עסקית צהריים בהרברט סמואל
צהריים באמצע השבוע. הזמנו מקומות לשעה 13:00.
בשעה 12:00 בערך ביקשנו לדחות את ההזמנה לשעה 13:30 ונותרו רק מקומות על הבר. זרמנו.
בעבר יצא לי לבקר במסעדה רק בשעות הערב ולדעתי המסעדה דווקא נעימה יותר בשעות היום.
המיקום אמנם לא מאוד אטרקטיבי, אבל היה יום אביבי מקסים וחלון הפנורמי המשקיף לטיילת עם הצצה קטנה לים השרה אווירה ונעימה.
הבר היה צפוף להחריד וכבר היה מלא כשהגענו מה שהצריך תימרונים אקרובטיים כדי להתיישב על הכיסא.
הישיבה הסופר צפופה חייבה קירבת יתר לא רצויה לשכנים. לא היה מזיק עם היו מפחיתים את מספר מקומות הישיבה מסביב לבר.
העיסקית כוללת סלסלת לחמים (לחם כהה מצויין עם אגוזים, טרי וטוב עם קרום פריך וגם לחם בהיר אותו לא הספקתי לטעום). הלחמים הגיעו עם צלוחית שמן זית ובלסמי ועם צלוחית של זיתים מצוינים.
לראשונות הוזמנו:
״סלט העגבניות שכל העיר מנסה לחקות״ (שם קצת מביך, ובכלל שמות המנות סבלו מהרבה מאוד טקס בישבן) וטרטר סלמון.
הטרטר היה מצויין. חתיכות של סלמון נא על מחית של אבוקדו - שילוב נדוש אבל מוצלח. לא היתה כאן בשורה קולינרית מורכבת אבל המנה היתה פשוטה וטובה.
סלט העגבניות המדובר גם הוא היה טעים מאוד - מספר סוגים של עגבניות טריות וצלויות, עם פרוסות דקיקות של צנוניות, בצל, זעתר, זיתים וגבינת כבשים ברוטב נהדר. נהננו ממנו מאוד.
לעיקרית הזנתי שיפוד פילה בקר עם ׳תפוחי האדמה הטובים בעולם׳ ומח עצם.
בעת ההזמנה לא נשאלתי למידת העשייה הרצויה של הבשר והוא אכן הגיע עשוי מדיי לטעמי (מדיום וול, הייתי מעדיפה מדיום). השיפוד הגיע ברוטב בשר כלשהו (רוטב קליל שמזכיר מיצים של בשר ולא רוטב כבד).
למרות ההגזמה במידת העשייה הבשר היה טוב מאוד והרוטב החמיא לו מאוד.
מח העצם היה גם הוא טעים אם כי למרות בקשות חוזרות ונשנות הברמן לא הצליח למצוא כפית קטנה עבורו ונאלצתי להוציא אותו מהעצם עם הסכין (מה שממש לא תואם את רמת השירות לה הייתי מצפה).
תפוח האדמה היה ״תפוח אדמה מדורה״ שהיה טעים ונאכל על קליפתו הפריכה, אבל אני לא בטוחה שהצדיק את שמו המחייב.
חברתי הזמינה את מנת הניוקי עם כמהין, ערמונים ואפונה. הניוקי היו טובים. הרוטב היה כבד וגם דיי סתמי לטעמי. לא מנה שהייתי מזמינה בעצמי אבל בהחלט לא מנה רעה.
לקינוח הזמנו מנת נמסיס שוקולד עם גלידת טונקה וקרמל מלוח.
עוגת הנמסיס היתה טובה מאוד. עשירה מאוד בשוקולד ומעליה גנאש עבה שגם הוא היה עשיר וטעים.
גלידת הטונקה העדינה והקרמל שהיה מעט מלוח עזרו לאזן את כל השוקולדיות המרוכזת הזאת.
גם כאן, לא המצאת הגלגל אבל ביצוע טוב ונדיב.
לסיכום - נהננו. המנות לא היו בהכרח יצירתיות ומקוריות אבל הביצוע היה טוב מאוד.
מבחינת VFM זוהי לדעתי ארוחה משתלמת מאוד.
מחירה של העיסקית הינו 88 ש״ח. שיפוד הפילה נכלל במנות המיוחדות ומחיר העסקית שלו היה כ- 140 ש״ח.
המנות היו בגודל ממוצע עד נדיב.
אציין שבעבר (לפני מספר שנים) הגעתי למסעדה פעמיים בשעות הערב וזכורה לי חוויה פחות טובה. אולי משהו השתנה ואולי אווירת הצהריים והמחיר השפוי גורמים להנמכת ציפיות, בכל מקרה החוויה הפעם היתה טובה ומהנה יותר.
