עצוב הלב, עצוב ומתבייש (ש.י.עגנון)

[טוב]

עצוב הלב, עצוב ומתבייש (ש.י.עגנון)

עצוב הלב. לקרוא את דברי תועה ומיוסרת. הביאו הורים ילד לעולם, ובחרו באלוהים על פניו. הורינו גידלו אותנו על ברכי התורה. ואת הדבר החשוב ביותר לא הפנימו. איזוהי אהבה? שאינה תלויה בדבר. אהבה התלויה בדבר- בטל הדבר, בטלה האהבה. והנה התבטל הדבר, ובטלה אהבתם. ואהבה שאיננה תלויה בדבר, לא ידעו לאהוב. אנחנו יושבים בבית קפה, ומישהו זורק לאויר שאלה: לכמה אנשים פה אין קשר עם משפחתם? ומספר ידיים מתחילות להתרומם. ואדם מחפש תרגום: משפחה- מה זה? אבל מחר יהיה אחרת. מחר יבוא יום חדש. יהיה לך בעל. תהיה לך אשה. יהיו לנו ילדים. מחר נגדל את ילדנו באהבה ללא גבולות. באהבה ללא תנאים. וכשיבטלו כל התנאים, וכשיכלו כל הקיצין, וכשירעדו אמות הסיפין, עדיין נאהב את ילדנו, ובאותה עוצמה. וזה יהיה התיקון שלנו, וזו תהיה התשובה. ובינתיים, נאהב זה את זה, בקבוצה הקטנה שלנו, המשפחה החדשה שיצרנו לעצמנו, ונחזק את אלה הזקוקים לחיבוקנו. ללא תנאים.

 

[בני ילד רע]

לטובי טובת הלב

ידעתי שאת רגישה ומוכשרת , ושירך הנפלא רק מחזק את התרשמותי, איזה יופי של הגדרה למהות הפורום "המשפחה החדשה שיצרנו לעצמנו". ולתועה - האם פנית כבר להלל? משום מה יש לי תחושה שאנו מכירים. גם בהלל ניתן למצוא בית חם עם הרבה חיבוקים. אוהב את כולכם בני

 

[מטאור38]

האב הבן ורוח הקודש

ברור שלאדם מאמין ששומר קלה כחמורה האלוהים נמצא לפני הכל. לפני המשפחה העבודה ואפי´ הילדים.קחו למשל את סיפור העקידה "את בינך יחידך אשר אהבתה" וזו לא שאלה של אהבה כי ברור שאברהם אהב את יצחק.וזה ברור שההורים שלנו אהבים אותנו ולכן זה כל כך כואב להם. שמעתי פעם סיפור "איזה בחור ישיבה באירופה הישנה מת ,והרבנים לא ידעו איך להודיע להורים בסוף ראש הישיבה ניגש לאבא ואמר, תראה יש כמה בעיות עם הבן שלך בזמן האחרון הוא מזלזל במיצות מסוימות, לא מגיע לסדרים ויש שמועות שיש לו בעיות באמונה. האב- מתחיל לבכות הרב-כן וזה עוד לא הכל מתברר שיש לו קשרי אהבה עם איזו,, שיקצ´ה. האב- מורת את שערותיו ומילל איפה טעיתי..איפה טעיתי.. הרב-אני ממש מצטער אבל אתמול ראיתי אותו וחשכו עיני.הוא גילח תזקן ולובש את מלבושם האב-היתי מעדיף שימות ולא ,,, הרב-תירגע הבן שלך מת אבל ירא שמים גמור,הוא יושב עכשיו בן עדן ו.." אני נשבע לכם ששמעתי את הסיפור הזה.ואני מבין אותו אנשים עלו על המוקד באמונתם ,הורים שלנו בטוחים לא רק בזה שאנכנו טועים ,אלה בזה שאנכונו בגדנו באלוהים שלנו ,שאנכנו נירש גהינום . "אנכו מעקבים את הגאולה חברה" אני בקשר טוב עם ההורים שלי.אבל לראות את הכאב והרחמים בעניים שלהם כל פעם מחדש זה פשוט גומז אותי. תנסו לחזור לתקופה שהיתם עמוק בדת והיו אומרים לכם על איזה בחורה חרידת שהתנצרה מה היה עובר לכם בראש? שהיא עשתה תבחירה שלה. או איזה מסכנה מענין מי פיתה אותה? המסיון?? בכל אופן אחים ואחיות הרבה אהבה.ומה שלא הורג אותך מחזק אותך. >מטאור נגנב מהרעיון להיות אבא יום אחד אבל בנתים ממשיך

וה´ ישמור<

 

[דער_רוסישער]

"בגדנו באלהים שלנו"...

אם תשאל את אבא שלי מה, בעצם, עושה היוצא לשאלה- הוא יאמר לך שהוא בוגד בעם שלו. פשוט כך. ומה דינו של בוגד? נו, איר וייסט שוין.. כשהוא גילה שאני "כבר לא"- אחד הדברים ששמעתי ממנו היו: את בוגד בעם שלך ובי, באבא שלך, ויורק עליהם. מנפלאות חכמתו של אבא´לע...

 

[אחר]

יופי של קטע

האם הוא לקוח מש"י עגנון או שרק הכותרת?

