עמיר לב בחיפה...
כששומעים את עמיר לב, האנשים מתחלקים לשנים. בצד אחד של הזירה (בפינה הכחולה אם תרצו) אלה שאומרים מייד "פאק, איזה קול מגניב!" ובצד הנגדי של נזירה (בפינה האדומה) אלה שאומרים מייד "פאק, תשיר בן אדם! אל תדבר, אל תלחש, תשיר". מיותר לציין שאני בפינה הכחולה, נכון? אוקיי אז בקיצור אחריי שאספתי את הכרטיס(ים) להופעה (תודה רבה, על הכרטיסים דרך אגב!) נכנסתי לפאב. לא זכורות לי הרבה הופעות באליס בחיפה, אולי בגלל שזה פשוט לא מקום להופעות, צפוף, קטן, עם בר גדול באמצע מה שמונע לראות את ההופעה מהצדדים, אבל נו מילא....בשביל עמיר מתפשרים. אצל עמיר קשה להחליט מה עדיף, הגרסא האקוסטית שלו שבה הדגש הוא על הקול הצרוד, או הגרסא החשמלית שבא הדגש הוא על סולואים גיטרה מעולים. הפעם זה היה האופציה השניה. הרכב לקוני וממצה של גיטרה בס תופים, אייש את עמדת הבמה (הקטנטונת) של האליס. עמיר שר את הפלייליסט הקבוע שלו, אהובתי, פריס, כחול וירוק, ערב ראש השנה, אוקטובר וכ"ו. מיותר לציין שכל שיר נמרח לו על פניי כ 8 דקות תמימות, שלפחות חציים הוא סולו גיטרה. מה שאני אוהב אצל עמיר שהוא לא מתיימר להיות מי שהוא לא, הוא לא פרפומר מטורף כמו גלעד כהנא, דן תורן, מאור כהן, ואולייאפילו לא כמו ערן צור.....הוא יודע שהדו שיח שלו עם הקהל ישמע סתם כגיבובים חסריי כל פשר, בגלל זה הוא נמנע מהם, ופשוט עושה את מה שהוא הכי טוב בו - לנגן. בכל זאת הוא סיפר לנו סיפור קטנטן על לילה שהיה לו בחיפה שהסתיים ב"מנה ב 50 שקל" (ובתקווה שאין שוטרים בקהל). כן כן, מנה ב 50 שקל, קצת מוזר לכל מי שמכיר את הצד השני של עמיר - "מורה למטמטיקה, ולמוסיקה"....(הוא באמת מורה למטמטיקה...!) את החלק הראשון הוא סיים עם פעם בחיים, ובחבק אותי (הכולל סולו גיטרה של כ 6 דקות, כמו בדיסק הופעה מהבארבי). להדרן הוא שמר עוד 3 שירים, וכמובן קינח ב"אריה ורותי".... הופעה מעולה ללא ספק, נחכה שיחזור שוב (בתקווה שהפעם זה לא יהיה באליס)...
כששומעים את עמיר לב, האנשים מתחלקים לשנים. בצד אחד של הזירה (בפינה הכחולה אם תרצו) אלה שאומרים מייד "פאק, איזה קול מגניב!" ובצד הנגדי של נזירה (בפינה האדומה) אלה שאומרים מייד "פאק, תשיר בן אדם! אל תדבר, אל תלחש, תשיר". מיותר לציין שאני בפינה הכחולה, נכון? אוקיי אז בקיצור אחריי שאספתי את הכרטיס(ים) להופעה (תודה רבה, על הכרטיסים דרך אגב!) נכנסתי לפאב. לא זכורות לי הרבה הופעות באליס בחיפה, אולי בגלל שזה פשוט לא מקום להופעות, צפוף, קטן, עם בר גדול באמצע מה שמונע לראות את ההופעה מהצדדים, אבל נו מילא....בשביל עמיר מתפשרים. אצל עמיר קשה להחליט מה עדיף, הגרסא האקוסטית שלו שבה הדגש הוא על הקול הצרוד, או הגרסא החשמלית שבא הדגש הוא על סולואים גיטרה מעולים. הפעם זה היה האופציה השניה. הרכב לקוני וממצה של גיטרה בס תופים, אייש את עמדת הבמה (הקטנטונת) של האליס. עמיר שר את הפלייליסט הקבוע שלו, אהובתי, פריס, כחול וירוק, ערב ראש השנה, אוקטובר וכ"ו. מיותר לציין שכל שיר נמרח לו על פניי כ 8 דקות תמימות, שלפחות חציים הוא סולו גיטרה. מה שאני אוהב אצל עמיר שהוא לא מתיימר להיות מי שהוא לא, הוא לא פרפומר מטורף כמו גלעד כהנא, דן תורן, מאור כהן, ואולייאפילו לא כמו ערן צור.....הוא יודע שהדו שיח שלו עם הקהל ישמע סתם כגיבובים חסריי כל פשר, בגלל זה הוא נמנע מהם, ופשוט עושה את מה שהוא הכי טוב בו - לנגן. בכל זאת הוא סיפר לנו סיפור קטנטן על לילה שהיה לו בחיפה שהסתיים ב"מנה ב 50 שקל" (ובתקווה שאין שוטרים בקהל). כן כן, מנה ב 50 שקל, קצת מוזר לכל מי שמכיר את הצד השני של עמיר - "מורה למטמטיקה, ולמוסיקה"....(הוא באמת מורה למטמטיקה...!) את החלק הראשון הוא סיים עם פעם בחיים, ובחבק אותי (הכולל סולו גיטרה של כ 6 דקות, כמו בדיסק הופעה מהבארבי). להדרן הוא שמר עוד 3 שירים, וכמובן קינח ב"אריה ורותי".... הופעה מעולה ללא ספק, נחכה שיחזור שוב (בתקווה שהפעם זה לא יהיה באליס)...