צהריים באמצע השבוע. הזמנו מקומות לשעה 13:00.
בשעה 12:00 בערך ביקשנו לדחות את ההזמנה לשעה 13:30 ונותרו רק מקומות על הבר. זרמנו.
בעבר יצא לי לבקר במסעדה רק בשעות הערב ולדעתי המסעדה דווקא נעימה יותר בשעות היום.
המיקום אמנם לא מאוד אטרקטיבי, אבל היה יום אביבי מקסים וחלון הפנורמי המשקיף לטיילת עם הצצה קטנה לים השרה אווירה ונעימה.
הבר היה צפוף להחריד וכבר היה מלא כשהגענו מה שהצריך תימרונים אקרובטיים כדי להתיישב על הכיסא.
הישיבה הסופר צפופה חייבה קירבת יתר לא רצויה לשכנים. לא היה מזיק עם היו מפחיתים את מספר מקומות הישיבה מסביב לבר.
העיסקית כוללת סלסלת לחמים (לחם כהה מצויין עם אגוזים, טרי וטוב עם קרום פריך וגם לחם בהיר אותו לא הספקתי לטעום). הלחמים הגיעו עם צלוחית שמן זית ובלסמי ועם צלוחית של זיתים מצוינים.
לראשונות הוזמנו:
״סלט העגבניות שכל העיר מנסה לחקות״ (שם קצת מביך, ובכלל שמות המנות סבלו מהרבה מאוד טקס בישבן) וטרטר סלמון.
הטרטר היה מצויין. חתיכות של סלמון נא על מחית של אבוקדו - שילוב נדוש אבל מוצלח. לא היתה כאן בשורה קולינרית מורכבת אבל המנה היתה פשוטה וטובה.
סלט העגבניות המדובר גם הוא היה טעים מאוד - מספר סוגים של עגבניות טריות וצלויות, עם פרוסות דקיקות של צנוניות, בצל, זעתר, זיתים וגבינת כבשים ברוטב נהדר. נהננו ממנו מאוד.
לעיקרית הזנתי שיפוד פילה בקר עם ׳תפוחי האדמה הטובים בעולם׳ ומח עצם.
בעת ההזמנה לא נשאלתי למידת העשייה הרצויה של הבשר והוא אכן הגיע עשוי מדיי לטעמי (מדיום וול, הייתי מעדיפה מדיום). השיפוד הגיע ברוטב בשר כלשהו (רוטב קליל שמזכיר מיצים של בשר ולא רוטב כבד).
למרות ההגזמה במידת העשייה הבשר היה טוב מאוד והרוטב החמיא לו מאוד.
מח העצם היה גם הוא טעים אם כי למרות בקשות חוזרות ונשנות הברמן לא הצליח למצוא כפית קטנה עבורו ונאלצתי להוציא אותו מהעצם עם הסכין (מה שממש לא תואם את רמת השירות לה הייתי מצפה).
תפוח האדמה היה ״תפוח אדמה מדורה״ שהיה טעים ונאכל על קליפתו הפריכה, אבל אני לא בטוחה שהצדיק את שמו המחייב.
חברתי הזמינה את מנת הניוקי עם כמהין, ערמונים ואפונה. הניוקי היו טובים. הרוטב היה כבד וגם דיי סתמי לטעמי. לא מנה שהייתי מזמינה בעצמי אבל בהחלט לא מנה רעה.
לקינוח הזמנו מנת נמסיס שוקולד עם גלידת טונקה וקרמל מלוח.
עוגת הנמסיס היתה טובה מאוד. עשירה מאוד בשוקולד ומעליה גנאש עבה שגם הוא היה עשיר וטעים.
גלידת הטונקה העדינה והקרמל שהיה מעט מלוח עזרו לאזן את כל השוקולדיות המרוכזת הזאת.
גם כאן, לא המצאת הגלגל אבל ביצוע טוב ונדיב.
לסיכום - נהננו. המנות לא היו בהכרח יצירתיות ומקוריות אבל הביצוע היה טוב מאוד.
מבחינת VFM זוהי לדעתי ארוחה משתלמת מאוד.
מחירה של העיסקית הינו 88 ש״ח. שיפוד הפילה נכלל במנות המיוחדות ומחיר העסקית שלו היה כ- 140 ש״ח.
המנות היו בגודל ממוצע עד נדיב.
אציין שבעבר (לפני מספר שנים) הגעתי למסעדה פעמיים בשעות הערב וזכורה לי חוויה פחות טובה. אולי משהו השתנה ואולי אווירת הצהריים והמחיר השפוי גורמים להנמכת ציפיות, בכל מקרה החוויה הפעם היתה טובה ומהנה יותר.
