פרח תרבותי
New member
עצבים וצחוקקקקקקקקק
אני יוצאת מהעבודה, ממהרת נורא, והשלט של האוטו לא עובד. לאחרונה זה קרה כמה פעמים, אז אני מיומנת: כמה מכות למפתח, התרחקות, התקרבות, עוד פעם, לחיצה על הנעילה והפתיחה לסרוגין, בעיטה בצמיגים (זה בשביל העצבים) ו - כלום! מנסה ידנית - שום דבר. "יש לאוטו הזה טכנולוגיה מתקדמת", אני חושבת לעצמי - "כשנועלים עם השלט - שום דבר לא עובד יותר". 10 דקות חולפות. אני על טורים גבוהים. חוזרת למשרד - מישהו מהטכנאים יעזור כבר. בכל זאת - בנים. שניים מהם מפרקים את השלט, מחליפים סוללה, אומרים "דווקא הסוללה בסדר", ואני מסבירה - "אני יודעת. אבל זה קרה כבר כמה פעמים. וחוצמזה זה טכנולוגיה נעילה מתקדמת. מיגון אקסטרה. גרמנים וכל זה". מוציאה מהם הבטחה שהם בהאזנה למקרה שלא יעזור, ויורדת שוב. מנסה את כל הנסיונות ממקודם. כלום. נאדה! עוד 10 דקות חולפות. עכשיו גם הצמיגים בסכנה, גם הפח. מתקשרת למשרד. חברה עונה. מבקשת ממנה לשלוח מישהו לעזור לי, בזמן שאני אתקשר לביטוח, לגרר, לבטל פגישה וכו. היא שואלת "אוקיי, איפה את חונה?" אני: "ברגיל, ליד האוטו שלך". אופסססססססססססססססס. "אל תגלי! כלום! לאפאחד! זהו! ביי". בקיצור - חניתי הרחק משם, זה לא האוטו שלי, אפילו לא אותו מודל והצבע רק דומה - כהה ומלולך. הדבר היחיד שהיה דומה ממש (חיפשתי איך קרה וכו) היה הריפוד בתוך האוטו וגם הדיבורית. אחר כך נחנקתי מצחוק עד הבית.
אני יוצאת מהעבודה, ממהרת נורא, והשלט של האוטו לא עובד. לאחרונה זה קרה כמה פעמים, אז אני מיומנת: כמה מכות למפתח, התרחקות, התקרבות, עוד פעם, לחיצה על הנעילה והפתיחה לסרוגין, בעיטה בצמיגים (זה בשביל העצבים) ו - כלום! מנסה ידנית - שום דבר. "יש לאוטו הזה טכנולוגיה מתקדמת", אני חושבת לעצמי - "כשנועלים עם השלט - שום דבר לא עובד יותר". 10 דקות חולפות. אני על טורים גבוהים. חוזרת למשרד - מישהו מהטכנאים יעזור כבר. בכל זאת - בנים. שניים מהם מפרקים את השלט, מחליפים סוללה, אומרים "דווקא הסוללה בסדר", ואני מסבירה - "אני יודעת. אבל זה קרה כבר כמה פעמים. וחוצמזה זה טכנולוגיה נעילה מתקדמת. מיגון אקסטרה. גרמנים וכל זה". מוציאה מהם הבטחה שהם בהאזנה למקרה שלא יעזור, ויורדת שוב. מנסה את כל הנסיונות ממקודם. כלום. נאדה! עוד 10 דקות חולפות. עכשיו גם הצמיגים בסכנה, גם הפח. מתקשרת למשרד. חברה עונה. מבקשת ממנה לשלוח מישהו לעזור לי, בזמן שאני אתקשר לביטוח, לגרר, לבטל פגישה וכו. היא שואלת "אוקיי, איפה את חונה?" אני: "ברגיל, ליד האוטו שלך". אופסססססססססססססססס. "אל תגלי! כלום! לאפאחד! זהו! ביי". בקיצור - חניתי הרחק משם, זה לא האוטו שלי, אפילו לא אותו מודל והצבע רק דומה - כהה ומלולך. הדבר היחיד שהיה דומה ממש (חיפשתי איך קרה וכו) היה הריפוד בתוך האוטו וגם הדיבורית. אחר כך נחנקתי מצחוק עד הבית.
)