואני נשארת עם כל הבלאגן. כשאני מעירה לה על זה התגובה היא "או, הנה אמא הגיעה. חשבתי שהיא בחו"ל". מה עושים?
אגב-זה לא שהיא לא עושה כלום. היא כן עוזרת ומסיעה ומכינה אוכל. רק לסדר היא לא עוזרת.
 
תסבירי לה שוב

תגידי לה שהגיע הזמן שתבין שאמא שלך לא אחראית על הניקיון אלא כולכם במיוחד כשאמא שלכם לא פה...
 
ניסיתי.

זה לא עוזר. אמא אומרת לקבל את זה ולחכות שהיא תחזור, כי חבל להכנס ל"ריבים מיותרים" אבל אני לא רואה שומדבר מיותר בריבים האלה.
 
אולי זה לא מיותר

אבל האם זה באמת כדאי? לריב עם אחותך על מצב זמני שייגמר בקרוב זה לא תמיד הפתרון הטוב ביותר
 
אני יודעת. אבל עדיין,

חודש של כלים כביסה ובלאגן של שלושה אנשים (יש לה בן) זה לא משהו שאני יכולה להבליג עליו בכזאת קלות.
 
אולי זה גם קצת לקח לחיים

תנסי לראות עד כמה עזרת את לאמא שלך במהלך החיים, כשהיא הייתה צריכה לבשל לנקות ולסדר אחרי 3 ילדים.. תראי את הצד השני בנושא, במקום לריב עם אחותך תשבו יחד כמשפחה כשאמא שלך תחזור ותפתרו את הבעיה
 
תתנחמי בעובדה שזה לזמן קצר...

וייגמר. נראה לי שחבל לבזבז אנרגיות על מריבות איתה לגבי זה.
 
אני חושבת שאחותך לא בסדר אבל

האם זה המצב גם כשההורים בארץ? כלומר שהיא באה אליכם ומתנהגת ככה? אם כן- אז התפקיד של אמא שלך להעיר לה, אם לא , כלומר אם רק עכשיו היא מתנהגת ככה תבקשי מאמא שלך בשיחת טלפון לדבר עם אחותך. אני מסכימה איתך שזה מרגיז ומכעיס.
 
כשההורים בארץ היא עושה קצת יותר,

וההורים גם תורמים כך שהתפקיד שלי קטן יותר. אבל עכשיו כשהם לא פה היא עושה עוד פחות. אמא שלי דיברה איתה, זה לא עוזר. היא בשלה..
 
אז תניחי לזה, חבל לריב איתה

עכשיו, חכי שההורים שלך יגיעו והם אלו שיבהירו לה איך עליה להתנהג כשהם לא נמצאים בארץ. החזיקי מעמד.
 
למעלה