Little lulu
New member
עסקים של חברות
אני ונ' מכירות אחת את השנייה ממש טוב כמעט מאז שנולדנו. אנחנו באותו בית ספר, אותם תחביבים ותחומי עניין, אוהבות לעשות את אותם הדברים, חושבות באותה צורה, אותו טעם בבנים, אותו סגנון לבוש , כמעט תאומות והכי חשוב- חברות ממש ממש טובות, ואני מאחלת לכולם פה למצוא חברה כזאת. הבעיה היחידה פה היא שלא הולך לה כל כך בחיי הבנים לעומתי... היא ילדה יפה אבל לא מושכת מספיק. ואתם בטח שואלים מה בעייתי פה? כי זה הרי החיים שלה והיא צריכה להתמודד עם זה- נכון אבל אני מרגישה שאני נחסמת בגללה ומפספסת הזדמנויות. בואו ואתאר לכם סיטואציה: שתינו הולכות בחוף הים ונכנסות למים מתחילים איתי הרבה בחורים, חלקם אפילו מוצאים חן בעיניי. אבל איתה לא מתחילים... בזמן שאני מדסקסת עם אלה שמתחילים איתי היא מתרחקת ממני והולכת לצד לבד, אם אני נשארת איתם יותר מדי זמן אז היא מתחילה לתקוע לי פרצופים. מצד אחד אני מבינה שלא נעים לה אבל מצד שני למה אני צריכה להידפק בגלל שלא הולך לה? מצד אחד זה לא נעים להשאיר אותה לבד אבל מצד שני אני לא יכולה כל החיים לשבת איתה בצד בגלל שלא הולך לה. אם היא גרועה במתמטיקה ואני לא, אני צריכה לקבל ציונים גרועים כמוהה רק כי לא נעים לי ממנה? אם אני יתחיל להסתובב עם בנות אחרות זה יהיה ממש מגעיל מצידי ואני גם ממש לא רוצה להגיע לזה!!! אבל אני מרגישה לפעמים שהיא נפגעת כאשר אני מדברת עם אלה שמתחילים איתי ואיתה לא... ואנחנו לאט לאט מתרחקות ואני ממש לא רוצה להתרחק ממנה... אני לא רוצה למצוא לה תחליף ואני גם לא רוצה להישאר ילדה מחוסרת חיי בנים ואהבה... מה עושים??????? ע=ז=ר=ה!
אני ונ' מכירות אחת את השנייה ממש טוב כמעט מאז שנולדנו. אנחנו באותו בית ספר, אותם תחביבים ותחומי עניין, אוהבות לעשות את אותם הדברים, חושבות באותה צורה, אותו טעם בבנים, אותו סגנון לבוש , כמעט תאומות והכי חשוב- חברות ממש ממש טובות, ואני מאחלת לכולם פה למצוא חברה כזאת. הבעיה היחידה פה היא שלא הולך לה כל כך בחיי הבנים לעומתי... היא ילדה יפה אבל לא מושכת מספיק. ואתם בטח שואלים מה בעייתי פה? כי זה הרי החיים שלה והיא צריכה להתמודד עם זה- נכון אבל אני מרגישה שאני נחסמת בגללה ומפספסת הזדמנויות. בואו ואתאר לכם סיטואציה: שתינו הולכות בחוף הים ונכנסות למים מתחילים איתי הרבה בחורים, חלקם אפילו מוצאים חן בעיניי. אבל איתה לא מתחילים... בזמן שאני מדסקסת עם אלה שמתחילים איתי היא מתרחקת ממני והולכת לצד לבד, אם אני נשארת איתם יותר מדי זמן אז היא מתחילה לתקוע לי פרצופים. מצד אחד אני מבינה שלא נעים לה אבל מצד שני למה אני צריכה להידפק בגלל שלא הולך לה? מצד אחד זה לא נעים להשאיר אותה לבד אבל מצד שני אני לא יכולה כל החיים לשבת איתה בצד בגלל שלא הולך לה. אם היא גרועה במתמטיקה ואני לא, אני צריכה לקבל ציונים גרועים כמוהה רק כי לא נעים לי ממנה? אם אני יתחיל להסתובב עם בנות אחרות זה יהיה ממש מגעיל מצידי ואני גם ממש לא רוצה להגיע לזה!!! אבל אני מרגישה לפעמים שהיא נפגעת כאשר אני מדברת עם אלה שמתחילים איתי ואיתה לא... ואנחנו לאט לאט מתרחקות ואני ממש לא רוצה להתרחק ממנה... אני לא רוצה למצוא לה תחליף ואני גם לא רוצה להישאר ילדה מחוסרת חיי בנים ואהבה... מה עושים??????? ע=ז=ר=ה!