סיכום נושא מרקוביץ' גלי ו-וייצמן...
ברשותכם אני רוצה לסכם את הנושא הזה שהיה שנוי בכול כך הרבה מחלוקות ונתון לאין סוף דיונים ודיבורים.
(וזו הזדמנות מצוינת להגיד שיכולים להיות עוד אנשים שיכולים לסכם את הנושא סתם תפסתי פיקוד עליו.)
הוא מתחי ככה:
יחזקאל וייצמן ועידו מרקוביץ' שנייהם חברי ילדות אוהבים שאת רוב שנות חייהם העבירו זה לצד זה בתל אביב (או כפר סבא...
)
לשני חברי הילדות האלו הצטרפה חבורה גדולה וטובה של בני נוער אוהבים גם הם בין החברים הייתה נערה יפה שחורת שיער בעלת עיניי עגל גדולות ושחורות שמה היה גלי לוי כמובן.
שני חברי הילדות ראו בה כחברה לכול דבר כזו שאפשר לדבר איתה ולספר לה אך מעולם לא חשבו עלייה כעל בת זוג גם מעולם לא עלו דיונים שכאלו. עם הזמן לאדון מרקוביץ' נרקמו אהבות ואחריהן היו גם כמה וכמה אכזבות וגם לאדון וייצמן היו אהבות ואכזבות.
לאחר שסיימו את תקופת התיכון היפה ואחריה את השירות הצבאי המעניין מי יותר מי פחות פנו השניים לחייהם והחבורה שהיו חלק בלתי נפרד מחייהם התפוגגה וייצמן שאהב את עבודת הכפיים הטובה של פעם פנה להיות שיפוצניק חביב ואילו חברו עידו פנה ללימודי תואר. שום דבר בעולם לא הצליח להפריד בין השניים.
יום אחד יצא עידו למסיבת סטודנטים חביבה ובה פגש לא אחרת מאשר גלי חברת הילדות שאיתה נהג להסתובב. הם דיברו וצחקו ורקדו והשתוללו ו... באותו הלילה קרה הדבר ששינה את חייהם מקצה אחד לאחר. גלי הילדה בעלת עיניי העגל נכנסה להריון מעידו חברה הטוב. השניים לא איבדו עשתונות ומיד אצו רצו להתחתן.
השנים עברו גלי עידו ובנם הקטן יונתן קנו בית גדול ויפה וייצמן חברם הטוב עבר לגור לא רחוק מהם. גלי שנשארה חברה של אחת מבנות החבורה (שהיא גם בת זוגו לשעבר של בעלה) הקימו יחד מכון יופי. עידו השתלב בעבודה עם משכורת נחמדה והתחיל להיות יועץ השקעות ואילו וייצמן חברם הטוב המשיך לעבוד בעבודות שיפוץ. וייצמן שתמיד היה מין פרפר חופש שכזה החליט יום אחד לעזוב הכול ולטוס להולנד שם גם הכיר את בת זוגו סופי וביתה אנה. וכך התנהלה החבורה לעשר שנים מדי פעם קופצים לביקור מולדת או מדי פעם טסים לביקור חברים.
לאחר עשר שנים חזר וייצמן לארץ ועידו שהיה עסוק מדי עם עבודתו הפיל על גלי אשתו את הטיפול בוייצמן השבור שחזר לארץ. מפה לשם משם לפה קפצו השניים (גלי ו-וייצמן כמובן חשבתם שגלי ועידו אבל לא גלי ו-וייצמן) למיטה יחדיו לפעם אחת בודדת. הכול קרה שבוע לפני מסיבת האיחוד הגדולה של חברי הקבוצה האהובה מהעבר שאיתה נהגו להסתובב. האבן שישבה עלייהם כול כך חזק לא התגלתה לאף אחד אבל הייתה לעניין גדול ביינם לבין עצמם ובינו לבינה. הם עברו את פגישת המחזור הגדולה בבית המפואר של חברתם הטובה והמשיכו את חייהם כרגיל.
