עצובה..כמה חלום יכול לעשות רע?!!

עצובה..כמה חלום יכול לעשות רע?!!

ואז ראיתי את גלעד שליט בבית שלנו והוא היה אצליינו בבית לא יודעת למה. כי אבא של או אמא שלי היו חברים טובים של אביביה ונועם ואז הוא היה אצלינו והוא אכל לאט לאט אורז עם תירס ושניצל ביתי כי הוא לא היה יכול לאכול הרבה הקיבה שלו היתה קטנה ויבשה אז לאט לאט ואני חיבקתי אותו כאילו הוא אח שלי וממש התקרבנו ואז הלכנו לבריכה..ושחינו יחד והיינו ביחד והרגשתי ממש כאילו הוא אח שלי! והרגשתי כאילו זה אמיתי אני פשוט שמחתי משינה הרגשתי שהוא כמו אח שלי ואז התעוררתי וגיליתי שזה היה רק חלום..בכיתי בבוקר כאילו שלקחו לי חלק מהלב. אני עצובה ועדיין מרגישה שחלק גדול מהלב שלי שייך לגלעד ואשמח לקבל את האימייל של נועם או אביבה שליט כדי להגיד להם כמה מילים..ממני:קרן :[
 

yas12345

New member
גם אני חלמתי עליו

ובחלון הוא כמו שהוא בתמונות מלפני השבי עומד בדלת ואני אומרת לו גלעד תיכנס והוא מבויש עומד ולא זז ואני רוצה לצעוק לכולם שהנה הוא חזר..ואני לא מצליחה להגיד את המילים האלה..ואני מתקרבת עליו והוא כאילו נבלע לחשכה מאחוריו
 

yas12345

New member
תשובה

קודם כל לשאלתך אני בת 17 וקצת אני אמינה לך לגבי הלב.. גם אני מרגישה משהו דומה אני חושבת...אני רוצה ממש שהוא יחזור..אני מנסה כמה שיותר לפעול למענו..אני דואגת לו ומדברת עליו יותר מאשר על האחים שלי...אני לא יודעת איך להסביר אני מרגישה כאילו הלב שלי כבר לא שלם עד שהוא יחזור
 
מקרים כאלה רק מדגישים את הנזק של התשקורת.

ואיפה המועצה לשלום הילד? יש כאן הורים שמפקירים את ילדהם לתעמולה שמאלנית שתדפוק להם את המוח בצורה קבועה הרבה שנים לעתיד!
 
אני צריחכה מייל ולדוקטור פיצה:

דבר 1)אני לא שמאלנית 2)אין שום קשר אני לא כזו שכל יום מסתכלת מה איתו פשוט החלום גרם לי לחשוב עליו הרבה 3)הרעיון דפוק ולא משנה
 
את ילדה קטנה שהתשקורת גורמת לה נזק

כי אם על זה את חולמת, אז הגיע הזמן בשבילך לסגור את הטלויזיה.
 
חלומות על גלעד שליט../images/Emo14.gif

אני חדשה בפורום.. כל כך הרבה זמן אני חברה בתפוז ולא ראיתי ברוב טימטומי שיש פה את הפורום הזה. גם אני מוצפת חלומות על גלעד,מתעוררת מהם בעצב נוראי.. מבוקר ועד ליל, מחבשותיי נתונות לנושא, החמחשבות והדמיונות לא נותנים לי מנוח: איך מתייחסים אליו, איך הוא מרגיש? איך הוא פיזית? על מה הוא חולם? מתי הוא בוכה? איך גלעד מרגיש?... השאלות אינסופיות, ההזדהות כה עמוקה עד שכבלי ה"אני" שלי מתרופפים.. גם אני מרגישה כפי שכתבו פה שליבי כבר לא שלם. אני חושבת עליו יותר מכל דבר אחר. ובעזרת השם,כאשר ישתחרר, אני תוהה, איך הוא יתמודד עם הטראומה? אוף, גלעד היקר שלי ושל כולנו, הלוואי והיית יודע כמה כולם פה אוהבים אותך,מתגעגעים אליך, כאילו היית בן/אח/קרוב משפחה של כולנו.. הלוואי ותהיה לי הזכות לחבק אותך קרוב אל הלב, לתת מזור לכאבך ולהגן עליך מכל רע... אני רציתי לכתוב לאביבה ונועם, התחלתי אבל נתקעות לי המילים, אני חוששת לדכא אותם מעבר למה שעובר עליהם.. . אני כל כך רוצה לראות את גלעד כבר עימנו.
 
למעלה