עצבים?

אביגיל11

New member
עצבים?

נכנסתי במקרה והחלטתי לנסות לשאול משהו. אני בת 48 וחצי, נשואה + שלושה בני 19,17 ו 9 , עובדת משרה מלאה במחשבים, ואמורה להרגיש לא רע בהתחשב בכל הצרות שמסביב. בזמן האחרון אני מוטרפת מחוסר סבלנות ועצבים. הכל מעצבן אותי. המסטיקים של הילדים שלי, התפוחים של הבעל שלי, הבוס שלי, האיטיות של הבת שלי הקטנה, אני רק צורחת כל היום וזה כשאני נורא מנסה להתאפק. חוץ מזה הכל בסדר. אין לי שום גלי חום, המחזור שלי סדיר, הבריאות שלי תקינה והמצב רוח שלי באדמה. זה גיל המעבר? או זה שהחיים קשים? יש מה לעזות חוץ מלהתגרש, להתפטר, לברוח מהארץ? להתאבד וכו?
 

ייןיאנג

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifיהיה בסדר!

אל תתאבדי לנו!יש תקופות קשות בחיים בלי קשר לגיל המעבר-וזה ישתנה! בינתיים -תמצאי זמן פרטי לעצמך-חוג כלשהו/מפגש עם חברות/עיסוי מפנק/ או סתם יציאה קבועה מהבית לקניות/מספרה/שוטטות-למ"ס שעות לבד! זה ישפר את המצב רוח-את מחזיקה "את כל העולם " על כתפייך-תני לעצמך מנוחה ורגיעה לפעמים!
 

אביגיל11

New member
תודה, אתה חמוד

חוץ מזה שהבנת אותי, אתה גם בטוח שאין קשר לגיל? כשלעצמו זה מעודד.
 

RUTYAN

New member
כן יקירה..

הייתי בדיוק בסרט הזה... נגשתי לרופא וביקשתי דחוף פסיכיאטר!!! המחזור תקין, הילדים מוצלחים ומקסימים, הבעל מעריץ ואני.... משתגעת מכל קישקוש... למשלי, נפלתי על רופא משפחה מקסים... נתבקשתי "לעשות בדיקה הורמונלית לפני הפסיכיאטר".... הרופא התקשר ובישר "בעיה הורמונלית"...התחלתי הורמונים! ואכן כל משפחתי היתה בטוחה שאני על סמים מרגיעים ולא הורמונים. חזרתי להיות חייכנית, סבלנית, ואוהבת...עד ש...עוד סיפור בפני עצמו. המוזר הוא...שתרופות הרגעה ושינה לא בדיוק עזרו... והפרימריל - כן! מקווה שתרגישי טוב חבל שאין כאן אפשרות לשלוח במסר. רותי
 
למעלה