עצה לגבי פרק ב

[גלית הלר]

מסכימה לכל מילה

נהדרת את חיפושית.
נבונה, רגישה ואמיצה.
יופי של שיתוף ותשובה.
תודה

 

[Darkpink]

עצה לגבי פרק ב

שלום,
אני ובן זוגי כמעט שנתיים יחד וכעת אני מרגישה בסימן שאלה גדול. אני ללא ילדים ולו יש ילדה בת 3 מנישואים ראשונים . אני כרגע נמצאת בסימן שאלה לגבי המשך הקשר בגלל המורכבות של הדברים למרות שהזוגיות מאוד טובה ואני מאוהבת בבת שלו. הילדה מכירה אותי כדמות מפתח בחייה מאז שהיא בת שנתיים וחצי והחלו הסדרי לינה אצלינו. היא אוהבת אותי ומביעה זאת במגע ומילים ואני אותה כאילו היא בתי . עם זאת, לא מעט מתיחות יש בחיים שלנו בגלל האם הביולוגית שמנסה בכל דרך לחבל בקשרים שלי ושל האב עם הילדה כדי שהיא תהיה בלעדית שלה. המצב מאוד קשה לי כיוון שאני מאוד אוהבת את הילדה ומאוד רוצה ילד משלי אך כרגע בן זוגי לא בשל עדיין. אני תוהה אם בכלל שווה לי לבנות את החיים שלי מראש סביב מורכבות כזאת. לא פעם ופעמיים הילדה מביעה כעס ובכי ובלבול כי היא אומרת שהיא לא יכולה להיות חברה שלי כי כבר יש לה אמא. מצד שני, היא בוכה בדמעות אם היא רואה את הכאב שלי או שאני אומרת לה שזה בסדר ואני תמיד אוהב אותה. אני יודעת שהרבה מהכאב שלי נובע מזה שאין לי ילד משלי ובכל זאת, אני לא חושבת שהאם יום אחד תהיה בסדר עם הקשר שלנו כולל של האב. אני מרגישה שאני חלשה מדי למצב הזה, שתמיד האם תגרום לי להרגיש בחוץ ובצל , שתמיד יהיה מישהו שלישי במערכת יחסים שלנו שמעסיק אותנו עם כל השליליות שהוא יוצר סביב הילדה. אני אוהבת אותו כל כך והוא אבא מדהים . אני כבר בת 35 ולא יכולה להרשות לעצמי להישאר במקומות שלא מתאימים לי ולא טובים לי . מה עושים? איך יודעים? יש ימים מושלמים של שנינו ושל שלושתינו וההיפך בעיקר כי אני נכנסת לדכאון ליום יומיים כל כמה זמן.

 

[ornme1]

זה לא מדוייק, ה"לבנות את החיים סביב מורכבות"

הבעיה שהעלית כאן, שבן זוגך אינו בשל עדיין לילד נוסף, ראויה לבחינה עמוקה יותר.
האם הוא רואה את עצמו בעתיד אב לילדים נוספים?
האם הוא אינו בשל לילד נוסף מסיבה כלשהי שקשורה לילדה?
אם הוא פשוט אינו מעוניין בילדים נוספים ולך זה לא מתאים, זו סיבה טובה ללכת משם, וכמה שיותר מהר.
כי זה לא לבנות את החיים סביב מורכבות... זה לבנות את החיים עם בן זוג לא מתאים.
נראה לי שהזדרזתם מידי בבניית הקשר שלך עם הילדה. אם נקשרה אליך, צפוי לה משבר.
חבל.

 

[מ י ר י 2 2]

