עסוקה בחיפוש אחרי מנתח להשרת מישקפי

[riki72]

עסוקה בחיפוש אחרי מנתח להשרת מישקפי

האם מישהוא מבינכם עבר לייזר להסרת מישקפיים? יש לי מ"ס נמוך ואני מאוד רוצה.למרות שאומרים שזה מאוד מחמיא. אז אני מחפשת חומר בפורום להסרת משקפיים ומנתח אמין. מוכנה לשמוע עוד המלצות אם יש. יום ניפלא וקסום לכולם

 

[diday]

ההמלצה שלי

לא לעשות את הניתוח!

 

[shovav50]

גמני ממליץ לוותר

אם המספר נמוך ולא הולכים כסומים באפילה ללא משקפיים אז לא כדאי לקחת את הסיכונים ,גם אם הם פרומילים . מנתח טוב ובעל אתיקה מקצועית אומר דברים דומים.

 

[riki72]

כן המ"ס נמוך מאוד

אבל מפריע לי המשקפיים על האף ולעדשות אני רגישה. אני עדיין בהתלבטות אבל תודה

 

[orit06]

גמני ממליצה לוותר על ניתוח

עדיין לא ידועות ההשפעות ארוכות הטווח של הניתוח על העיניים. רופאי העיניים המנתחים, חובשי המשקפיים, מעדיפים את המשקפיים על פני הניתוח שהם בעצמם עושים ללקוחותיהם... הם עצמם לא סומכים על הנתוח... (ממש יושר ומוסר מקצועי, לא?) לפני ניתוח מצב הראייה עדיין הפיך (בד"כ), אחריו לא בטוח. בכל מקרה, לשיקולך. חופש בחירה, את יודעת. בהצלחה אורית

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

גם הם רוצים להרויח../images/Emo8.gif

אהלן אורית

 

[riki72]

תודה על התגובות

ואלישוע היש רמדי שמתקנת ראיה? הבנתי נכון? למרות שהמ"ס שלי הוא לא גבוה אבל היתי מאוד שמחה להיות בלי. תודה וליל מנוחה ריקי

 

[דה ניא אל]

אין לי תשובה מקצועית אלייך

רק עולה לי לומר לך ריקי ! הכל בסדר

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

כוח החיים הרופא

רמדי לא מתקנת ראיה, כמו שהיא לא מרפאת מיגרנה. כוח החיים הוא המרפא והמתקן. הרמדי רק מעירה אותו לפעול, כאשר המצב אפשרי והפיך. יתכן כי יהיה ריפוי או שיפור או שמירה מהתדרדרות הקיים. אי אפשר לדעת או לכוון בכוח. זה לא יעבוד, אפילו עשוי ליצור בעיות. ראיתי אנשים שעברו את הניתוח לייזר ולא רבו נחת רבה. הם רואים בלי משקפים אבל התחילו אלרגיות, כאבים, בעיות שינה, עצבנות, וכל מיני פיצ'פקייס שכמדומני איש לא נותן עליהם את הדעת, פרט להומיאופת שיודע שלכל התחכמות יש מחיר לשלם. יש מספיק טוב. טפחי את זה בנחת ותמשיכי לחייך. לייזר = לזרה. לזרות אור בעיניים ולסמא אותן.

 

[riki72]

תודה לאלישוע ולכולם

טוב ששאלתי כי היתי ממש נחושה כבר לעבור את הניתוח. אבל כניראה שאוותר על התענוג ושוב תודה

