עצה

עצה

הגעתי לפורום שלכם דרך העמוד הראשי. לא הבנתי אם אפשר להתייעץ פה בבעיות אישיות, אז אם לא-תמחקו. יש לי בן זוג חצי שנה. הכל נפלא, מלבד בעיה אחת - הוא לא יודע להתודד עם העצבים שלו. זה משתלט עליו, הוא לא מדבר על מה שמפריע לו או צועק. לזכותו ייאמר שהוא עובר תקופה עמוסה, לימודים, עבודה, אמא נודניקית) השיא היה לפני כמה ימים. הוא הגיע אליי ובטעות שבר את מנורת הלילה שלי. התעצבנתי כי מאוד אהבתי את המנורה ואמרתי לו שהוא ממש קללוס ושינקה. הוא אמר שלא אכפת לו מהמנורה ושאני אנקה ואיכשהו התגלגל ויכוח, צעקות. אמרתי לו שילך. הוא נעל נעלים, אבל באיזשהו שלב שינה את דעתו והחליט שהוא נשאר. צעקתי עליו שיצא, הוא נעל את הדלת, שם את המפתח בכיס שלו ולא נתן לי פיזית לצאת. התחיל מאבק פיזי, צעקות, דחיפות, בכי (בלי מכות כמובן). אחרי בערך שעה וחצי של זה, איכשהו שנינו נרגענו, הןא התנצל, אמר שהוא לא רצה ללכת במצב כזה והחליט שעדיף שנתמודד עם המריבה. אמרתי לו שזה בסדר אבל אני לא מצליחה לא לחשוב איך הוא גרם לי להרגיש כזה חסר אונים. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להיות בקשר כזה אבל אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר עליו. יש למישהו עצות? הארות?
 
תקשורת.

תדברו, תשתפו, תפתרו דברים לפני שזה מגיע למריבה. אני בטוחה שגם לך יש לחצים מהצד שלך ואת לא מתנהגת כמוהו. בהצלחה..
 

a e q u i t a s

New member
אמממ... תקשורת והבנה הדדית

כמו שאמרו בהודעה מעלי, תקשורת בינאישית, הבנה ויכולת גבוהה לספוג, כמובן אבל שצריכים לדעת עד מתי, יש פה עניין של היגיון בריא, אבל בסופו של דבר מערכת יחסים זה דבר שבינך לבינו, ורק אתם יכולים להגיע להבנה משותפת או פרידה. כל אחד עובר תקופה עמוסה בחיים, לימודים, עבודה ואמא פולנייה את זה יש לכל אחד, ברמות כאלה ואחרות - אולי אם הוא לא שולט בכעסים שלו ברמה שמפריעה לכם לזוגיות, יש אפשרות שתשקלו איזשהו ייעוץ? אפשרות אולי אחרת זה פעילות גופנית (אין לך מושג כמה זה מוריד לחץ ואגרסיות יכול פעילות גופנית יכולה לעשות..)... אולי אפילו הליכה יומית משותפת?!
 

נועם m

New member
האמת?

לפי מה שאת מתארת הסיטואציה נשמעת לי יותר חמורה מסתם "קצר בתקשורת" שיש בין בני זוג. את תיארת מצב שבו הוא השתמש בכוח נגדך. אז הפעם זה נגמר בנס בלי שנפגעת פיזית, אבל מה יהיה בפעם הבאה שהוא יתעצבן? אף אחד לא צריך לגרום לך להרגיש חסרת אונים. על אחת כמה וכמה מישהו שאוהב אותך, ושבחברתו את אמורה לחוש רק בטחון. אני חושבת שאם את אוהבת אותו, ולא רוצה לוותר על הקשר כל כך מהר, יש מקום לשקול טיפול זוגי או משהו בכדומה. אין ספק שהוא צריך ללמוד לשלוט בכעסים שלו, ואת מצדך, צריכה ללמוד שוב להרגיש בטוחה לצדו.
 

