עצובה ואולי קצת כועסת
באינטרנט יש מלא דברים חיוביים - מהמידע החופשי שניתן להשיג ברחבי הנט ועד לאנשים חדשים שמכירים ברחבי הצאט... מרוב שיש דברים חיובים, אני אישית קצת שכחתי את הדברים השליליים.. אני מסתובבת הרבה בצאט.. אני יוצאת למלא פגישות עם אנשים מהצאט.. למעשה כל סופ``ש אני נפגשת עם חבר`ה שיצרתי לי מהצאט שכבר מזמן הפכו לחברים הכי טובים שלי. אבל.. אני מכירה אנשים שאני חושבת שהם מדהימים ... אבל הם מהסוג החשאי. את בטח נתקלת בכאלו גם כן - אלו שלא נותניפ פרטים בכלל.. לא גיל לא שם אמיתי ובטח ובטח לא טלפון. האנשים האלו.. אני משתדלת לא להתקרב אלייהם. פעמיים במשך כל התקופה הזו פגשתי אנשים כאלו וניקשרתי אלייהם מאוד מאוד. המשפך תקופה מסויימת הם היו נורא חשובים לי. אבל אז הם החליטו (כל אחד בנפרד כמובן..) שהם עוזבים את הצאט בלי לשמור עם קשר על אף אחד. וכמה שאני מקסימה.. וכמה שנאי חשובה להם.. הם עדיין עוזבים. נכון שניהם חזרו שוב ושוב, מתוך געגועים אליי לטענתם, אבל לאט לאט הקשר הלך והסתיים. מתוך עצבים שלי בעיקר. אם אני כל כך חשובה לך - אז למה ללכת??? ל מ ה ?? אני שונאת את זה.. הרגש המר הזה של הפגיעה.. המחשבות על כמה נפתחתי לאדם מסויים.. כמה הוא נכנס לי ללב.. העצב הזה שאופף אותי במחשבה שאיבדתי עוד מישהו חשוב. אז כבר הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה יותר. לא מתקרבת לאנשים חשאיים. לא מעניין אותי שזה דבר שנתון לשינוי ויש הרבה כאלו שהתחילו כחשאיים ונפתחו עם הזמן. לאט מעניין אותי בכלל כבר. נמאס לי מהעזיבה הזו של האנשים סביבי. טוב זהו ההודעה של טולי הזכירה לי את זה. אז טולי תחשוב אולי גם לך יש איזו מישהי מיוחדת שתתעצב שתעזוב. רני.
באינטרנט יש מלא דברים חיוביים - מהמידע החופשי שניתן להשיג ברחבי הנט ועד לאנשים חדשים שמכירים ברחבי הצאט... מרוב שיש דברים חיובים, אני אישית קצת שכחתי את הדברים השליליים.. אני מסתובבת הרבה בצאט.. אני יוצאת למלא פגישות עם אנשים מהצאט.. למעשה כל סופ``ש אני נפגשת עם חבר`ה שיצרתי לי מהצאט שכבר מזמן הפכו לחברים הכי טובים שלי. אבל.. אני מכירה אנשים שאני חושבת שהם מדהימים ... אבל הם מהסוג החשאי. את בטח נתקלת בכאלו גם כן - אלו שלא נותניפ פרטים בכלל.. לא גיל לא שם אמיתי ובטח ובטח לא טלפון. האנשים האלו.. אני משתדלת לא להתקרב אלייהם. פעמיים במשך כל התקופה הזו פגשתי אנשים כאלו וניקשרתי אלייהם מאוד מאוד. המשפך תקופה מסויימת הם היו נורא חשובים לי. אבל אז הם החליטו (כל אחד בנפרד כמובן..) שהם עוזבים את הצאט בלי לשמור עם קשר על אף אחד. וכמה שאני מקסימה.. וכמה שנאי חשובה להם.. הם עדיין עוזבים. נכון שניהם חזרו שוב ושוב, מתוך געגועים אליי לטענתם, אבל לאט לאט הקשר הלך והסתיים. מתוך עצבים שלי בעיקר. אם אני כל כך חשובה לך - אז למה ללכת??? ל מ ה ?? אני שונאת את זה.. הרגש המר הזה של הפגיעה.. המחשבות על כמה נפתחתי לאדם מסויים.. כמה הוא נכנס לי ללב.. העצב הזה שאופף אותי במחשבה שאיבדתי עוד מישהו חשוב. אז כבר הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה יותר. לא מתקרבת לאנשים חשאיים. לא מעניין אותי שזה דבר שנתון לשינוי ויש הרבה כאלו שהתחילו כחשאיים ונפתחו עם הזמן. לאט מעניין אותי בכלל כבר. נמאס לי מהעזיבה הזו של האנשים סביבי. טוב זהו ההודעה של טולי הזכירה לי את זה. אז טולי תחשוב אולי גם לך יש איזו מישהי מיוחדת שתתעצב שתעזוב. רני.