עצבים ../images/Emo46.gif עכשיו תורי......
טוב. הסיפור הוא קצת ארוך ולא הייתי מספרת אותו אלמלא טלפון שקיבלתי לפני כמה דקות: זוכרות שהייתי בקורס ? סבבה. אז עברתי את הקורס והחלטתי שלא לגשת למבחנים ולא לקבל תעודה. גם כי אני נורא נלחצת במבחנים ועבודות וגם כי ממילא אני לא אנפנף בשום מקום בתעודה של משרד העבודה... כדי לעבור את הקורס ולקבל תעודה היינו צריכים לעשות מבחן מעשי, מבחן פנימי, מבחן חיצוני ופרוייקט. לא ניגשתי למבחן המעשי (האמת היא שתיכננתי אבל לא הרגשתי טוב באותו יום) ולא תיכננתי לגשת למבחן הפנימי אלא שאז פנה אלי אחד המרצים והתחיל לשכנע אותי שכדאי לי ובלה בלה... בסוף ניגשתי למבחן הפנימי, תוך כדי הבטחה של המרצה שהוא ידבר עם המרצה שאחראי על המבחן המעשי וש"יהיה בסדר. אני אדאג שתקבלי את התעודה". ניגשתי למבחן הפנימי והחיצוני ולדעתי עברתי את שניהם. בסוף הקורס ניגשתי למרצה שהבטיח ושאלתי אותו אם הוא דיבר עם המרצה השני והוא אמר שעוד לא אבל הוא ידבר איתו. אמרתי לו שאני צריכה לדעת מה התשובה כדי שיהיה לי זמן להכין את הפרוייקט. התשובה היתה "אל תדאגי. עלי !". תוך כדי הלימודים, הקלדתי את כל חומר הלימוד ! המרצה המבטיחן ידע את זה וביקש בסוף הקורס דיסקט עם החומר. במסיבת הסיום הבאתי לו דיסקט עם כל החומר - מאורגן ומסודר שחבל על הזמן (והוא הבטיח לי עוד פעם שהוא יטפל בנושא התעודה). כמובן שהוא לא טיפל בנושא התעודה ולא דיבר לא עם המרצה ולא איתי. סבבה. ממילא לא רציתי את התעודה הזו ואני לא צריכה אותה. אבל מה ? פתאום הוא מתקשר אלי - תשמעי, ניסיתי לפתוח את הקובץ והוא לא נפתח לי... את יכולה לשלוח לי באימייל ? הכל... כמה אימיילים... ותתקשרי אלי להודיע לי שהאימיילים עברו. תגידו - לא חוצפה של בנאדם ? עד כמה בנאדם יכול להיות מרוכז בעצמו ??? מה הייתן עושות במקומי ?
טוב. הסיפור הוא קצת ארוך ולא הייתי מספרת אותו אלמלא טלפון שקיבלתי לפני כמה דקות: זוכרות שהייתי בקורס ? סבבה. אז עברתי את הקורס והחלטתי שלא לגשת למבחנים ולא לקבל תעודה. גם כי אני נורא נלחצת במבחנים ועבודות וגם כי ממילא אני לא אנפנף בשום מקום בתעודה של משרד העבודה... כדי לעבור את הקורס ולקבל תעודה היינו צריכים לעשות מבחן מעשי, מבחן פנימי, מבחן חיצוני ופרוייקט. לא ניגשתי למבחן המעשי (האמת היא שתיכננתי אבל לא הרגשתי טוב באותו יום) ולא תיכננתי לגשת למבחן הפנימי אלא שאז פנה אלי אחד המרצים והתחיל לשכנע אותי שכדאי לי ובלה בלה... בסוף ניגשתי למבחן הפנימי, תוך כדי הבטחה של המרצה שהוא ידבר עם המרצה שאחראי על המבחן המעשי וש"יהיה בסדר. אני אדאג שתקבלי את התעודה". ניגשתי למבחן הפנימי והחיצוני ולדעתי עברתי את שניהם. בסוף הקורס ניגשתי למרצה שהבטיח ושאלתי אותו אם הוא דיבר עם המרצה השני והוא אמר שעוד לא אבל הוא ידבר איתו. אמרתי לו שאני צריכה לדעת מה התשובה כדי שיהיה לי זמן להכין את הפרוייקט. התשובה היתה "אל תדאגי. עלי !". תוך כדי הלימודים, הקלדתי את כל חומר הלימוד ! המרצה המבטיחן ידע את זה וביקש בסוף הקורס דיסקט עם החומר. במסיבת הסיום הבאתי לו דיסקט עם כל החומר - מאורגן ומסודר שחבל על הזמן (והוא הבטיח לי עוד פעם שהוא יטפל בנושא התעודה). כמובן שהוא לא טיפל בנושא התעודה ולא דיבר לא עם המרצה ולא איתי. סבבה. ממילא לא רציתי את התעודה הזו ואני לא צריכה אותה. אבל מה ? פתאום הוא מתקשר אלי - תשמעי, ניסיתי לפתוח את הקובץ והוא לא נפתח לי... את יכולה לשלוח לי באימייל ? הכל... כמה אימיילים... ותתקשרי אלי להודיע לי שהאימיילים עברו. תגידו - לא חוצפה של בנאדם ? עד כמה בנאדם יכול להיות מרוכז בעצמו ??? מה הייתן עושות במקומי ?
