עמידת כתפיים

tzurtzur

New member
עמידת כתפיים

שמתי לב שכשאני מבצעת סרוואנגהאסאנה מלאה אני סובלת אח"כ במשך יומיים לפחות מסחרחורות. האמת שבזמן השהייה באסאנה אני מרגישה לחץ על חוליה בצוואר והאמת העוד יותר גדולה שאני מאד לא אוהבת את האסאנה הזאת (מפתיע, נכון?) כי פשוט לא נעים לי בה. וכן, אני בהחלט הולכת להתייעץ עם מדריך אבל מעניין אותי לדעת אם מישהו נתקל בתופעה הזאת והאם זה הגיוני לשייך את הסחרחורות לאסאנה הזאת (משום מה זה מרגיש לי קשור)? אולי לחץ עצבי על הווגוס? תודה.
 

swamimba

New member
סלאמבה סרוואנגאסאנה- עמידת כתפיים

מה שאת מתארת אינו פשוט ואל תקלי בו ראש. בהגיון בריא- אם זה מה שעמידת כתפיים מלאה גורמת, נסי ווריאציה- ברכיים כפופות וידיים יותר לכוון הישבן. זה מעביר את המשקל יותר לכוון השכמות ומעיק פחות על העורף, על המבנה המורכב שלו ועל החוליות. ווריאציה נוספת- להשאיר את הכתפיים על מזרן יוגה מקופל או שמיכה- לא יותר מידי עבה- ואת הראש מחוץ לריפודים הללו. זה יפחית לחץ על מערכת העצבים בסביבה וייתן לגוף ולמערכות אפשרות להסתגל. מומלץ גם שימוש בשלושת הבאנדות- אך את זאת צריך לברר באופן פרטני. במשך הזמן זה ישתנה- בתרגול זהיר. האם יש לך לחץ דם נמוך או גבוה מהנורמה?(80/120?)זו גם יכולה להיות סיבה,ואז חייבים לתכנן ולכוון את תרגול היוגה אחרת באופן כללי. כנ"ל במקרה של בעיות באוזן הפנימית, לחץ תוך-עיני ודומיהם. התייעצי עם מי שנמצא בסביבתך, אשר מכיר אותך ויודע גם לקשר את האנטומיה לתרגול אסאנות היוגה. שנהיה בריאים- גלעד חרובי
 

tzurtzur

New member
תודה

על התשובה המפורטת. אני אכן בעלת לח"ד נמוך. התנוחה שתיארת עם הידיים לכוון הישבן אכן נוחה לי יותר וזה בד"כ מה שאני עושה. העניין מתחיל להיות בעייתי כשמגיע מדריך ומתחיל להזיז אותי ולמשוך כדי להאריך. שם וזה קרה לי שלוש פעמים, בנקודה הזאת של היישור זה מרגיש לא טוב ואח"כ, מסתבר,באות הסחרחורות. בנוסף, בגלל שלא נוח לי לשהות בתנוחה לאורך זמן אני עושה מידי כמה נשימות הפסקה ועוברת לברכיים כפופות . לגבי הריפוד באמצעות שמיכה, אכן זה הוצע לי ושללתי את זה אבל אני אתן לזה צ'אנס. לגבי נעילה של שלושת הבנדות... לזה אני שואפת להגיע. כרגע, זה עדיין קשה לי מאד
תודה.
 