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

../images/Emo24.gifשלום אהובים

ככה נכנס ישר לעיניינים. ריקי אם יורשה לי, המשקפיים הולמות אותך מאוד. בין השאר אולי יש סיכוי טוב יותר שתבחיני ביעודך מראיה פנימית וצלולה יותר מאשר עם עיניים "מתוקנות". ישנו חשש שבמידה ויווצר מצב שבו יסתם הגולל על קוצר הראיה הפיזי שלך, הראיה הפנימית, שמאפיינת אותך, תפגם באופן בלתי הפיך. היכולת הרוחנית שלך לראות ולפעול, תפגם ! אז חבל מכל מיני בחינות. כמו כן כדאי לזכור שרמדי יכולה ליצור מצב ותנאים כך שהראיה הפיזית תשתפר ( יחד עם שיפור בראיה הפנימית והפעולות שננקטות ) כבר היו דברים מעולם. גם סבסטיאן,שחייב לראות,רוצה נס, אמונה. אמונה היא נס. והאמונה אינה נמצאת בעיניים, כפי שלימדו אותנו ( אין טוב ממראה עיניים) או באותיות כתובות בספרים או אתרים. אמונה וספקנות. זה הלב של כל הדברים זו שאלת השאלות. זה לא ענין של הומיאופתיה או מדע. זו שאלה של הוויה, תפיסת עולם כללית שכולנו לוקים בה ברמות שונות. להשתכנע להאמין במשהו נשגב. להשתכנע שיש תיקווה אמיתית, להשתכנע שזה לא סתם דיבורים. להשתכנע שיש משהו שסיפרו לנו עליו בילדות ואחר כך ביקשו שנתכחש לזה, שיש דבר כזה שנקרא קסם, אלוהים, פיתרון, שיש לנו אמא ושאינה זונה. לא אצל ההומיאופתיה צריך למצוא את התשובה לספקנות אלא אצל "אמא". הומיאופתיה רק עוזרת לדברים לקרות, כמו השדכנית המדובבת ומעיזה קדימה את הכלה לעבר זיווגה. חבל על הדיבורים, איך נכתב? -".. בלי פילוסופיות.." תכלס, בוא קח רמדי. האמונה בתוכך ולא אצלנו. ולא תעזורנה כאן כל המילים שבעולם. ונתי החלום הוא חלום פנטסתי. זוהי חליצה. הזקן והמגעיל הוא כוח המחלה. ואת הוא כוח החיים. שהתעורר למאבק על חייו. את חולצת ממנו את הנעל ולמעשה ( ודניאל האהוב אולי יעזור כאן ) מנתקת עימו מגע. את נעה בכיוון של הבראה. זה נורא מעניין שדווקא בימים האלה את מדברת על חליצת נעל. את מדברת בעצם על גאולה. המעלית היא הניתוק מהאדמה אבל עם שליטה. ושלש הנשים הן נעמי ועורפה ורות המואביה. גם את רוצה ללכת חזרה למקום שממנו באת, מצד שני את חשה שזמנך פג וגם אין לך לאן ללכת, והמצפון גם הוא לא מניח לך ללכת. ביום שבני ישראל עמדו במעמד הר סיני לקבלת התורה, (ערב שבועות ), ההר רעד ורעם, עלה באש, הגוף = הבניין שרועד. הוא אנחנו על כלל המבנים שלנו. הגופים עוברים ראקציה, יש תנועה של שינוי, תמורה. אנו ואהובנו נמצאים בפנים ויש מודעות לגודל האחריות והשעה. והפחד שמה ההר יהרס, שמה גופנו יבגוד בנו, שמה נפגע באלה שחיים איתנו. נעל היא סוף דבר הכל נשלם, ותחילתה של דרך חדשה. היא תבוא אלינו, היא באה. מי יתן ונהיה כולנו חלק מהחלום הזה. שאולי שילמנו כבר את נדרנו ואנו פטורים יותר. יאללא אהובים תודה על הכל. חסרתם. איזה נפלא לשוב ולחזות בכל היופי הזה. כל דבריכם טעם ונועם, אשרינו

 

[דה ניא אל]

בית חלוץ הנעל....

אלישוע - ברוך הבא !!!! אלישוע הסבריך מאלפים וההקשרים מדהימים גם לי עלתה האסוציאציה של חליצת הנעל מהמקורות... אבל לא מספיק הבנתי וגם אני לא מספיק מרגיש שאני מכיר את נתי רד.... הקשר נוסף אגב.... שמגילת רות (שבה מופיע סיפור חליצת הנעל) נקראת בחג השבועות... אז סיפור חליצת הנעל הוא כזה בחברה הפטריאכלית של פעם, אם אשה התאלמנה (לא עלינו) מבעלה לפני שהיו לה ילדים היה צריך לבוא קרוב מדרגה ראשונה "ולגאול" אותה כלומר להתחתן איתה ולהוליד ממנה זרע לבית האב של אותו אדם שהתחתן ולא הספיק להביא ילדים לעולם. הכוונה היא להיות המשכיות למשהו שלא הצליח לצאת לפועל בחברה פטריאכלית כמו בחברה פטריאכלית לא שאלו את האשה אם היא מעוניינת להינשא לאותו אחד שיכול להיות איזה זקו אשמאי... עם מחשבות מלוכלכות בראש... אבל אם אותו אחד לא היה מעוניין לגאול את אותה אשה, יעני להתחתן איתה אז היא היתה חולצת את נעלה וזורקת עליו כאות ביטוי לבושה שלא הסכים ל"גאול" אותה זהו אקט החליצה במקרה של רות, במקום להנשא לבועז היא הייתה אמורה להינשא למישהו אחר שהיה בקרבת דם יותר גדולה אבל איכשהו הצליחו לשכנע אותו שלא יתחתן איתה, למה ? כי אם הוא היה מתחתן איתה אז הוא היה צריך גם לדאוג לאדמות שהיו חלק מנחלתה, וזה היה קצת יותר מדי בשבילו לדאוג... אז הוא ויתר וכך נישאו רות ובועז ונכדם הוא דויד המלך שזה סיפור בפני עצמו שהרבה פעמים מושיעים יוצאים מקשרים "לא מסורתיים" עד כאן פסוקו של יום ברכות לכולם דניאל

