עמית ארז בצוזאמן, 26/11 - ככה חוזרים הביתה
שבוע לפני שהתיישבתי סנטימטרים ספורים מתחת לגיטרה של עמית עוד הייתי בלונדון. שבוע לפני שהייתי בלונדון עוד הייתי בניו יורק. ושבוע לפני כן עוד הייתי בסן פרנציסקו. עכשיו, כמה ימים אחרי ההופעה, אני לגמרי בתל אביב, אבל הראש שלי נשאר בארצות הברית, או ליתר דיוק, במיטב האוניברסיטאות של ארצות הברית. אבל למה להתרכז בי, כשאפשר להתרכז בהופעה המופלאה שזכיתי להיות בה ביום שני? למרבה הצער, למרות שהייתי בכמה ממוקדי ההופעות הידועים בעולם, במהלך חודש שלם של שהות בחו"ל, לא יצא לי לראות אף לא הופעה אחת. כשחזרתי לארץ, ידעתי שאני צריכה לבחור בקפידה (ולא רק בגלל לחץ הזמן בו אני נתונה בימים אלו) את ההופעות הראשונות אליהן אלך, כי הן אלו שיכניסו אותי בחזרה לעניינים. הן אלו שיקבעו האם אחזור לימי הזוהר של פעם, בהם חברים ידעו שאותי לא שואלים "אז מה עשית אתמול בלילה?", אלא "אז איזו הופעה ראית אתמול בלילה?". בניסיון לקצר את מה שאני כבר מבינה שלא יהיה סיפור קצר, אספר שידעתי שאני צריכה ללכת להופעה של עמית. קבעתי עם חבר טוב, שותף קבוע להופעות בכלל ולכאלו של עמית בפרט, והתחלתי לשכנע חברה נוספת שהביעה לא פעם ולא פעמיים התלהבות מהמוזיקה שלו. ברגע האחרון היא החליטה גם כן להצטרף, ובמשך כל ההופעה היא התמוגגה לי באוזן אנחות התפעלות, וכשמדי פעם הגנבתי אחורה מבט כדי לראות האם היא באמת נהנית או מעמידה פנים בשבילי, יכולתי לראות שיש דברים שאי אפשר לזייף, וההנאה שלה היתה אחת מהם. על אף המילים הרבות ששפכתי עד כה על הנייר הוירטואלי, אני חשה צורך עז להודות שאין לי מילים. זו היתה הופעה מדהימה. כמו שאמרתי, ישבנו צמודים זה לזה, כראוי לצוזאמן, ולעמית, עד כדי כך שהתביישתי קצת לשתות במהלך השירים ושמרתי את הלגימות להפסקות שביניהם (הידעתם שדי מאתגר למחוא כפיים ולשתות בעת ובעונה אחת?). הקהל היה אוהב, כתמיד, ועמית היה משוחרר יותר מכל הופעה אחרת שבה ראיתי אותו. בשלב מסוים, כמה שניות לאחר שהוא התחיל לנגן שיר, הוא הסתכל על לוח ההופעות של המקום שהיה תלוי לידו, הפסיק לנגן פתאום וצעק לברמן (בעלים?) - "מה זה? ניקו באה להופיע פה??". ובהשראת הרגע (ולאחר מה שאני רק יכולה לשער שהיה חיקוי/מחווה לניקו..) ניגן שיר מקסים שלה, שלצערי אני לא זוכרת איך קוראים לו, אבל כבר נלחש באוזניי שהוא ניתן לשמיעה באתר של עמית. ובכלל, עמית שפע (הכל יחסי, כמובן) סיפורים, בדיחות ושמחה לקראת הדיסק החדש שלו. אני ממש מחכה לשמוע אותו כבר, למרות שאני חוששת קצת מעיבודי הלהקה לשירים שכבר כל כך התרגלתי לשמוע בהופעות סולו. בהופעה הזו עמית ביצע בצורה מדהימה במיוחד את Cinnamon Scattered Along Your Shoulders ואת postcard. אני יצאתי מההופעה מאושרת. לא פחות. הופעת ההשקה של האלבום החדש תיערך בבארבי ת"א ב19/12. אני מאד מקווה להיות שם, וממליצה, בחום רב, גם לכם להגיע.
