עצובה... (קצת)

[אילה.]

עצובה... (קצת)

הנסיך הקטן שלי עשה את הסדר השנה עם אביו... ובגדול. הם נסעו כולם - 40 איש על נשותיהם, בעליהם וטפם - לשלושה ימים לנגב, מלא חברים, ועשו סדר בשטח. דיברתי איתו בטלפון והוא נשמע כל כך נהנה... ממש אקסטטי... ואחר כך... אחר כך הוא רצה לעלות איתם צפונה, לבלות איתם עוד כמה ימי חופש. ואני יודעת שכיף לו, ויש לו שם בני דודים מדליקים, בגילו, והמון פעילויות ומשחקים וריבים וכעסים וחיבוקים והשלמות... את כל חוויות האחאות שלו הוא חווה שם... ואני יודעת שהוא נהנה שם מאוד מאוד... ובכל זאת... בכל זאת אני מתגעגעת. כן, זה משאיר לי המון חופש משלי, ואני מנצלת כל רגע של החופש הזה, שלא תטעו... אבל בשקט בשקט, בשורה הכי הכי תחתונה, שם, בפינה הקטנה ההיא בלב... הוא חסר לי... מחכה שכבר ייגמר החופש... (מסיבות הפוכות חחחח) אילה

 

[גלי...31]

מבינה לליבך....

אומנם בעלי ואני חיים יחד, ואין פרידות ארוכות ביני לבני הקטן, אבל גם כשבעלי לוקח אותו אפילו למספר שעות...אני משתגעת מגעגועים אליו. אני כל כך אוהבת את הקטנציק הזה.... אבל...תתעודדי... הוא עושה חיים, ובסוף הוא תמיד חוזר אליך... גלי

 

[עופריקו]

אילה

מבין לליבך מאוד ,תנסי לחשוב מביוון הילד שצריך לבלות גם עם הצד השני. למרות שבנך חשוב לך ,הוא גם בטח חשוב לאביו שגם מרגיש את הצורך להיות איתו,מקווה שהגעגועים יעברו חג שמח ורק שמחה.

 

[דספרדו]

ואוו באמת קשה

מצחיק קצת לחשוב על זה.. אבל כמה שהם ה``קטנים`` יכולים לשגע אותנו ולהפוך את הבית ולהרגיז מספיק שעוזבים לדקה.. וכבר מרגישים חלל ריק..

 

[lmerav]

עצוב ...

אני נשואה ויש לי תינוק בן שנה + . כיום הוא בחופש פסח וחמתי שומרת עליו . היא משחקת איתו, מאכילה ומלבישה לו. כשאני שבה הביתה מהעבודה, הוא לא מביט בי, ולא רוצה לבוא אלי. לא נשיקה לא חיבוק ולא ליטוף. אני מקנאה. הורג אותי שהסבתא מקבלת את כל תשומת ליבו, ואהבתו. אוכל אותי שהיא מקבלת את התענוג לשחק איתו. כואב לי שהיא מנשקת אותו ומחבקת. והכי עצוב שהוא רוצה אותה ואותי לא. אני יודעת שהמצב שלי שונה משלך כמובן כי אחרי פסח הכל יחזור לקדמותו עד החופש הבא. אבל פשוט הזכרת לי את הכאב האישי שלי... למרות שאני מודה לסבתא מקרב ליבי שהיא שומרת על לירן שלי.