עסקת מכר משנת 1942 באדמות בית איכסה - חידוש רישום.

[הנדלניסט מהבקעה]

עסקת מכר משנת 1942 באדמות בית איכסה - חידוש רישום.

הודעה על בקשה לחידוש רישום לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969
מודיעים בזה, כי הוגשה בקשה לחידוש רישום של המקרקעין המתוארים בתוספת דלהלן. כל אדם המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לחידוש הרישום תוך ששים יום מתאריך פרסום הודעה זאת.

ההתנגדות תוגש בכתב במשרדי אגף הרישום והסדר המקרקעין, רחוב חשין 1 ,ירושלים, בשני עותקים, ובצירוף עותק אחד נוסף לכל אדם שיש לו זכות במקרקעין, בהתאם לבקשה.
התוספת מס׳ סידורי: חר/87/5 ירושלים;
תיק מס׳: פעולה זמני 87/2 ירושלים.
העיר או הכפר: ירושלים, בית איקסה.
הרובע או השכונה: קורקן אל חמרה.
סוג המקרקעין: וקף חסקי סולטן.
תיאור הנכס: מגרש של - 19,624 דונם.
גבולות הקרקע:
צפון - יורשי סלים אל שעב ואיברהים זהרן:
דרום - מוחמד איסחק סלים ועבדול רחים מוחסין:
מזרח - נחלת ישראל;
מערב - מוסטפה חופה.
פרטי הרישום: כרך 3 בית איקסה; דף: 81. מס׳ השטר: 3774 מיום 1942 .10 .21 השמור בתיק מס׳ .2167/42 .
מהות הפעולה: מכר.
המזכה: אלכסנדר אמדור.
הזוכה: נתן בן חיים רגק.
החלק - .34/1960 : [ 340,4 מ"ר במושע מתוך הקרקע]

הערות:
1 (נרשמה הערת אזהרה לפי סעיפים 5 ו־7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 - עיין הודעה בילקוט הפרסומים 1656 מיום 1970 .8. 30 .
הבקשה הוגשה על ידי יורשי המנוח נתן בן חיים רגק.

כ״א בשבט התשמ׳יז [20 בפברואר 1987]
ס' ביזבהר - מפקח על רישום מקרקעין

 

[הנדלניסט מהבקעה]

סיפורה של אגודת נחלת ישראל [מוזכרת מצד מזרח]

אגודת 'נחלת ישראל' (שיוסדה ונקראה ע"ש מייסדה היהודי האמריקאי ישראל רובינשטיין), נוסדה בשנת 1886, בעת שביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. עם מייסדיה נמנו הרב יעקב מנדלבוים, יצחק רובינשטיין ויצחק צבי ריבלין.

60 המייסדים היו ברובם בני היישוב הישן בירושלים, וקבעו כי היישוב יפעל לפי המסורת היהודית,אורתודוקסית חרדית.

עם הקמתה פנתה האגודה לתנועת חובבי ציון ברוסיה ודיווחה כי רכשה 3,500 דונם אדמה פורייה שמעיינות מפכים בה, וכי קיבלה שטרות מקנה מהשלטונות הטורקיים על חלק מהקרקע. מאוחר יותר מסרה החברה כי קנתה לפי שעה רק 50 דונם במקום, ובשנת 1888 טענו ראשיה כי קנתה 500 דונם.

האגודה החלה למכור קרקעות ליהודים רוסים. הקרקעות חולקו על פי גורל, אולם ב-1890 קבעו שליחים של הקונים מהעיר סטילאוו, שבאו לבחון את המקום, כי הוא אינו ראוי לעיבוד.

ב-1895 בסיוע רבי יעקב משה מן עלתה על הקרקע קבוצה של 13 משפחות תימניות ששכרו בית בכפר בית איכסא והחלו לעבד את הקרקע. אולם, מחסור בבתים בכפר בית איכסא, המרחק בין הבית לבין החלקות המעובדות, שנת שמיטה והתנכלויות בלתי פוסקות של ערביי נבי סמואל, שהיו עוקרים את החלקות הזרועות והנטועות, הביאו לעזיבת המקום. על פעילות האגודה כותב בזיכרונותיו הרב שלום אלשיך, אשר היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן בירושלים "...כי רוטשילד קנה הרבה מקומות בארץ ישראל וכי הרשות נתונה מאת המלך ליהודים אשר בכל תפוצות העולם לבוא ולהתיישב בארץ ישראל". השמועה עוררה התרגשות רבתי בקרב יהודי תימן, ורבים מכרו בחופזה את מטלטליהם ורכושם כדי לזכות ולעלות לארץ הקודש. הם כינו את עלייתם אעלה בתמר.