שבוע לפני שהתיישבתי סנטימטרים ספורים מתחת לגיטרה של עמית עוד הייתי בלונדון. שבוע לפני שהייתי בלונדון עוד הייתי בניו יורק. ושבוע לפני כן עוד הייתי בסן פרנציסקו. עכשיו, כמה ימים אחרי ההופעה, אני לגמרי בתל אביב, אבל הראש שלי נשאר בארצות הברית, או ליתר דיוק, במיטב האוניברסיטאות של ארצות הברית. אבל למה להתרכז בי, כשאפשר להתרכז בהופעה המופלאה שזכיתי להיות בה ביום שני? למרבה הצער, למרות שהייתי בכמה ממוקדי ההופעות הידועים בעולם, במהלך חודש שלם של שהות בחו"ל, לא יצא לי לראות אף לא הופעה אחת. כשחזרתי לארץ, ידעתי שאני צריכה לבחור בקפידה (ולא רק בגלל לחץ הזמן בו אני נתונה בימים אלו) את ההופעות הראשונות אליהן אלך, כי הן אלו שיכניסו אותי בחזרה לעניינים. הן אלו שיקבעו האם אחזור לימי הזוהר של פעם, בהם חברים ידעו שאותי לא שואלים "אז מה עשית אתמול בלילה?", אלא "אז איזו הופעה ראית אתמול בלילה?". בניסיון לקצר את מה שאני כבר מבינה שלא יהיה סיפור קצר, אספר שידעתי שאני צריכה ללכת להופעה של עמית. קבעתי עם חבר טוב, שותף קבוע להופעות בכלל ולכאלו של עמית בפרט, והתחלתי לשכנע חברה נוספת שהביעה לא פעם ולא פעמיים התלהבות מהמוזיקה שלו. ברגע האחרון היא החליטה גם כן להצטרף, ובמשך כל ההופעה היא התמוגגה לי באוזן אנחות התפעלות, וכשמדי פעם הגנבתי אחורה מבט כדי לראות האם היא באמת נהנית או מעמידה פנים בשבילי, יכולתי לראות שיש דברים שאי אפשר לזייף, וההנאה שלה היתה אחת מהם. על אף המילים הרבות ששפכתי עד כה על הנייר הוירטואלי, אני חשה צורך עז להודות שאין לי מילים. זו היתה הופעה מדהימה. כמו שאמרתי, ישבנו צמודים זה לזה, כראוי לצוזאמן, ולעמית, עד כדי כך שהתביישתי קצת לשתות במהלך השירים ושמרתי את הלגימות להפסקות שביניהם (הידעתם שדי מאתגר למחוא כפיים ולשתות בעת ובעונה אחת?). הקהל היה אוהב, כתמיד, ועמית היה משוחרר יותר מכל הופעה אחרת שבה ראיתי אותו. בשלב מסוים, כמה שניות לאחר שהוא התחיל לנגן שיר, הוא הסתכל על לוח ההופעות של המקום שהיה תלוי לידו, הפסיק לנגן פתאום וצעק לברמן (בעלים?) - "מה זה? ניקו באה להופיע פה??". ובהשראת הרגע (ולאחר מה שאני רק יכולה לשער שהיה חיקוי/מחווה לניקו..) ניגן שיר מקסים שלה, שלצערי אני לא זוכרת איך קוראים לו, אבל כבר נלחש באוזניי שהוא ניתן לשמיעה באתר של עמית. ובכלל, עמית שפע (הכל יחסי, כמובן) סיפורים, בדיחות ושמחה לקראת הדיסק החדש שלו. אני ממש מחכה לשמוע אותו כבר, למרות שאני חוששת קצת מעיבודי הלהקה לשירים שכבר כל כך התרגלתי לשמוע בהופעות סולו. בהופעה הזו עמית ביצע בצורה מדהימה במיוחד את Cinnamon Scattered Along Your Shoulders ואת postcard. אני יצאתי מההופעה מאושרת. לא פחות. הופעת ההשקה של האלבום החדש תיערך בבארבי ת"א ב19/12. אני מאד מקווה להיות שם, וממליצה, בחום רב, גם לכם להגיע.