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

ואת מגילת רות נוהגים לקרוא בשבועות

בגלל שהיא מסמלת את הגאולה. שכמו שבועז גאל את רות כך יגאל עם ישראל ולאחריו כל האנושות. ולא סתם אומרים "עקבימשיחא, כמו שתהליך הריפוי האמיתי מתנהל מבפנים החוצה ומלמעלה למטה אל כפות הרגליים. כך גם מסמל הנחש שאיבד את רגליו ונגזר עליו לזחול על גחונו אל עבר עקב האדם. כאשר מגיע אלי מטופל שקיבל רמדי והוא מספר לי שיש לו עיניינים עם כפות הרגליים או הנעליים אני מבין שהוא עובר תיקון ברמות מאוד עמוקות ובסיסיות. וחשבתי על הצליל חליצה = ח.ל.צ = חי על עץ.זהו מושג שנטבע עוד בימים שבהם האדם היה מוצא את בטחונו על צמרות העצים. מי בעד לרדת מהעץ, פעם ראשונה, פעם שניה

. ונעמי שאיבדה את בעלה ואת שני בניה מחלון וכיליון (איזה שמות אופטימיים) שהיו נשואים לרות ועורפה המואביות, ולא זכתה לראות בהמשכיותם, זכתה לראות ולחבוק את בני רות שהרתה לבועז. "ותאמרנה הנשים אל נעמי, ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום ויקרא שמו בישראל והיה לך למשיב נפש ולכלכל שיבתך כי כלתך (רות) אשר אהבתך ילדתו, אשר היא טובה לך משבעה בנים. ותקח נעמי את הילד ותשיתהו בחיקה ותהי לו לאומנת. ותקראנה לו השכנות שם (כינוי) לאמור, יולד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד, הוא אבי ישי אבי דוד. ואלה תולדות פרץ. פרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון ושלמון הוליד את בועז ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד. ואלה שמות הילודים לדוד אחרי בואו לירושלים מחברון, שמוע ושובב ונתן ושלמה ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע ואלישמע ואלידע ואליפלט. ומה עלה גורלו של בועז, מספרים שנפח את נשמתו מיד לאחר שגאל את רות.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

ומהו הקשר בין לייזר להסרת משקפיים

ורות המואביה ודוד המלך. רות הלכה כעיוורת אחרי נעמי. אך למעשה לא הייתה עיוורת היה בה אמון טוטלי במקום שהיא נמצאת בו. היא ידעה מבפנים שכוח החיים לא ינטוש אותה. מה שהיה לה הספיק. כל בר דעת היה אומר שהיא עיוורת וטיפשה. נצמדת לצלחת ריקה מאוכל. שהיא עוד בתחילת חייה, צעירה ללא ילדים ואינה כפופה לחוקי העיברים. אבל עיניה הפנימיות היו בריאות ורואות. הלב לקח אותה עד למקום הנכון. אם הייתה מקשיבה לקול השכל סביר להניח שלא היינו שומעים עליה ולא היתה קמה המלכות. ועל זה נאמר מעז יצא מתוק. עם לב נקי ותמים קשה להתאכזב.

 

[גלי ר]

שלום אלישוע אהוב ../images/Emo24.gif חסרת

חסרת כל כך אלישוע כשהיית בחופשה הפורום כאילו היה אותו פורום והאנשים הנהדרים שכאן - היו כאן. ובכל זאת חסר היה דבר מה כל כך חשוב וכל כך קשה להגדרה. הרגשתי שלא רק אני מתגעגעת אלא כולנו. יש לך את היכולת הקסומה להגיד את המילים הנכונות, בזמן הנכון, לאדם הנכון. באמת יכולת קסומה ופלאית. וזה כניראה מה שהיה חסר. הפורום והאנשים הנהדרים היו כאן - אבל הקסם חסר. כיף שחזרת. מקוה שהיתה לך חופשה טובה שולחת לך חיבוק גדול

גלי

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

תודה גלי. גם אני חשתי כך לגביכם.

ועם זאת איך שהגעתי לשם שאלתי אם יש אינטרנט, אמרו שלא, אמרתי לעצמי, השבח לאל

הלכתי עם אוירה של ספקנות באויר. סבסטיאן, את יודעת. טוב היה לראות איך כל אחד ענה. זה היה פה אחד וזה הקסם האמיתי. פשוט תענוג לראות את ההבנה רווחת.