ענייני עבודה

אביטל-13

New member
ענייני עבודה

שלום רב היום אני כותבת בענייני עבודה כי זה מה שמעסיק אותי בזמן האחרון אז ככה הבוסית שלי כנראה בעלת ציפיות שונות ממה שאני מקרינה או מראה ניתן לומר שהובהר לי שהם מבקשים שאני אהיה יותר אסרטיבית ובעלת אחריות ואני מנסה לעשות את זה אבל משהו בפנים מפריע לי כל מיני מחשבות חששות ואולי גם אמונות שגויות לא נותנות לי לחשוף את יכולתיי האמיתיות האמת שזו גם תחושת אשמה מסויימת כי אצלנו כאן בעבודה יש הרבה קטע של אשמה העובדים (חלקם לא כולם) מאשימים את מפעילי המחשב בחוסר אחריות חוסר תשומת לב וכן הלאה ובגלל זה אני כבר לא מנסה לדבר איתם כי אני מרגישה שאין עם מי לדבר וזה גם תחושות אשמה מהבית ש``אנחנו תמיד לא בסדר`` וקצת קשה לי להתנתק מזה מה שאני אומרת בעצם שנורא מפריע לי שהקול שלי לא נשמע שהעובד צריך לתקן את עצמו שזה גם נובע מתחושות מהבית שכל הזמן תיקנו אותנו ... אז יש בי עכשיו תחושה שאני חייבת לתקן את עצמי כל הזמן וזה ממש מפריע לי . התחלתי טיפול פסיכולוגי ואני מקווה שהמטפל יעזור לי להשכין סדר ושלום בין הרגשות שלי הקטע הוא שהיום דיברתי עם הבוס שלי והוא היה באותה דעה שאני טועה ושאיך שהבוסית שלי התייחסה אליי היה מוצדק והרגשתי בבידוד ולבד אני פשוט לא תמיד מצליחה להדליק את הרגשות שלי האישפוז ``כיבה`` אותי ואני ממש שונאת את התחושה הזו אבל היא קיימת אני צריכה שמישהו יאיר את עיני ושאני אגלה שאני לא לבד בתודה מראש אביטל
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
היי אביטל

את לא מפרטת במה את עוסקת ומה מהות התפקיד, אז קשה להתייחס בצורה קונקרטית ועניינית. אבל בכל מקרה, זה די שכיח שיש פערים בין הציפיות מאיתנו לבין מה שאנחנו או מה שאנחנו מצפים מאיתנו, או מה שאנחנו מצפים מאחרים שייצפו מאיתנו... אז בעצם מה שאת מתארת הוא די ``נורמלי``, במיוחד אם זה מקום עבודה חדש בשבילך, או שהבוסית חדשה, וכד`. אולי באמת האישפוז ``כיבה``, או משהו אחר, אבל עם עבודה-עצמית אפשר לעשות הרבה... צריך מודעות, הבנה, רצון -- ולפעול לשינוי... נכון, לא תמיד פשוט, אבל זה העיקרון... בהצלחה!
 

אביטל-13

New member
תודה למי שענה לי

אני עובדת כמפעילת מחשב בחברת ברק ומהות התפקיד היא להריץ תוכניות וגיבויים ולעקוב אחר ההתבצעות שלהם ומהלך ריצה תקין ואני מאוד מקווה שעם עבודה עצמית אני אדליק את המתגים מחדש זה המטרה שלי המטרה הנכספת אני מקווה שאני אצליח חברים מעודדים אותי ותומכים בי אבל אני קצת ספקנית למרות שניתן לומר שעשיתי דרך די גדולה מאז השיחרור וכל המשפחה שלי והאנשים שקרובים עליי שמחים לראות את השינוי שעברתי
 

agness_666

New member
אביטל היקרה

אוף כמה שאני מבינה אותך. אני תוכניתנית, התחלתי מאפס ממש ותמיד פחדתי לאבד את מקום העבודה שלי כי אני לא מספיק טובה. (התברר לי שטעיתי בגדול). אם זה עוזר, אני רק רוצה להגיד לך שהתחום הזה של מחשבים מלא באנשים שיודעים הרבה פחות ממה שהם אומרים. מה גם שתמיד, תמיד המשתמשים יגידו שהם לא מרוצים, ועל כל פיפס קטן הם יצעקו, וזה נובע מכך שרובם פשוט פוחדים לאללה מהמחשב, וכל דבר קטן נראה להם סוף העולם. אז הם באים בתלונות למחלקת המחשוב (שזה את), אבל זה לא אשמתך, וביום שתפתרי למישהו בעיה בעיניו את תהיי אלוהים. קחי לעצמך את הזמן ללמוד את העבודה (אם הבנתי נכון את חדשה שם), ואל תתביישי לשאול שאלות, וגם להזכיר לבוסים שמותר לבנאדם לטעות, במיוחד אם הוא חדש, ובכלל, בטח רוב הבעיות הן בגלל המחשב, ולא בגללך. זהו, מקוה שיהיה לך ים בהצלחה, תהיי חזקה ואל תתרגשי מהאוירה המאשימה במקום העבודה שלך. אל תפחדי מהם ותראי שהכל יסתדר. אני כאן אם תרצי לדבר, מקוה שעזרתי, באהבה, אגנס.
 

אביטל-13

New member
לאגנס היקרה

תודה על התשובה נחמד לדעת שאתה לא לבד אני פשוט כ``כ סבלתי מאווירה מאשימה בבית ואין לי כוח לעוד אווירה מאשימה כזו אבל מה היתה לי שיחה עם הבוס ואח``כ הוא בא וצילם אותנו והרגשתי שעשיתי לו השראה חיובית תחושת בטן שלי פנימית כזו , הקטע הוא שאני קצת חצויה בין המאבק נגד ההורים שניסו לדכא ולשלוט בי לבין הרצון העצמי שלי לחיים עצמיים ועצמאותיים וכל דבר קטן שקורה מפר את האיזון (שאליו אני שואפת...) וטוב האמת שאני לא יודעת איך להשכין שלום בין שני החלקים זו ממש תחושה של ``אסור שיגידו לי מה טוב ומה לא...`` אחרת תחושת העצמאות שלי תפגע והאני הפנימי שלי וכל החיים הפנימיים שלי זה פשוט מה שקרה בבית המאבקים עם ההורים עלו לי בחיים הפנימיים שלי וזה לא נפסק אתמול הייתי בבית ואבא שלי סיפר כמה הוא סובל וזה לא עשה לי מצב רוח ועוד פעם הרגשתי איך הוא מביא אותי לעמדת התגוננות ואני רוצה לדבר איתו ושירגיש טוב אבל כל פעם זה בא על חשבוני ולא מתאים לי לא משנה העיקר שיהיה שלום פנימי כבר תודה על ההקשבה אביטל
 
למעלה