גלי שנפלה בקסמיו של וייצמן חברו הטוב של בעלה ניסתה לא פעם ולא פעמיים להחזיר את אותו הקסם ולהיכנס יחד עם וייצמן למיטה שוב. ביתו החורגת של וייצמן (אנה) ואימה בת זוגו של וייצמן (סופי) מגיעות לארץ. בכול הזדמנות שהיו לבד גלי ו-וייצמן הם עמדו צמוד אך דבר לא קרה. לא פעם הם דיברו על לעזוב הכול ולהיות יחד אך ידעו שעידו לעולם לא יסלח. עידו מצידו לא הרגיש דבר אולי כי עבד יותר מדי ואולי כי היה תמים.
לאחר שחברתה של גלי שלה גלי סיפרה על המעידה החד פעמית הזו הציעה לה להתרחק מכול נושא אשר מקורב לשמו של יחזקאל וייצמן העניינים מתחילים להיות מסובכים.
לוייצמן חסר כסף, עידו שהוא חברו הטוב רוצה לעזור לו, עידו שהוא בעלה של גלי מציעה לה לשכור את וייצמן לשפץ את מכון היופי שלה ולש חברתה, גלי שמנסה להתרחק מוייצמן מנסה להתחמק, עידו בסופו של דבר משכנעה אותה, וייצמן מתחיל לשפץ את המכון מה שמונעה מגלי להיות רחוקה ממנו, וייצמן מחליט להיכנס להתקלח לאחר יום עבודה והוא עדיין במכון, גלי חוזרת למכון כדי לקחת משהו ומוצאת את ויצמן במגבת, היא מנסה לנשק אותו אך הוא עודף אותה מעליו, הוא אומר לה שאסור ושזה יפגע, היא לא רצתה להאמין שדבר שכזה יקרה, הוא התעקש.
לאחר זמן מה מחליטים גלי ועידו וייצמן ובת זוגו סופי לצאת לצימר בצפון. סופי שעד היום הייתה אישה קרייריסטית בהולנד מחליטה שהאי תספר לוייצמן שהיא תישאר בארץ לשנה בשבילו ושהצימר יהיה מקום מצוין כדי לבשר את הבשורה. בדרך תקלה במנועה שלה אוטו של וייצמן. גלי וסופי (שלא ממש מתות אחת על השנייה) נשארות לשמור על האוטו בזמן שעידו ו-וייצמן נוסעים להביא מוסכניק מאחד הכפרים הקרובים. השתיים מדברות ומפה לשם מספרת סופי לגלי שהיא הולכת לספר לוייצמן את הבשורה על הישארותה בארץ לשנה הקרובה. גלי שמתריעה בה שהוא (וייצמן) אינו אוהב הפתעות נדחת על ידי סופי שאומרת שהוא יהי מרוצה מכך כי לא פעם ביקש ממנה את זה. לאחר שהשניים (מרקוביץ' ו-וייצמן) חוזרים החבורה ממשיכה בדרכה לעבר הצימר.
באותו הערב לאחר שהגיעו סיפרה סופי לוייצמן את הבשורה וזה חטף מעט עצבים ויצא לנשום את אוויר ההרים הצלול ולתת למוחו קצת נחת. בחצר הגדולה של הצימר הקטן פגש את גלי שאיתה היה לו עניין. מפה לשם ישבו השניים ודיברו. זו ניסתה לשכנעה אותו לעזוב הכול ולהיות איתה ואילו זה דחה אותה מעליו. הוא אמר לה שמעולם לא יוכלו להיות יחד כי היא של עידו וזו אמרה שזו אינה בעיה היא תגיד לעידו שנגמר ותבוא לגור איתו אפילו מחר. הוא אמר לה שאסור ולמרות שהוא אוהב אותה הוא אינו יכול לפגועה בחברו הטוב. השניים לא ידעו שלשיחה מקשיבה סופי וכשזו שמעה את בן זוגה אומר לבחורה אחרת שאותה הוא אוהב פרצה מהומה בין תושבי החצר. כשהבין וייצמן שמסיפור כזה אי אפשר לצאת אם אין אמת. הוא החליט לרוץ ולספר לחברו מימים עברו על שהתרחש מתחת לאפו בחודשים האחרונים. הוא נעמד בפתח חדרו כשזה שרועה על המיטה. אני צריך לספר לך משהו. אמר וייצמן הלחוץ. ועידו שלא ממש קרא סימנים ניסה לבלבל לו במוח על דברים אחרים. תקשיב לי עידו. אמר וייצמן בנסיון נואש לפקס את חברו. אם קראת לי עידו כנראה שמשהו קרה. אמר מרקוביץ' המודאג. גלי ואני היינו שבורים ושבוע לפני פגישת המחזור שכבנו. מספר וייצמן כמעט ובנשימה אחת. עידו ההמום לא מצליח להבין וכאן חברים וחברות בדיוק כאן הפיצול הגדול.
