עמדת ישראל במלחמה הקרה
הרבה לא מבינים את עמדת ישראל בתקופת המלחמה הקרה בין שתי המעצמות החזקות בעולם, ברה"מ וארה"ב. שתי המעצמות היו נחושת להתחזק. ברה"מ אחרי שניצחה את מלחמת העולם ה-2 יצאה מהר מהמשבר הכלכלי והחלה בניסיון להשטלת על עוד שטחים. ארה"ב, אשר נכנסה למלחמה נגד גרמניה רק כדי להתחרות בצורה מסויימת בברה"מ. ישראל עצמה, ניסתה לשמור על יחסים טובים עם שתי המדינות. ישראל רצתה להיות קרובה לברה"מ כי ברה"מ הייתה סוציאליסטית וכי באותה תקופה רוב הציבור בישראל הגיע מברה"מ, ועם ארה"ב ישראל רצתה להיות קרובה כי ארה"ב דמוקרטית ויש בה יותר יהודים מאשר בישראל. ישראל שמרה על קשרים מעולים עם ארה"ב, וניסתה לייצור קשרים מעולים עם ברה"מ המסתגרת. ישראל ייצרה בקלות יחסים טובים עם ארה"ב, אבל עם ברה"מ הסיפור היה שונה. בקום המדינה ישראל שלחה את השגריר הראשון שלה לישראל: גולדה מאיר. זה ניראה כאילו היחסים לא היו מעולים יותר עם אף אחד. גולדה מאיר דיברה ביידיש עם אשתו היהודייה של מנהיג ברה"מ, וזה ניראה שהכל יסתדר. אבל ברה"מ פתחה בעמדה לא היגיונית וילדותית, הם הציבו לישראל תנאי: "או שאתם איתנו, או שאתם עם ארה"ב". ישראל לא רצתה לקחת צד אחד, ורצתה לשמור על יחסים טובים עם שני הצדדים. בעקבות העבודה שישראל ביקשה לעצמה לישמור על ניטרליות, ברה"מ לקחה לעצמה עמדה אנטישמית והחלה להתנגד לישראל. בשנות ה-80 ברה"מ החלה להפוך למדינה קפיטליסטית למרות שעד שנות ה-90 זה לא היה רשמי, ונכנסה לשפל כלכלי עמוק, ולבסוף, ב 92' התפרקה.
הרבה לא מבינים את עמדת ישראל בתקופת המלחמה הקרה בין שתי המעצמות החזקות בעולם, ברה"מ וארה"ב. שתי המעצמות היו נחושת להתחזק. ברה"מ אחרי שניצחה את מלחמת העולם ה-2 יצאה מהר מהמשבר הכלכלי והחלה בניסיון להשטלת על עוד שטחים. ארה"ב, אשר נכנסה למלחמה נגד גרמניה רק כדי להתחרות בצורה מסויימת בברה"מ. ישראל עצמה, ניסתה לשמור על יחסים טובים עם שתי המדינות. ישראל רצתה להיות קרובה לברה"מ כי ברה"מ הייתה סוציאליסטית וכי באותה תקופה רוב הציבור בישראל הגיע מברה"מ, ועם ארה"ב ישראל רצתה להיות קרובה כי ארה"ב דמוקרטית ויש בה יותר יהודים מאשר בישראל. ישראל שמרה על קשרים מעולים עם ארה"ב, וניסתה לייצור קשרים מעולים עם ברה"מ המסתגרת. ישראל ייצרה בקלות יחסים טובים עם ארה"ב, אבל עם ברה"מ הסיפור היה שונה. בקום המדינה ישראל שלחה את השגריר הראשון שלה לישראל: גולדה מאיר. זה ניראה כאילו היחסים לא היו מעולים יותר עם אף אחד. גולדה מאיר דיברה ביידיש עם אשתו היהודייה של מנהיג ברה"מ, וזה ניראה שהכל יסתדר. אבל ברה"מ פתחה בעמדה לא היגיונית וילדותית, הם הציבו לישראל תנאי: "או שאתם איתנו, או שאתם עם ארה"ב". ישראל לא רצתה לקחת צד אחד, ורצתה לשמור על יחסים טובים עם שני הצדדים. בעקבות העבודה שישראל ביקשה לעצמה לישמור על ניטרליות, ברה"מ לקחה לעצמה עמדה אנטישמית והחלה להתנגד לישראל. בשנות ה-80 ברה"מ החלה להפוך למדינה קפיטליסטית למרות שעד שנות ה-90 זה לא היה רשמי, ונכנסה לשפל כלכלי עמוק, ולבסוף, ב 92' התפרקה.