Justin Angel
New member
עץ דיון #1: האם אדם נולד פאגאן?
השאלות הכי עמוקות הן לרוב אלו שגם מנוסחות בצורה הכי פשוטה והן גם אלו שגורמות לנו לחשוב לעומק. האם לפי דעתכם אדם נולד פאגאן? גישה אחת לעניין טוענת שאדם פאגאן תמיד, הוא חיי את חייו בתור משהו אחר ובסופו של דבר מגלה את היותו פאגאן. זה כמו אדם שנולד עם משקפי שמש ולא ידע כמה יפה ומדהים העולם עד אשר באיזהשהי נקודה בחייו הוריד את משקפי השמש. משקפי השמש כאן הם דימוי לכך שאותו אדם חיי את חייו בצורה בלתי-מודעת לאפשרות של להוריד את משקפי השמש ולראות את העולם במלוא הדרו. אנשים מגלים שהם פאגאנים, ולא הופכים או ממירים את דתם לפאגאניות. הגישה הזאת תומכת ברעיון שכאשר תמצא את הדת הנכונה תידע שמצאת אותה היות והיא מרגישה כאילו ידעת אותה תמיד. גישה נוספת לעניין היא הגישה שלפיה אדם אינו נולד פאגאן, אלא הופך לפאגאן. אדם מתחיל את חייו ובמהלך חייו מגלה את הדת הפאגאנית ובוחר בה או נבחר על-ידה כדתו ואורח-חייו. אם נחזור לדוגמת המשקפיים, זהו אדם שבמהלך חייו מפתח צורך לשים משקפיים ואז שם אותן. המשקפיים באנאלוגיה זו נמשליים להתפתחות הרוחנית של האדם, אשר מביאה אותו למצב בו הוא מוכן, יכול או צריך להיות פאגאן. גישה זו דוגלת ברעיון שכל אחד קובע לעצמו את הגורל ואין דתו נקבעה בלידה, אלא זוהי התפתחותו האישית שהביא אותו להיותו פאגאן. וגישה אחרונה לעניין מדברת על כך שלמרות שלאדם אין שליטה מוחלטת בגורלו שלו הוא עדיין לא מחוייב לגורל אשר נקבע מראש על ידי גורמים אלו ואחרים. בזמן שאכן כן קיימת תוכנית כלשהי למהלך חייו של אדם אשר ידועה בזמן לידתו הוא עדיין ראשי ויכול לחיות מחוצה לה. בדוגמת המשקפיים זהו האדם אשר נולד עם בעיית ראייה כלשהי ויכול לבחור בין משקפיים, עדשות מגע, ניתוח לייזר או לחלוטין להתעלם ממנה. כלומר אין אותו אדם חייב להיות פאגאן, הוא גם יכול להיות בודהיסט או נוצרי, העיקר שזוהי הבחירה שהוא ביצע. הגישה הזאת תומכת ברעיון שעל האדם לקחת שליטה בגורלו שלו והלביא את חייו למצב שבו הוא יהיה שמח בהם ושלם איתם. כמובן שיש עוד אין-ספור גישות אישיות, ואני בטוח שכולנו נשמח לשמוע את דעתכם בשאלות הבאות: האם אדם נולד פאגאן? האם ישנה תוכנית אלוהית\יקומית\אוניברסלית או אחרת לכך שאדם הופך לפאגאן? או האם האדם בוחר את דתו כפאגאניות עקב התפתחותו במהלך חייו? ואף אולי גם ניתן להגיד שההתפתחות במהלך חייו של אדם אשר הביאה אותו להיות פאגאן תוכננה מראש? האם האדם יכול לקבוע את גורלו שלו? או שמה הוא חלק מתוכנית גדולה אשר אינו יודע חצי דבר עליה? והאם ייתכן לאדם לשנות את אותה תוכנית אם היא קיימת? וייתכן מצב שאדם נולד כמתאים לדת הפאגאנית האם הוא חייב להיות אחד כזה במהלך חייו? או שהוא יכול לחיות את חייו כחבר בכל דת אחרת? ואם כן מה תהיינה ההשפעות על אותו אדם? (עצוב, שמח, אדיש וכך הלאה) אם חלק אינכם בטוחים בעצמכם בחלק מהתשובות, אל תרגישו כאילו אתם נשפטים זוהי שיחה ואני משוכנע שכל דעה שתינתן כאן תתרום רבות לדיון. אם אתם רוצים זמן לחשוב היות בכדי לחשוב לעומק על התשובות על תהססו לקחת אותו. אלים נדיבים יהיו איתכם!