בשנת 1904 נתקבל פירמאן (זיכיון) מהשלטון העות'מאני לבניית בית מלון במקום, אולם גם יוזמה זו לא התממשה.

בשנים 1910–1914 נעשה ניסיון נוסף להחיות את האגודה ולרכוש קרקעות נוספות בעזרת ד"ר יצחק לוי ובמימון אפ"ק, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעזבו הקרקעות, ובגלל רישום מעורפל של המקרקעין אבד חלק מרכוש האגודה.

בשנת 1921, שבה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול, נרשמה ברשם האגודות השיתופיות בשם 'נחלת ישראל - רמה' כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל" ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום.
בכספים שגייסה רכשה בית בכפר בית איכסא הסמוך לנבי סמואל. באוגוסט 1922 ביקר בנבי סמואל הנציב העליון הרברט סמואל ומושל ירושלים רונלד סטורס, בכדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו במלחמת העולם הראשונה.

אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום. בנובמבר 1922 הודיע חברת "נחלת ישראל -רמה" כי 7 משפחות מירושלים יבואו להתיישב בבית שרכשה ולשתי משפחות נוספות תקים החברה "בתי פח". במאי 1923, ערכה החברה הגרלת מגרשים בין בעלי המניות.

לנוכח העובדה שקרקעות האגודה לא היו ממוקמות ברצף אלא היו בשני ריכוזים עיקריים, האחד בשטח 500 דונם על גבול היישובים אל ג'יב ונבי סמואל, ואילו השני היה על אדמות טרשים ובחלקו בבעלות משותפת עם ערבים, נמצא קושי בתכנון היישוב.

לאחר דיונים ארוכים בין חברי האגודה, הוסכם כי יירכש אתר מרכזי נוסף לתחילת התיישבות חברי האגודה, תוך ניסיון להמשיך ולרכוש את רצף החלקות המצויות באזור החלקות שבבעלות האגודה. המקום שנרכש הוא אל בורג', בו היה כבר היה מבנה קיים (שרידי מבצר צלבני). בראשית 1924 הוכשר הבית למגורים, והתיישבו 15 חברי האגודה (תימנים ואשכנזים). החברים קיבלו נשק להגנה עצמית, והאגודה המשיכה ורכשה עוד כ-1,500 דונם במקום.

לא ברור אם הנקודה ננטשה לאחר חצי שנה, עקב בעיות נגישות, לא היתה דרך סלולה מירושלים וניתן היה להגיע למקום רק על גבי חמורים או בשנת 1929, בעקבות פרעות תרפ"ט.

הערבים הרסו את הבתים וסילקו את אבני הגבול. חברת "נחלת ישראל - רמה" לקחה הלוואה מ"בנק משכנתאות ואשראי א״י" שאותה לא יכלה להחזיר והחל הליך הוצאה לפועל . בשנת 1931, נמכר הבית וחלקת האדמה לתושב הכפר בית איכסא. [הערת פ.ד. יש כנראה טעות , כי יש עדיין בעלות רשומה]

בשנת 1943 פנה ועד האגודה אל הקק"ל בבקשה כי תעזור לו ליישב את המקום. בתמורה הציע ועד האגודה להסכם עם הקק"ל, כי ימכור לה 500 דונם באזור נבי סמואל תוך שהקק"ל מתחייבת להקים במקום יישוב דתי תוך שנתיים וחצי. הקק"ל לא הקימה את היישוב, והאגודה תבעה את הקק"ל בדין תורה, אולם הקק"ל סירבה להתדיין בדין תורה עם האגודה.

עוד פיסת היסטוריה.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

הודעה לחברי אגודת "נחלת ישראל רמה" מאפריל 1921.

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_...ode=image&href=DHY/1921/04/03&page=1&rtl=true

בין יתר האדמות שנרכשו ע"י האגודה נמצאים :

מחנה גבעון [מחנה צבאי ירדני שמשמש היום כשכונה בגבעת זאב.

הישוב לשעבר "חדשה" שגם הוא הפך לשכונה בגבעת זאב.

כתבה על ביקור הנציב העליון ב-1922 - http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_...ode=image&href=DHY/1922/08/20&page=3&rtl=true

הודעה ממשרדי ההוצל"פ בדבר מכירת "אחוזת נחלת ישראל" - http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_...ode=image&href=DHY/1929/08/06&page=4&rtl=true