עצבנות בילדה בת כמעט שנתיים
שלום,לפני הצגת השאלה אתן קצת רקע כללי, אני בת 30 נשואה +3,בני הבכור בן 4.5 המאובחן כ PDD ברמה טובה מאוד ,בתי עליה אנחנו מדברים בת שנתיים בספטמבר ותינוק בן 10 חודשים (שהגיע בברכה אך לא בתיכנון,ההבדל בינו לבין הסנדוויצית שנה וחודש),ישנה כימיה מטורפת בין הילד הגדול לאמצעית, הם משחקים הרבה יחד אוהבים ישנים מתקלחים יחד,מרבים לצחוק ועוד .. כמו כן היא גם מחקה אותו בשירים קפיצות טיפוסים ועוד..,לגבי התינוק הייתה מחבקת אותו מנשקת אותו מביאה לו בקבוק ומוצץ רוצה להרים אותו ולהחזיק אותו והייתי נותנת לה (בהשגחתי כמובן)\לאחרונה חל שינוי שאינו ברור בילדה שאנו רואים זאת גם בבית וגם מגיעות תלונות מהגן. הילדה הפכה להיות אלימה,זה מתבטא לרוב במשיכת שיערות(גם בגן גן לאחייה וגם במשפחה),נשיכות מידי פעם,ועצבנות,מרבה לומר לא, להרים כתפיים "לא רוצה",עקשנית נורא,ולא מוותרת,נראה כביכול סוג של דרישת תשומת לב,אני מרבה לכעוס עליה,מושיבה אותה לפסק זמן ,היא אינה מוכנה לשבת אני מתיישבת ליידה,היא מנסה לצחוק אני מזעיפה את פניי ואיני מתייחסת אליה עד אשר היא מושכת גם לי שיערות,הילדה אינה מראה עצבות רק סוג של "דווקא",שאלתי האם זה לא מוקדם מידי לגיל של "הדווקא" כיצד אני מטפלת בזה,כמה עוד תשומת לב ניתן להביא לה,הגננת מספרת שזה חריג מבחינתה ואם זה לא יחלוף תוך חודשיים לשקול לקחת אותה לאבחון,אני כבר עברתי סוג של אבחונים עם הילד הגדול,נפשית אני לא מסוגלת לעוד בעיה..האם אוכל לקבל עידוד??
שלום,לפני הצגת השאלה אתן קצת רקע כללי, אני בת 30 נשואה +3,בני הבכור בן 4.5 המאובחן כ PDD ברמה טובה מאוד ,בתי עליה אנחנו מדברים בת שנתיים בספטמבר ותינוק בן 10 חודשים (שהגיע בברכה אך לא בתיכנון,ההבדל בינו לבין הסנדוויצית שנה וחודש),ישנה כימיה מטורפת בין הילד הגדול לאמצעית, הם משחקים הרבה יחד אוהבים ישנים מתקלחים יחד,מרבים לצחוק ועוד .. כמו כן היא גם מחקה אותו בשירים קפיצות טיפוסים ועוד..,לגבי התינוק הייתה מחבקת אותו מנשקת אותו מביאה לו בקבוק ומוצץ רוצה להרים אותו ולהחזיק אותו והייתי נותנת לה (בהשגחתי כמובן)\לאחרונה חל שינוי שאינו ברור בילדה שאנו רואים זאת גם בבית וגם מגיעות תלונות מהגן. הילדה הפכה להיות אלימה,זה מתבטא לרוב במשיכת שיערות(גם בגן גן לאחייה וגם במשפחה),נשיכות מידי פעם,ועצבנות,מרבה לומר לא, להרים כתפיים "לא רוצה",עקשנית נורא,ולא מוותרת,נראה כביכול סוג של דרישת תשומת לב,אני מרבה לכעוס עליה,מושיבה אותה לפסק זמן ,היא אינה מוכנה לשבת אני מתיישבת ליידה,היא מנסה לצחוק אני מזעיפה את פניי ואיני מתייחסת אליה עד אשר היא מושכת גם לי שיערות,הילדה אינה מראה עצבות רק סוג של "דווקא",שאלתי האם זה לא מוקדם מידי לגיל של "הדווקא" כיצד אני מטפלת בזה,כמה עוד תשומת לב ניתן להביא לה,הגננת מספרת שזה חריג מבחינתה ואם זה לא יחלוף תוך חודשיים לשקול לקחת אותה לאבחון,אני כבר עברתי סוג של אבחונים עם הילד הגדול,נפשית אני לא מסוגלת לעוד בעיה..האם אוכל לקבל עידוד??