עמדתי בפינת הרחוב
בדיוק כשבחוץ התחיל להחשיך היה אור חמים של שמש כתומה ולרגע נזכרתי בך בטיפות המים הקרירות החצופות וברוח ההחלטית הדמות הרחוקה שלך מהדהדת בראשי מידי פעם, כמו השמן הצף מאז בכל פעם כשאני עוברת שם אני נאלצת להיזכר שנית בכל מה שהיה וכיצד אותי אז הצלת, בעוד קיפחת את נשמתך בזמן שנפרדנו, כשהיה כמעט לילה האדישות התהומית נמהלת במים העכורים כשהתמונה מתכלת משתנה לשמיים שחורים הכל מתמזג לצער אחד עמוק כהה כשהרוח מספרת את כאבי הנפש במקומך ובלילה, כשיגיע הגשם, ישטוף הכל ושוב שנינו נמצמץ יחד כל אחד לעצמו, מעולם לא היינו יחדיו רק שתי נפשות חולמות ששרדו במרחב
בדיוק כשבחוץ התחיל להחשיך היה אור חמים של שמש כתומה ולרגע נזכרתי בך בטיפות המים הקרירות החצופות וברוח ההחלטית הדמות הרחוקה שלך מהדהדת בראשי מידי פעם, כמו השמן הצף מאז בכל פעם כשאני עוברת שם אני נאלצת להיזכר שנית בכל מה שהיה וכיצד אותי אז הצלת, בעוד קיפחת את נשמתך בזמן שנפרדנו, כשהיה כמעט לילה האדישות התהומית נמהלת במים העכורים כשהתמונה מתכלת משתנה לשמיים שחורים הכל מתמזג לצער אחד עמוק כהה כשהרוח מספרת את כאבי הנפש במקומך ובלילה, כשיגיע הגשם, ישטוף הכל ושוב שנינו נמצמץ יחד כל אחד לעצמו, מעולם לא היינו יחדיו רק שתי נפשות חולמות ששרדו במרחב
