עצובה....

[נטולת כאב]

עצובה....../images/Emo14.gif

לא יודעת מה לעשות לא יודעת מה להרגיש רוצה שיכאב רוצה שיפסיק רוצה אותך רוצה שתעזוב רוצה שקט רוצה לבכות רוצה חיבוק לא יודעת מה להגיד לא יודעת מה לרצות חולמת שאתה לידי חולמת שאני לבד חולמת שאתה מחבק חולמת שאני נרתעת חולמת שאתה נוגע חולמת שאני בוכה חולמת שאתה עוזב ואני נשארת לבד... הגעגועים הורגים אותי אני כבר לא יכולה להתמודד איתם רוצה את החבר שלי בחזרה רוצה שהפסיכולוגית שלי לא תעזוב אותי זה התחיל מחתכים ועבר לכוויות אני מנסה להרגיש ולא מצליחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מישהו יכול לעזור? למישהו איכפת?

 

[Freaking Eyes]

תיארת את הרגש שלי מילה במילה...

דיברת על זה עם הפסיכולוגית שלך? על הכוויות והחתכים ?

 

[נטולת כאב]

הייתי מתה לדבר עם הפסיכולוגית שלי..

אבל נגמר לה החוזה הטיפולי במקום והיא לא יכולה להמשיך לטפל בי יותר... אני מתה להתקשר אליה כדי לספר לה אבל אני מפחדת שהיא תהיה מאוכזבת ממני כי עד עכשיו היה לנו חוזה שכל עוד אני בטיפול אסור לי לפגוע בעצמי, אבל מאז שהיא עזבה אין טעם... אווווף הלוואי שזה לפחות היה עוזר, אבל זה לא.... שמחה שהתחברת למה שכתבתי רק עצוב לי שהתחברת לעצב כל כך עמוק...

 

[ב ן ח ו ר י ן]

תנסי בכל זאת להתקשר אליה

אולי היא יכולה להציע לך משהו. למה החוזה נגמר? הם לא רוצים לחדש לך את הטיפול?

 

[נטולת כאב]

אווווווף מה לעשות?

היה לה חוזה לשנתיים במקופ והוא נגמר ועכשיו היא עוברת לטפל באופן פרטי ואין לי שום דרך לממן את הטיפול.... אז נשארתי לבד... אני בטוחה שהיא תציע לי לעבור למישהי אחרת אבל אני כל כך אוהבת אותה, היא מדהימה וכל כך דאגה לי גם מעבר לשעות טיפול שלה, היא תמיד הייתה זמינה בשבילי והיא לא חייבת לי כלום... אני יודעת שאני חייבת טיפול אבל אני לא יכולה לחשוב על מישהי אחרת...

 

[SadClown]

אמממ

אולי את יכולה להיות איתה בקשר אחר, לאו דווקא להיפגש לטיפול, אולי תוכלי לדבר איתה בטלפון מדי פעם, או להתכתב איתה באיימייל? סתם בשביל לשפוך את הלב... לא נראה לי שזה יפריע לה כל כך. ואת לא צריכה להרגיש כאב פיזי בשביל להרגיש... זה רק ידרדר אותך. תנסי להפסיק. מחבקת חזק חזק. ופה אם את רוצה לדבר.

 

[נטולת כאב]

תודה על החיבוק, זקוקה לו נואשות...

אנחנו בנתיים כן בקשר לפעמים אבל זה לא אותו דבר... אני יודעת שכאב פיזי לא עוזר ובכל זאת אני ממשיכה, אני חייבת להפסיק עם זה כי זה סתם מתסכל שזה לא עוזר... אני אשמח לדבר איתך...

 

[SadClown]

אממ...

אני יודעת שזה לא אותו הדבר, גם לי קרה שנקשרתי מאוד לאנשים, כמו מנחה שהייתה לי באיזה פרויקט. מדריך ומורה בפרויקטים אחרים... הרצון הזה לדבר איתם ולהיפתח בפניהם, לקבל מהם את החיבוק. אני מבינה אותך מאוד. אבל מישהי כתבה פה לפני כמה זמן משהו ששמעתי עליו כבר בעבר ואני מאוד מאמינה בו, שיש אנשים שבאים לחיים שלנו לפרק זמן מסויים, הם משנים בנו משהו, משפיעים עלינו, משאירים את החותם שלהם, אבל התפקיד שלהם הוא זמני ואחר כך הם צריכים לעזוב אותנו... אבל הם תמיד ישארו איתנו בלב, הם ומה שהם לימדו איתנו. זה דברים שלא נשכחים. ותמיד מלווים אותנו. וצריך ללמוד להרפות לפעמים, ולהבין שפרק זמן מסויים הסתיים וצריך להשלים עם זה ולהיות פתוחים לתקופה חדשה שמגיעה, ולא לכעוס כל כך, כי אם תפקחי את העיניים ופחות תחשבי על מה שכביכול "הפסדת" ותתרכזי כל הזמן רק בגעגועים שלך תוכלי לפספס הרבה דלתות חדשות שנפתחות בפנייך ושאת יכולה למצוא בהם הרבה דברים חדשים. ברור שזה לא אותו הקשר עכשיו, אבל לפחות אתן עדיין בקשר לפעמים, היא לא נעלמה לגמרי. אני מבינה כל כך מה שאת מרגישה. אבל אתה חייבת לנסות הרים את עצמך ופחות לשקוע בגעגועים אליה, ואל אותו בחור שאהבת כל כך. תנסי להתסכל קדימה. לפעמים חייבים להרפות מתחשות מסויימות. שולחת עוד חיבוק... ואם את צריכה, 99368740 ICQ