כחלחל

New member
רוצה לומר

שבדברייך ניתן לזהות דגלים אדומים ומסוכנים הבחור לא שולט על עצביו כל דבר קטן יכול להדליק אותו הוא כבר נקט נגדך אלימות חמורה (נעל אותך וצעק עלייך, ולא חשוב איך הוא מצדיק את זה) ברוב סיפורי אלימות בין בני זוג אפשר למצוא את הרכיבים האלו בבסיס הסיפור שמסתיים גרוע אם מתעלמים מהם וורדה רזיאל ז'קונט (מופרעת בזכות עצמה) הייתה אומרת לך ""תזזזזזזזזרקי אותו לעזזזזזזזזל, חתח'ת זזזזזזזזזזזבל שכמוהו"
 

sniper 7

New member
אישית,

אני לא מבין איך אפשר בכלל לרצות לדבר עם טיפוס כזה, אני רואה בטיפוסים כאלה תינוקות מגודלים שהתרגלו לבכות ולצרוח בכל פעם שהם לא מקבלים את הסוכרייה שלהם. אני לא מסוגל לנהל שום מערכת יחסים שהיא עם כאלה אנשים...אבל...יש הרבה אנשים ובעיקר נשים שכן...אז קשה לומר לך מה לעשות...
 
אני ראיתי רק דרך אחת להתגבר

על הבעייה הזו וזו דרך הטובה תכריחי אותו ללכת לשיעורים או לפחות לקרוןא את איגרת הרמב"ן פעם ביום זה יעביר לו את הכעס
 

דנדוש20

New member
כמו שכתבו פה

הרבה פעמים שומעים סיפורים על חברים מכים, שזה מתחיל ככה ונגמר הרבה יותר גרוע. תיזהרי! לדעתי את צריכה לדבר איתו ולהסביר לו שלא תקבלי התנהגות כזו יותר. כמו שאמרת לנו, תסבירי לו שאת לא רוצה להיות בקשר כזה, שזה מפחיד ומרתיע אותך, שילמד או לשלוט על העצבים שלו, או ללכת החוצה להירגע. תנסי לשכנע אותו ללכת לאיזשהו טיפול.
 

Speak and Spell

New member
תראי, אני אישית מאמינה

שבכל מערכת יחסים יש קונפליקטים. אם אין ריבים במערכת היחסים אז משהו דפוק, ואולי אין מספיק רגש אחד כלפי השני. גם כעס זה רגש, וזה רגש שבנאדם שאין לך רגשות אליו לא יעורר בך מלכתחילה. עדיף לריב לפעמים, להוציא את הכל ואחרי זה להרגע ולהמשיך הלאה. דיבור זה טוב ויפה אבל לא תמיד זה מספיק, בזוגיות יש שני אנשים שמבלים זמן ביחד וקשורים אחד אל השני ולפעמים צריך לפרוק אגרסיות ומתוך הקרבה הן נפרקות על הבנאדם הקרוב ביותר, בן הזוג. ככה זה, אין מה לעשות. עדיף לריב מדי פעם ולהמשיך הלאה מאשר לשמור את הכל בבטן. ממה שהבנתי זה ריב ראשון שלכם, או לפחות ריב רציני ראשון שלכם, הבנתי ממה שכתבת שהוא בנאדם ששמר הכל בבטן וכנראה שבסוף הכל התפוצץ, בגלל זה המריבה הזו היתה כל כך גדולה והלחיצה אותך. לדעתי אין לך ממה להלחץ, זה טבעי. בעתיד תשתדלו לשוחח על הדברים יותר בפתיחות, תעודדי אותו להפתח אליך ולפרוק את מה שעל הלב שלו. ריבים זה לא כל כך נורא, חוץ מזה שיש MAKE UP SEX שיפצה עליהם ;)
 
תודה רבה על כל העצות

עשיתי טעות וסיפרתי את זה לאחי הגדול, הוא לוחץ עליי לגמור את זה. אבל בזכות התגובות שלכם הבנתי שזה לא כל כך חמור ופשוט צריך לעבוד על זה. אני אדבר איתו על הכל ואסביר לו מה זה גורם לי להרגיש. חשבתי על עוד רעיון-להקליט את אחת ההתפרצויות שלו, ולתת לו לשמוע שהוא רגוע, כדי שיבין לבד איך הוא נשמע. מה דעתכם?
 
למעלה