אחרי שרבו וארזו ונסעו כול אחד בדרכו שלו הביתה הייתה המהומה הגדולה. עיגו העיף את גלי מהבית סופי סיפרה לוייצמן שהיא כבר יודעת על הרומן הרקום בינו לבין גלי כי אנה סיפרה לה עליו גלי מוצאת עצמה מחוץ לבית עובדת עצות אצל דנה. סופי אורזת את עצמה ואת אנה בחזרה להולנד . מרקוביץ' הכועס בעידודו של יונתן הולך להעיף מכות לוייצמן ופותח בפניו כמה עצבני הוא (כמובן שבאלימות מה חשבת שהוא ישב איתו לקפה???) ומעיף אותו מהשכונה שלו. וייצמן הפגועה אוסף את חפציו על האוטו וברוח משם כי הרי הוא יעשה הכול כדי שעידו יסלח לו (פחח כן בטח
)
עידו הפגועה פחות או יותר לא מגיעה לעבודה ולכן זוכה לביקורה של העובדת החרוצה שלו מירב שפותחת לו מעט את העיניים לאור השמש ואומר לו שמגיעה לו ושבגלל שאת רוב שעותה יום העביר במשרד ולגלי לא היה עם מי להיות היא פנתה למקום הקרוב אליו ביותר כדי לנסות להרגיש אותו ובגלל שרצתה להרגיש אותו באמת טעתה. עידו שעיניו נצרבו מעט מאור השמש שהאיר פתאום את הדברים החליט לנסות ולהחזיר את אהובתו לחקו בעזרת שיר פרי עטו כשהוא ובנו מלווים את המילים בגיטרה.
אך לבסוף אנו מגלים כי דבר אינו עבד וכי הצל הכבד לא עבר מעליהם אז גלי עזבה כי עידו לא רצה אותה עוד לאחר מה שעשתה ו-וייצמן גורש כי חשב שכך יחזיר את חברו הטוב מהעבר. ועידו השאיר עצמו לבד עם בנו שבקרוב יתגייס לצבא הוא רוצה להיות קרבי אבל אין מי שיחתום לו על הטפסים ליחידה והם כולם שם בכלל פירקו את החבילה הנורא יפה.
אז עכשיו ברשותכם כמובן אשאל שאלה... שאלה פשוטה ולא מסובכת שאלה שכול אדם שפוי בדעתו יכול לענות עלייה בלי בעיה,
ל-מ-ה???????? למה הייתם צריכים לקחת משהו טוב כמו וייצמן ומרקוביץ' ולפוצץ אותו לחלקים קטנים????
הרי כול זוג חברים הגיוני היה יודע שיש גבולות, גם ברגעי משבר יש גבולות. למה להרוס את החברות הכול כך יפה הזו??? איזה חוסר הגיון עבר בכם שזה מה שהחלטתם לעשות??? להרוס את הדבר היחיד שעוד איכשהו תפקד, בשביל מה? בשביל מי? למה להרוס לנו את הטעם הטוב שהיה מהעבר?????
זהו פה סיימתי את הסיכום נושא נכון הוא קצת ארוך אבל ככה זה נגמרה עונה נגמרה סדרה צריך לסכם ויש הרבה מה לסכם...
נ.ב: מחכה לסיכומים שלכם...