עמדתי בגבורה בלהשאר שבוע לבד

עמדתי בגבורה בלהשאר שבוע לבד

עם הדר בלי עמרי!!!!!!!! עמרי נסע לשבוע לחו"ל ואני דיי נלחצתי איך אסתדר (בעיקר נוכח המצב במדינה), אבל להפתעתי זה היה קל מהצפוי ואפילו נהניתי.... אני חייבת לציין שזה בעיקר בגלל הורי שעזרו לי מאד אם בלבוא אלי בערב לעזור לי לרחוץ את הדר ולהשכיב אותו או בכך ש5 ימים מהשבוע בעצם הייתי אצלם ורב הזמן הם אלו שטיפלו בהדר (ונתנו לי משמרת בוקר כדי שאוכל להמשיך לישון...). עמרי חזר אתמול והביא להדר מלא בגדים והיום, שוב יש לי "יום חופשי" כי היום שבת ועמרי עם הדר.....
 
גם אצלי זה ככה כשבעלי טס../images/Emo10.gif

לחו"ל. בהתחלה אני דואגת איך אסתדר לבד (אפילו שיש עזרה מההורים), אבל מהר מאוד "נכנסים לזה" והזמן עובר בסדר ואין בעיות (טפו טפו טפו). העניין הוא ששבוע לפני שהוא טס אני מתחילה להלחץ ולהיות עצבנית, כל פעם מחדש, אפילו שאני יודעת שאהיה בסדר ושבסך הכל זה כמו שהוא בבית ובלאו הכי חוזר מאוחר מהעבודה (היי טק), אבל עצם המחשבה והידיעה שהוא לא שם בסוף היום איתי ועם מאיה די מעיקה. בנוסף אני מסכימה איתך ששווה לקבל בסוף את מיליון המתנות שמגיעות יחד איתו...
 
כל הכבוד!

האמת שאני מרגישה לבד למרות שליאור בארץ. יש להם לחץ היסטרי בעבודה והוא מגיע בכל לילה ב 11-12 הביתה ולא ממש איתנו. טוב שיש סופי שבוע מידי פעם כדי לזכור שיש לנו גם אבא במשפחה. עכשיו הגיע לו הצו 8 שלקח אותו גם לסופ"ש. אין לנו מה להתלונן לגבי המילואים כי העבודה של ליאור היא עבודה משרדית ולא מסוכנת אבל זה כל כך מבאס שגם בשישי-שבת הוא נוסע וחוזר ב 12 בלילה. כנראה שנשרוד. מתי נפגשים? חנה
 
למעלה