ענתי מה שלומך ואמא?

[justme007]

ענתי מה שלומך ואמא?

ענתי ---- את כמעט לא בפורום, אני מקווה שהכל בסדר שיהיה לך שבת שלום ג'אסטמי

 

[ענתי44]

אני פשוט המומה

אתמול אחר הצהריים, אמא לפתע, שוב, נכנסה למצב קפוא כזה. היא שוכבת בוהה באיזה נקודה באוויר, עיניה חלולות כאלה, כאילו לא מזהות, היא או פותחת פה גדול ולא מזיזה אותו, או עושה תנועות כאלה של לעיסה דימיונית.ידיה קרות והן צונחות לצד הגוף. כמו שהרופאים נוהגים לומר " היא לא איתנו"... אחיה האהוב ואישתו בדיוק הגיעו לבקר והיא לא היתה מודעת לנוכחותם או נוכחותי. זה קרה פתאום באמצע שהאכלתי אותה גרבר. יותר מאוחר כשהביאו כדורים ניסיתי לתת לה חצי כדור ( מתןך כל הכדורים) והיא כמעט נחנקה. אז הפסקתי. כשראיתי שהיא עושה תנועות של מצוקה, של שיעול קשה וחוסר יכולת לנשום כראוי חיברנו, הבעל של חולה אחרת ואני את אמא לחמצן. ניגשתי לאחות והיא הפנתה אותי לרופאה תורנית. חיכיתי בחוץ, כי היתה עסוקה בשיחה פרטית.ואז כשהתחלתי לתאר לה היא הפסיקה אותי דיי בגסות ואמרה " אמא שלך אף פעם לא איתנו", עובדה ממש לא נכונה. ניסיתי לומר לה שרק בצהרים אכלה, נישקה אותי ואפילו צחקה בקול מבדיחה שנאמרה בחדר.אבל היא לא רצתה לשמוע. כשאמרתי לה שאני חוששת להאכיל אותה ארוחת ערב שלא תחנק ענתה בחוסר סבלנות הולכת וגוברת " שלא תאכל" וכששאלתי מה עם הכדורים ענתה " שלא תקח כדורים" והוסיפה " נדבר עם האחות" בקיצור התעלמה מאיתנו.רבע שעה אחרי זה היא טיפלה בחולה במיטה הסמוכה לאמא ואפילו לא העיפה מבט באמא. אני אף פעם לא מתרגלת לאדישות וההזנחה שמגלים לזקנים. אם אין מקרה חירום של משהו ממש חמור ממש לא מתייחסים.

 

[שריוש2]

ממש חוצפה...

אני למזלי עוד לא נתקלתי בהתנהגות כזו, אבל לפי מה שאת מתארת זו גסות רוח ממש פוגעת ומעליבה... מסכימה איתך.. בייחוד לחולי האלצהיימר, שהבורות ואי המודעות בחברה על המחלה הזו, גורמת לאנשים רתיעה מהם מכיוון שהם אנשים מוזרים, אולי אפילו חולי נפש, לא אנשים רגילים כמונו, אנשים אחרים שכביכול הם לא שייכים לנו.. וכל זה בגלל הבורות וחוסר המודעות בחברה אצלנו... מקווה שאמך תרגיש יותר טוב, ושתתאוש במהרה

שבת שלום ושתהיה שקטה ללא הפצצות!