ענייני תעתיק מגרמנית בעברית המודרנית

[Eldad S]

ענייני תעתיק מגרמנית בעברית המודרנית

מהנדס הצבא הגרמני, פריץ טודט - מתוך אנציקלופדיה ynet:
http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-13578-PreYaan,00.html

עד כמה שידוע לי, קיימות שתי אסכולות בעברית בנוגע לתעתיק שם כזה, Todt.
לפי האחת, נתעתק "טודט", ולפי השנייה - "טוט" (שהרי יש הידמות בין ה-ד' לבין ה-ט'). מה גישתכם בעניין זה? האם שם כזה יתועתק לעברית בתור "טוט", או שעלינו לשמר את הכתיב המקורי, ולתעתק "טודט" (הגם שה-ד' מנוקדת בשווא)?

 

[קזרדי]

שני קנצלרים גרמנים ענו על שאלתך...

וילי ברנדט והלמוט שמידט מתועתקים שניהם "דט" עם ה-ד'.
תוכל לבדוק ברשת את התפלגות התיעתוק של שמותיהם ובפרט את הערכים עליהם בויקיפדיה בעברית.

 

[Eldad S]

תודה. אכן, במקרה

של שניהם - זה הכתיב הקיים, ואין בלתו. במקרה של "טוט" - גם הכתיב "טודט" רווח ברשת, ומכאן שאלתי.

 

[איליה קוגן]

לדעתי "טוט".

במעבר מכתב לטיני לכתב עברי אין טעם לשמר את האותיות הלטיניות במדויק, כי זה לא אפשרי ממילא. הכתבים שלנו כל כך שונים, שלא נכון לנסות לתעתק אות-אות, ועדיף להשקיע את המאמץ בלהביע את ההגייה.

בנוסף, בשם הספציפי הזה, אם כותבים "טודט" אז חייבים לנקד, כי אחרת הקרי הטבעי הוא todette. "טוט" חוסך את הצורך לנקד (כמובן עדיין אפשר להגות בטעות עם שורוק, אבל הטעות הזאת פחות סבירה מאשר במקרה של "טודט").

 

[Eldad S]

דעתי כדעתך.

ובכל אופן, כפי שציין קזרדי לעיל, עדיין קיימת היצמדות למקור הגרמני בתעתיקים עבריים, גם כשלא ממש הוגים את שתי האותיות האלה בעברית, אלא רק אחת מהן (ה-t הסופית). נשאלת השאלה, מה קורה אם שם זה אכן מאוית בעברית "טוט", אבל מישהו טוען שהשם צריך להיות מאוית "טודט". האם יש החלטה כלשהי (נגיד, של האקדמיה, או של ארגון חשוב אחר) שלפיה יש עדיפות ברורה ל"טוט" על פני "טודט"?

אני עדיין על המדוכה בעניין זה.

 

[kabeemulo]

שניהם "נכונים" – השאלה היא

איזה מין תעתיק אתה רוצה. האם חשוב לך ליצג את הכתיב המקורי או את ההגיה? זה תלוי במטרת התעתיק, באיפה אתה מתכוון להשתמש בו, וכיו"ב. עד כמה שאני יודע קיימת היום מגמה (לפחות באקדמיה ללשון העברית; באיזושהי מידה גם בציבור הרחב אבל הציבור עדיין "מפגר", ובכל מקרה לא אחיד) יותר ויותר לתעתק בנסיון לקרב את הצליל המקורי, לא את הכתיב המקורי.
אף על פי כן, אם מדובר בשם או מונח שכבר מוכר ונמצא בשמוש בתעתיק אחר, יש שמעדיפים להשתמש בצורה המקובלת.
אם השם לא בשמוש רווח בעברית, אבל יש איזשהן נורמות לגבי התעתיק של שמות דומים, אז אולי תרצה ללכת לפי הנורמות גם בשם הזה, אבל זה כבר פחות מתבקש מאשר במקרה שהשם הזה עצמו כבר מוכר.
שוב, השאלה היא אילו "ערכים" חשובים לך בתעתיק – וזו בעצם לא שאלה לשונית/בלשנית.
בכל מקרה, בפעם הראשונה שהשם מופיע הייתי ממליץ אם זה מתאים לנקד אותו ולהוסיף בסוגריים את הכתיב בשפת המקור.

 

[Eldad S]

תודה רבה.

מצאתי שהשם מופיע בעברית במספר רב של מופעים בתור "טודט", אז נראה לי שאעדיף להישאר עם התעתיק המוכר. אילו לא היו עדיין מופעים בעברית, הייתי בוחר בכתיב "טוט", כי אני בדרך כלל נוהג לתעתק על פי הצליל המקורי, ולא על פי הכתיב המקורי.

 

[AlteredBeast]

אני בעד תעתיק שמשקף את הכתיבה

מטעמי נוחיות לקורא שיתעניין ויחפש את השם בעצמו כדי לקרוא עוד דברים עליו (היום זה די נפוץ לקרוא משהו וישר לקפוץ לגוגל עם שם כלשהו מהטקסט לעיון נוסף). סביר שגוגל יידע להציע את הכתיב הלועזי הנכון כשמחפשים תעתיק עברי קרוב ככל האפשר לכתיב המקורי, למרות שאני לא יודע איך בדיוק עובד האלגוריתם שלו.

ספציפית בעניין של Todt, כלומר מבחינת תעתוק של dt בסוף מילה בגרמנית, באמת אפשר להשוות לטיפול ב-Schmidt, שהוא שם די נפוץ עד כמה שאני יודע, והתקבע לו התעתיק של "שמידט". כשבדקתי אם מקובל גם התעתוק 'שמיט' אצל אנשים שמשתייכים לאסכולה השנייה, ראיתי שהתעתיק 'שמיט' משמש עבור השם Schmitt. כלומר, כדי להבדיל בין השמות (ולא תמיד אפשר, אבל במקרה הזה אפשר), התעתוק 'שמידט' יותר מתאים, ואם כבר מתעתקים dt ל-'דט' במקרה הזה, כבר הייתי מנסה לשמור על אחידות בכללים האלו, גם אם אלו לא כללים שמונחתים על כל המתרגמים באופן גורף על ידי גוף מנחה כלשהו. בשמות עצם פרטיים כדאי לדייק ככל האפשר, כי אם הקורא לא מכיר את השם כלל, הוא עלול להיות תחת רושם די רחוק מהמקור.

וכמו שהמליץ kabeemulo, לאחר ההופעה הראשונה של השם להכניס את הכתיב המקורי בסוגריים, אם אפשר. לפעמים זה יכול להקל על החיפושים לאין ערוך...