השאלות הכי עמוקות הן לרוב אלו שגם מנוסחות בצורה הכי פשוטה והן גם אלו שגורמות לנו לחשוב לעומק. האם לפי דעתכם אדם נולד פאגאן? גישה אחת לעניין טוענת שאדם פאגאן תמיד, הוא חיי את חייו בתור משהו אחר ובסופו של דבר מגלה את היותו פאגאן. זה כמו אדם שנולד עם משקפי שמש ולא ידע כמה יפה ומדהים העולם עד אשר באיזהשהי נקודה בחייו הוריד את משקפי השמש. משקפי השמש כאן הם דימוי לכך שאותו אדם חיי את חייו בצורה בלתי-מודעת לאפשרות של להוריד את משקפי השמש ולראות את העולם במלוא הדרו. אנשים מגלים שהם פאגאנים, ולא הופכים או ממירים את דתם לפאגאניות. הגישה הזאת תומכת ברעיון שכאשר תמצא את הדת הנכונה תידע שמצאת אותה היות והיא מרגישה כאילו ידעת אותה תמיד. גישה נוספת לעניין היא הגישה שלפיה אדם אינו נולד פאגאן, אלא הופך לפאגאן. אדם מתחיל את חייו ובמהלך חייו מגלה את הדת הפאגאנית ובוחר בה או נבחר על-ידה כדתו ואורח-חייו. אם נחזור לדוגמת המשקפיים, זהו אדם שבמהלך חייו מפתח צורך לשים משקפיים ואז שם אותן. המשקפיים באנאלוגיה זו נמשליים להתפתחות הרוחנית של האדם, אשר מביאה אותו למצב בו הוא מוכן, יכול או צריך להיות פאגאן. גישה זו דוגלת ברעיון שכל אחד קובע לעצמו את הגורל ואין דתו נקבעה בלידה, אלא זוהי התפתחותו האישית שהביא אותו להיותו פאגאן. וגישה אחרונה לעניין מדברת על כך שלמרות שלאדם אין שליטה מוחלטת בגורלו שלו הוא עדיין לא מחוייב לגורל אשר נקבע מראש על ידי גורמים אלו ואחרים. בזמן שאכן כן קיימת תוכנית כלשהי למהלך חייו של אדם אשר ידועה בזמן לידתו הוא עדיין ראשי ויכול לחיות מחוצה לה. בדוגמת המשקפיים זהו האדם אשר נולד עם בעיית ראייה כלשהי ויכול לבחור בין משקפיים, עדשות מגע, ניתוח לייזר או לחלוטין להתעלם ממנה. כלומר אין אותו אדם חייב להיות פאגאן, הוא גם יכול להיות בודהיסט או נוצרי, העיקר שזוהי הבחירה שהוא ביצע. הגישה הזאת תומכת ברעיון שעל האדם לקחת שליטה בגורלו שלו והלביא את חייו למצב שבו הוא יהיה שמח בהם ושלם איתם. כמובן שיש עוד אין-ספור גישות אישיות, ואני בטוח שכולנו נשמח לשמוע את דעתכם בשאלות הבאות: האם אדם נולד פאגאן? האם ישנה תוכנית אלוהית\יקומית\אוניברסלית או אחרת לכך שאדם הופך לפאגאן? או האם האדם בוחר את דתו כפאגאניות עקב התפתחותו במהלך חייו? ואף אולי גם ניתן להגיד שההתפתחות במהלך חייו של אדם אשר הביאה אותו להיות פאגאן תוכננה מראש? האם האדם יכול לקבוע את גורלו שלו? או שמה הוא חלק מתוכנית גדולה אשר אינו יודע חצי דבר עליה? והאם ייתכן לאדם לשנות את אותה תוכנית אם היא קיימת? וייתכן מצב שאדם נולד כמתאים לדת הפאגאנית האם הוא חייב להיות אחד כזה במהלך חייו? או שהוא יכול לחיות את חייו כחבר בכל דת אחרת? ואם כן מה תהיינה ההשפעות על אותו אדם? (עצוב, שמח, אדיש וכך הלאה) אם חלק אינכם בטוחים בעצמכם בחלק מהתשובות, אל תרגישו כאילו אתם נשפטים זוהי שיחה ואני משוכנע שכל דעה שתינתן כאן תתרום רבות לדיון. אם אתם רוצים זמן לחשוב היות בכדי לחשוב לעומק על התשובות על תהססו לקחת אותו. אלים נדיבים יהיו איתכם!