יש לך שאלות מצויינות

אני קוראת אצלך שתי שאלות מרכזיות שהן בעיני מאוד חשובות.
&nbsp
השאלה הראשונה - האם בן זוגי מעוניין שנביא ביחד ילדים? התשובה על זה מאוד פשוטה (כן / לא), והיא אצלו. אני חושבת שאחרי קרוב לשנתיים ביחד סביר מאוד שתשאלי, ותקבלי ממנו תשובה ברורה. בעיני, כל דבר אחר מ"כן" הוא "לא" (אני לא יודע, אני לא בשל, זה מוקדם לי להחליט וכו'). ואני מסכימה איתך שלרווקה בגילך אין מה לחפש עם גבר שלא מעוניין בעוד ילדים, ו/או שלא יודע להחליט.
&nbsp
השאלה השניה - האם אני מעוניינת לחיות במורכבות הזו? זו שאלה שבעיני התשובה עליה פחות פשוטה. אני חושבת שהפסימיות שלך לא במקומה, במובן הזה שהגירושים שלו עדיין יחסית טריים, והילדה מאוד קטנה, וללא ספק המן דברים עוד ישתנו במהלך הדרך בכל המערכת המורכבת הזו, כולל זה שבהחלט יכול להיות שהיחסים עם הגרושה ישתפרו עם הזמן. אבל מה שבטוח זה שהמערכת תמשיך להיות מורכבת.
אני חושבת שאת השאלה הזו - האהבה אליו אל מול המורכבות שהוא מביא איתו - רצוי שתפתחי בשיחה עם איש מקצוע שיעזור לך למצוא מה הקול הפנימי שלך אומר.
&nbsp
מילה אחרונה לגבי הילדה - היא ממש קטנה, תשתדלו לחסוך ממנה כמה שיותר מהדרמות. היא לא אמורה לראות את הכאב שלך בקשר אליה, היא בכלל לא אמורה לעסוק בשאלה אם היא יכולה או לא יכולה להיות חברה שלך (אלא אם אמא שלה אוסרת עליה באופן מפורש), ואגב, ילדים ומבוגרים הם לעולם לא חברים, בעיני גם זה ערבוב שלא במקומו. יש לה אמא, יש לה אבא, ויש לה אישה של אמא שהיא מבוגר משמעותי בחייה, אבל לא חברה (חברות יש לה בגן...)
ועכשיו אחרי שכתבתי את הפסקה האחרונה, נדמה לי שאולי כדאי לכם כזוג לקבל הדרכה בקשר לילדה, ולהתנהלות מולה בתוך המורכבות הזו.

 

[גלית הלר]

נכון ומדוייק

לגבי השאלה ה-1 - יש לייצר שיח אמיתי בין בני הזוג בעניין, ולא הייתי פוסלת בליווי צד שלישי מקצועי.

 

[גלית הלר]

עצה לגבי פרק ב' - תשובה

הי,
ראשית חשוב לי לומר שאני מבינה את הקושי שלך ואת הדילמה.
להיות בזוגיות עם בן זוג לו ילדים מנישואים קודמים, זו בחירה.
יש כמה דברים שאת צריכה לקחת בחשבון ולזכור תמיד, אם תחליטי להישאר איתו:
1. לילדה יש אמא, היא לפני הכל. יש לכבד אותה, לתת לה מקום, לעולם לא להשמיץ אותה, לדבר בגנותה, או חלילה להעביר לילדה מסר שבבית שלהם את אמא שלה. לא שאת עושה כן, אבל אני נפגשת עם מספיק נשים בזוגיות פרק ב' שלפעמים שוכחות שהן לא האמא של הילדים (גם אם מתוך אהבה וכוונה טובה). זה מתכון למתחים, תסכולים וקשיים.
2. כמו שכתבו מטה ובצדק, אין להעמיס על הילדה את הקשיים הרגשיים שלך/ם. היא בטח לא צריכה לבחור בינך ובין אמא שלה. תפקידך בחייה לעולם יהיה לאהוב אותה, להראות לה דוגמא אישית לערכים שאת מאמינה בהם, לתת לה מקום חם ואוהב להגיע אליו, אך לא להיות חברה שלה. חברים זה בין ילדים, את מבוגר בבית, דמות משמעותית בחייה, ויש לכך משמעות רבה. למשל אין לנו פריבילגיה, גם לא כבני הזוג של, להעלב מהילדים, להיפגע מהם, לשמור להם טינה, לשתף אותם בקשיינו או להיות "קורבניים" לידם, בטח לא בגילאים האילו. תפקידינו הוא לקבל אותם כמו שהם, להכיל, להבין את מצוקותיהם ולתמוך בהם.
3. כן האמא של הילדה תמיד תהיה נוכחת בחייכם, בטח בחיי הילדה. עוד יעברו הרבה דברים בדרך. תגדלו לתוך הדבר הזה, תתמודדו עם מה שיבוא. לא תוכלי לשנות ולשלוט על התנהגות האמא, אלא אך ורק על מה שתייצרו ביניכם בביתכם. תצטרכי לקבל באהבה, בבגרות וברגישות רבה את המצב ולאהוב אותו, לראות את הטוב והחיובי, ולדעת שתוכלו יחד את ובן זוגך לכל קושי.
מה שמביא אותי לנקודה החשובה ביותר:
4. בזוגיות בכלל, על אחת כמה וכמה בזוגיות שבה יש גם ילדים ממערכות יחסים קודמות, הדרך להגשים חיים מאושרים יחד מחייבת שתרצו שניכם יחד להצליח, שלא תהיה אפשרות אחרת מבחינתכם, אלא להיות יחד כן או כן או כן, ולהגשים את החיים שאת רוצים לחיות. כי יהיו דילמות והתמודדויות לאורך החיים, ואם לא יהיה ביניכם בסיס מספיק חזק, כנה, מפרגן, מקבל ומכיל תמצאו עצמכם במשברים וקשיים, במקום לבנות חיים אוהבים ורגועים עם הילדים.