יוגי בר

New member
עמידת כתפיים

היי צורצור אז ככה: 1. עקרון התרגול דיר באלאק. אנא תשנני, תזכרי ותקיימי תמיד את כלל הזהב(והוא נכון לכל אסנה). הרגשת לחץ- כאבים- הרגשת אי נוחות בעת ביצוע כל אסנה שהיא. הפסיקי מייד וחזרי לתנוחת המוצא. תרגול יוגה נועד להביא אותך לרגיעה ולא ללחצים וסחרחורות. נקודה. 2. שלבי העליה לתנוחה א. כל כניסה ו/או עלייה לתנוחה הינם רצף סדרתי של ניועים המתואמים לחלוטין בפעילות נשימתית. הסלאמבהסארוואנגאסן- עמידת הכתפיים היא תנוחה שעלולה להפעיל ומפעילה בנקל (כשלא עולים נכון) לחץ על חוליות הצוואר והעורף. ולחץ כזה על חוליות הצוואר העורף הוא בפירוש לחץ לא בריא וגם מיותר לחלוטין. ב.יתרה מזו, בפרט כשאת מרגישה לחץ על החוליה(כנראה, שלא בצעת את העליה כהלכה) ואז את, כמובן, לא משלימה אותה ויורדת מטה חזרה.בלי חוכמות. זה מביא לי צמרמורת בגוף כשאני קורא שיומיים אחרי העלייה לתנוחה את סובלת מסחרחורות. ג. סחרחורת כשלך עלולה להעיד על לחץ הקיים בעמוד השידרה הצווארי. או על בעיות אחרות שכבר פורטו. בדקי אותם. לכן כדי להמנע מפגיעה בעמוד השדרה הצווארי וכן ברקמות הרכות אשר תומכות בחוליות הצוואר (שרירים, גידים, רצועות וכו') חשוב ורצוי להקדים ולבצע טרם העלייה המלאה לסלאמבהסארוואנגאסן את הפעולות המקדימות הבאות: יישור וההארכה מכסימליים של הגב. זה מתבצע ע"י הצמדת הגב התחתון לרצפה. כשהיידים צמודות לצידי הגוו הכפות כלפי מטה. ניוע עדין של הישבנים החוצה. ונעילת סוגר תחתונה (אשווני) לאחר מכן, ניוע עדין של הראש והארכת חוליות הצוואר בכיוון הנגדי. הכל כמובן בעזרת ובתיאום נשימתי. את המשך רצף העלייה הנכון תתרגלי לאט לאט ובעזרת מורה מנחה אישית. 2. אנטומיה ועזרים לכל אדם מבנה אנטומי שונה. בדקי בזהירות (ע"י מישוש ידני של החלק העליון והעורף באם את מרגישה עיקול באזור. נסי להוריד את הראש לנעילת סנטר ג'אלאנדהארה בנדהה. שוב, באם מורגש לחץ בעורף תזדקקי לעזר בדמות כרית מיוחדת לכתפיים או כל עזר אחר אשר ינטרל לחלוטין את הלחץ על הצוואר בזמן העלייה לתמונה. 3.אהבה הסלאמבהסארוואנגאסן היא תנוחה כבירה. אחת התרומות הכבירות של מדע היוגה לאנושות. יתרונותיה למין הנשי אף עוד יותר גדולות. למדי באיטיות ובזהירות את טכניקת העלייה הנכונה לתנוחה. ואת תאהבי אותה. מלה שלי. בהצלחה ובבריאות. בברכה ואהבה יוגי בר
 

tzurtzur

New member
יוגי

עזוב אותך מצמרמורות בגוף, מספיק הסחרחורות שלי
וברצינות, זה קרה מספר פעמים בודדות. הפעם הראשונה הייתה לפני שנה בערך השנייה לפני חצי שנה והאחרונה ממש לפני שבוע וקצת ולכן לקח לי זמן לקשר בין הדברים. כמובן שאני עדיין רק מנחשת שזה קשור. אני פשוט מרגישה כש"מיישרים אותי" שהגוף שלי לא אוהב את זה
. יותר נוח לי כשהתנוחה לא מלאה. מה לעשות שיש די הרבה מורים (מצויינים),שאוהבים להביא אותך למקסימום מתיחה והארכה..האשמה היא בי. אני לא צריכה לאפשר את זה
תודה.
 

יוגי בר

New member
פיפס נוסף לחיים

היי צורצור אז ככה: כמה תובנות 1..מתיחה מול הארכה ביוגה לא עוסקים במתיחות. אלא עוסקים בהארכות. זהירות ואיטיות. זה נוגד את זה. זה שונה מזה. למעשה, אוקייאנוס שלם של גישה, תפיסה והתנהגות מפריד בינהם. הראשונה היא התעמלות. השניה היא יוגה. הארכה אינה פעולת הלימה. מתיחה כן. הארכה היא נוגדת חימצון. מתיחה היא זרז חימצוני. אי אפשר להאריך שריר מתוח. ובכלל, המלה מתיחה באה משורש מתח. מושג שמן הראוי להוציא מתוך ערכת הכלים ומערכת המושגים של עולם היוגה. 2. מקסימום מול מינימום אין דבר כזה במציאות של החיים. וגם בחיים שלך. ה"מנטרות" המערביות: "הגעתי למקסימום בחיים שלי" "מקסמתי את עצמי" או להיפך זו אשלייה שראוי לאט לאט להשתחרר ממנה. כי אין דבר כזה בחיים. במציאות של החיים מגיעים לאופטימום. (תזכרי את זה) והגעה לאופטימיזציה זה בריא זה טבעי זה הוליסטי. זה שלם. 3. האשמה תניחי לזה. זה היה. האשמה עצמית זה כמו אבן ריחיים שיושבת לך על הצוואר. לעולם אל תאשימי את עצמך בגלל משהו שכבר היה. היה, יאללה חליק זה מספיק. אין גם טעם להאשים אחרים. תורידי את האבן. תלבישי על הפנים חיוך מהלב. היום נהדר. והמחר עוד יותר. בברכה ואהבה יוגי בר
 
למעלה