עצובה

עצובה

עצובה הוא אמר לי את נראית לי עצובה לא אמרתי מיד לא עצובה ממש לא עצובה את כבר לא מחייכת הוא אמר לא מלמלתי שוב זה רק קושי לבטא שמחה חשבתי לעצמי כשאני שותקת מולו והוא ממשיך עצובה עצב הוא דבר יחסי אמרתי בתוכי עצובה רף גבוה לצחוק הסברתי לי עצובה רק זמן ארור ניחמתי אותי עצובה החיוך נעלם הקול חלש המבט מתחמק עצובה חזר ולא הרפה אז צעקתי לפניו את חיוכי רק שלא יגלה שלא יגלה עצובה ממש לא עצובה .
 
למעלה