עצה לאם תשושה לתינוקת

[mad eye rejy]

עצה לאם תשושה לתינוקת

פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום. אני גרושה עם ילדה בת 13 (מגדלת מגיל 3) ועכשיו גם אם לתחנוקת בת 6 שבועות. אני תשושה ופעמים חרדה מהעתיד שאני נזכרת בכל הבעיות שיהיו שאצטרך להתמודד לבד. מה עושים בשעה השינ בלילה שאת מנסה להרדים תינוקת בוכה והסבלנות מתחליה להגמר? איך עוברים יום קשה (כמו שהיה לי אתמול) כשאי אפשר להתקשר למישהו ולבקש שיחזור מוקדם מעבודה שמ כדי שתאורי? איך צולחים את השבועות האלה לגמרי לבד? אני לא קבלתי בנתיים עזרה מאיש- מרגע הלידה הכל היה לבד. לפני שבועעים חתפתי וירוס בטן- הקאתי כל מה שהכנסתי לפה- כולל מים, היה לי חום, והמשכתי להניק ובכנות פחדתי שאני אתעלף. באותו הרגע לא היה משיהו טבעי שיוכל לבוא לעזור לי. (צרוף של נסיבות- וכן חוסר רצון שלי לבקש עזרה). אשמח לשמוע מכן עצות איך לעבור לבד את החודשים הראשונים, וכן עידוד שזה יעבור, שיהיה לי קל יותר. אני יודעת (מבתי הבכורה) שאני יכולה לגדל ילדה נהדרת ומאושרת לבד, אבל התקופה הראשונה כל כך קשה...

 

[חלב לובית]

ברוכה הבאה ל ../images/Emo82.gif

החלטת לעשות מעשה אמיץ כשהבאת עוד ילדה לעולם - ישר כוח אני מקווה שאת כבר מרגישה יותר טוב וחזרת לקו הבריאות . האם בתך הגדולה מסייעת לך בזמנה הפנוי ? היא שותפה שלך בגידולה ? { עד כמה שילדות קטנות יכולות לעזור } יש לך משפחה קרובה בסביבה ? אני בטוחה שכאשר " תזכרי " איך להיות אמא לתינוקת פיצפונת את תיהי יותר רגועה ושלווה , ותזכרי שדברים טובים קורים ואין צורך להכנס לחרדות מיותרות . מזל טוב ובהצלחה

 

[טרופית יפה]

../images/Emo24.gif מזל טוב לתינוקת

תראי שלאט לאט נזכרים בהכל ולנשום אויר. כמו שאמרו לפני, כדאי לנסות לשתף את הבת הבכורה כך זה יחזק את הקשר ביניהם וגם ייתן לך קצת זמן לעצמך. העיקר תאמיני בעצמך ותדעי שאין אמהות מושלמות ומה שאת עושה זה מספיק טוב. ולסיום עוד כמה חיבוקים שתדעי שאת לא לבד

 

[אמא66]

אני לא ישנתי 3 שנים

אבל בחודשים הראשונים היתה לי המון עזרה מהמשפחה והחברים, ולך יש את הבת הגדולה שלך, שיכולה מאד לעזור. אחרי 3 שנים בלי שינה המוח שלי תפקד ברמות מאד בסיסיות. יכולתי לחשוב רק על אוכל ושינה. זה מטריף את המוח, אבל עובר בסוף. היום הבת שלי כבר בת 4.5, והיא שרדה יפה מאד את חוסר הסבלנות שהיה לי בשנים הראשונות, ומקבלת פיצוי הולם. היא יצאה מושלמת, ובכל פעם שאנחנו מתגלגלות מצחוק ביחד, אני מוכנה לעבור שוב הכל מהתחלה בשבילה. אני גם לא אוהבת לבקש עזרה, אבל אם היתה לי ילדה גדולה בת 13, הייתי מבקשת ממנה...

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo140.gif../images/Emo49.gifאשמח לתרום מנסיוני,ובהצלחה בהמשך

שמי אילנה אם לשני בנים נפלאים,הבכור כבן 9 אוטוטו ותינוק כבן שנה ו 8 חודשים מקסיםםם שרק לפני חודש החל ללכת, מה אגיד לך יקירתי,,,אני רווקה שבחרתי לגדל לבד (את הבכור בכל אופן) הקטנצי'ק ממש לא היה מתוכנן מהסיבות שכבר את יודעת ואני מאד חששתי לגדל לבד,נפשית וכלכלית, לבסוף הכול הסתדר וילדתי את ליאם..קבלתי סיוע עד כמה שניתן והלאה,,,ממשיכה לבד כמובן, אני חושבת שבלי קשר להחלטה להביא ילד לעולם לבד,צריך לקחת בחשבון שזה יהיה קשה לפחות בהתחלה בגיל שהם קטנטנים וכאלה,,וזו תקופה שלא חוזרת,,אני תמיד אתגעגע לזה מחדש למרות שסיימתי עם ילדים,והריונות. לי היה קשה יותר לדעת להתחלק עם שניים היות והבכור שלי היה לבד,מושקע,והכול היה סביבו, עברנו משבר בהתחלה שלאט לאט עבר תודה לאל,גם לי לא היה קל,התגעגעתי להיות עם ניתאי הבכור לבד, ועם הזמן סגלתי לי זמן איכות איתו אבל הוא היה שואל"ומה עם ליאם"..??? התקופה הראשונה קשה מאד אבל היי חזקה, גם לי היה פעמיים חום/וירוס והמשכתי להניק בהוראה של רופא כמובן,,קמתי והמשכתי להתמודד,אין בריריה, וגם היום ההתמודדות לא קלה אבל,,זה החיים,יש ימים טובים ויש פחות טובים, אני למשל מגיל 0 מרגילה לסדר יום,וזה נהדר,זמן אכילה/זמן שינה כך שאוכל להיות קצת עם עצמי ו,,לבהות בתקרה אפילו,, יש לך ילדה גדולה וזה גם יתרון,בני עוזר לפעמים,מאד דואג לו אבל,,לפעמים הוא נהיה דאגן יתר, האם אין לך שום תמיכה? הבנתי שהאב לא שותף,,,הורים,,קצת ,,שכנה משהו,,, לי היה קצת מכל דבר ולמרות הכול עשיתי הכול לבד,למעשה עד היום, אם תרצי אשמח לשוחח איתך,ותוכלי להעביר לי מסר זה חולף יקירתי,,ואל תשכחי את ההורמונים שקופצים כרגע אחרי הלידה יקירתי,, עד שהגוף חוזר לעצמו,,לאט לאט,,,תני לעצמך זמן,,, תהני מהילדה/משתיהן,,הזמן טס לו, אילנה

 

[mamy4]

היכן את גרה?