אני חושבת שבנקודה בה את נמצאת את צריכה עזרה וליווי כפי שכתבו בתגובות מטה.
את מזומנת לפנות אליי בפרטי, זה התחום שלי - זוגיות ומשפחה בפרק ב', כשלאחד מהצדדים או לשניהם ילדים מנישואים קודמים. אני גם מכירה מקרוב את הנושא מחיי האישיים, כאמא וכבת זוג במשפחה מורכבת.

אשמח לעזור באהבה ומכל הלב.
גלית הלר.

 

[חובטת שטיחים]

ומה אם לעשות ילד מתרומת זרע אנונימית?

ככה גם תהיי אמא וגם לא תצטרכי לשבת ולחכות שבן זוגך יבשיל להיות אבא.
יש משהו באיזון הזה (לך ילד אחד, לו ילדה אחת) שאולי ירגיע את המצב.

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

אם הילדה חשובה לך השקיעי בה, וודאי גם אימה הביולוגית קשורה אליה ורוצה אתה קשר. אם תשקיעי רגשית בילדה בדרך אמתית, הילדה תמשיך לרצות להיות אתך למרות הצקות האם. ניכר שהיא מאד אוהבת אותך ואולי גם את אימה. קשה לחבל בקשר. המשיכי לתת לה אהבה, בדיבורים, במעשים ובמגע, ולקבל ממנה אותו דבר. הראי לה שהיא חשובה לך, ואז היא תרצה להיות אתך הרבה. בנוסף חלקו את הזמן כך שחלק מהזמן הילדה תהיה אתך וחלק אתה. לא צריך למהר לילדים ולמיסוד, עדיף לפתח את הקשר לאט עד שתרגישו מוכנים וזה כבר יבוא.

 

[הילריאנה]

מה שהכי זועק פה זה שאת רוצה כבר ילדים

מה שהכי זועק פה זה שאת רוצה כבר ילדים.
לנהל שיחה מלב אל לב. להבין לאן הדברים מתקדמים והאם הוא רואה ילדים באופק הקרוב.
לא להשאיר דברים באוויר ולא לחשוב במקומו. אל תעני לעצמך תשובות בשמו.
תשאלי אותו. תסבירי לו שזה לא הוגן בשבילך המצב הזה. את רוצה ילדים רוצה להתקדם עם החיים והאם הוא יכול לתת לך את זה. האם הוא האחד להקים איתו בית. אם הוא רואה בך האמא של הילדים שלו והאישה שלו.
לאחר שיחה מלב אל לב את תדעי בדיוק האם זה נכון לך או לא.
אבל תהיי כנה עם עצמך. אל תשלי את עצמך אם את מבינה מזה שזה רחוק לך. שלא תפספסי את החיים שלך בסוף, אף אחד לא ייקח את האחריות שלו על זה, את תהיי זאת שתצטרכי להתמודד עם פספוס, את לא נהיית צעירה יותר ואת כבר צריכה להבין איפה את עומדת.
אם כל הכבוד לילדה גם לך מגיע משלך. נשמע שיש בך המון אהבה לתת והמון חוסר.
אל תוותרי על הזכות להיות אמא בשביל אף אחד. תביני איפה את עומדת.