עפעפיים כוילונות

ranch

New member
עפעפיים כוילונות

אז לקחתי את הוילון שלנו הערב, וניערתי אותו, הוא נראה קטיפתי, בורדו ,עם פיתוחי זהב בקצותיו, כמו מסך על במה. הוא היה רך , נעים למגע , אבל הוא הסתיר. הוא הסתיר אותך ממני, בשעה שאני רציתי כל כך . ניערתי אותו , ולמרות חששותיי , לא היתה בו , טיפה של אבק, רק ריח עמוק ופשוט. ריח של אהבה. מ.
 

צדף לבן

New member
וכשיורד המסך בסיום מערכה בהצגה

אני תמיד ממתינה שהוא יעלה למערכה הבאה, עם יותר סיפור ועומק ותמיד עם יותר אהבה. לויודעת, לי תמיד מסך יורד נותן לי תחושה שצריך רק להמתין והוא יעלה שוב ויגלה זוג אוהבים.
 
וכששוב עולה המסך..

מגלים את זוג האוהבים עם שמיים כחולים ושמש זורחת וחיטה פורחת זה בעיני זה מביטים לא שבעים, כמהים תוהים, מה יביא בחובו המחר.
 

ranch

New member
אמת בימתית

ואנחנו השחקנים ושחקני המשנה ואנחנו הבמאים - העמדה של הגוף אוחזים, שותקים כשצריך, ואנחנו כותבי המילים - לעיתים מתבצרות לעיתים חושפות כל אמת . ואנחנו המאפרים - מוחים דמעה כשצריך , ואנחנו המלבישים - מפשיטים כשצריך . ואתה ואני , על במה של אמת , מעלים אמת על במה , ורק אוהבים. מ.
 

צדף לבן

New member
שחקנים...

"אדם נולד שחקן אמרו את זה מזמן הוא משחק ומעמיד פנים והעולם במה כאן לכולם ואנו אנו, אנו השחקנים"... מתי? מתי את מרגישה שאת כבר לא שחקנית וזה החיים שלך? מתי הוא מרגיש? וכשאת מתעוררת וזו מציאות ולא במה איך זה מרגיש לך???? עדיף להישאר שחקנית בסרט... שם זה לא נגמר לעולם...
 
העולם במה ואנו שחקנים

אבל צריכים להתעורר לחיים האמיתיים להיישיר מבט מול כל הקשיים. אלו החיים שלי, שלך ובהם אנו נרגיש. לא רוצה להיות בת יענה לטמון את הראש באדמה רוצה להתעורר אל היום האחר יום שכולו טוב. בוקר טוב לכולם
 

צדף לבן

New member
נכון, נכון, לא התכוונתי לטמון

את הראש בחול כמו בת יענה, רק לפעמים לפעמים כדי טיפה להתחזק וקצת לשרוד להסתכל על העולם דרך עיניים אחרות... מסכימה איתך מאוד. כבר לא בוקר, אז ערב טוב
 
למעלה