 

[טוב]

מספר הערות

1.אחר- רק הכותרת של ש"י עגנון. אבל כשחושבים על זה- מי יודע, אולי גם הוא חש את התחושות האלה, אחרי הכל גם הוא היה מין דתי-לא-דתי שכזה. 2.מטאור- אני מאד מזדהה עם מה שכתבת, וגם מאד מזדהה עם מה שאני כתבתי. כן, זה איזה מילכוד שכזה. כשאני חושבת בראש של דתיים, באמת מבחינתם זה הדבר הנורא ביותר. מצד שני, היום , כשאני כבר לא "חושבת כדתיה", אני באמת חושבת שזו אחת הבעיות הגדולות בחברה הדתית. הפטרונות, ההתנשאות, תחושת ה"אני יודע הכי טוב מה טוב לך". כשזה בא מאנשים תלמידי-חכמים, או מלומדים, אז מילא. אבל כשזה בא מחבורת סתומים שמדקלמים מה שחינכו אותם מלידה- זה כבר פאטתי. אני למזלי זכיתי לגדול אצל הורים שהם גם מלומדים, אך גם לא פטרונים, ולכן על הצורה בה הם קיבלו אותי בדרכי החדשה נותר לי רק לברך. 3. בני וחברים- השם הוא טוב, לא טובי, טוב. וכך אותו ארצה לכתוב. אם כל אחד פה י´ יוסיף, אאלץ ת´ניק ניים להחליף. לכן נסו נא להגות, ת´שם נכון, ללא עוד אות, ואסיים, כי בקרוב, יבוא הבוס לצעוק על טוב. (טוב שתתה יותר מידי ביום חמישי).

 

[חנה של ליאור]

מאוד מזדהה...

וחושבת (כמו שאמר פה חיים) שאני לא יודעת למי צריך להודות על ההורים שאצלם נולדתי שנתנו לי, עם כל הכאב והצער, לחיות את חיי כמו שאני רוצה ולא התנכרו לילדים הפושעים שלהם. עצוב לי נורא על מי שאיבדו משפחה בתהליך ואני מקווה בשביל כל אחד מכם שתצליחו להקים לעצמכם את המשפחה שלכם מהר מאוד. בינתיים אני שמחה להיות "קצת" משפחה. זה בטח לא הדבר האמיתי אבל זה משהו. חנה

 

[אחר]

היתרון הסרוג

אצל יוצאים רבים שבאים מהציבור הדתי לאומי נושא היחסים עם המשפחה הוא בכלל לא ISSUE .יש לי קרוב משפחה רחוק ממשפחה של דתיים לאומיים מזרם הקרוב ל"מרכז", וכשהוא חזר בשאלה היה ברור שהיחסים עם המשפחה לא משתנים כהוא זה. ברור שגם אצל דתיים לאומיים יש בעיות עם המשפחה, אבל למי בארץ אין? אני לא בטוח שאני צודק לגבי כולם, אבל זה הרושם שיש לי. אשמח לשמוע התייחסות מיוצאים/יוצאות מהזרם הדל"י. אצל החרדים הסיפור שונה. שם הדת תופסת מקום הרבה יותר מרכזי. כבר כתבתי פה פעם ששמעתי את אבא שלי אומר, הרבה לפני שחזרתי בשאלה, שהוא היה מעדיף שהילדים שלו ימותו משיהיו חילונים. לא במקרה בהצבעה שעשינו במפגש, כל אלו שלא היה להם קשר עם המשפחה באו מרקע חרדי. אמנם לרוב היוצאים בהלל יש קשר עם המשפחה, אבל לרוב זה לא מה שהיה לפני היציאה. תמיד צריך לדעת איך בדיוק להלך בין הטיפות ומתי זה כבר חציית גבול. אשרי מי שעמלו בתורה (סילבן שלום) נ.ב. טוב, כתיבה ממש מרשימה. את מתבזבזת שם בעולם המחשבים המשמים

 

[adam222]

אני מסכים אתך... מלבד!

עולם המחשבים משמים???????????????????????????????????? זה יעלה לך ביוקר!!!!!!!!!!!! >מכין ת´חשבונית<

 

[חנה של ליאור]

נכון. יש בזה משהו, אבל לא מדוייק...

לא חושבת שבציבור החרדי הדת תופסת מקום יותר מרכזי. גם בציבור הדתי יש אנשים שאני קוראת להם "חרדים ציונים". כלומר - הם מאמינים במדינת ישראל והולכים לצבא אבל שומרים על המצוות בצורה קנאית. ההבדל הוא במבנה החברתי, כמה אחד נכנס לחיים של השני. אם היית מכיר את אבא שלי היית רואה שהדת אצלו במקום הראשון. הוא די חרדי בהתנהגותו (למרות שמצביע לליכוד) הוא מאמין ללא שום ספק ולא מצליח להבין מה קרה לילדים שלו ולמה הם שואלים שאלות. אבא שלי גדל במאה שערים ואני חושבת שמשם הוא קיבל את צורת המחשבה הזאת: עושים בלי לשאול שאלות. ברור שהכל נכון. מה שעוזר להורים שלי לקבל אותנו זה כנראה היחס של הסביבה. אני מניחה שמרכלים עליהם מאחורי הגב אבל לא מחרימים אותם בשום צורה שהיא, המעשה שלנו לא הזיק לשידוך של האחים (יש לנו רק אח דתי אחד שבחר את זוגתו בעצמו בלי עזרת שדכנים) ולכן הם מצליחים להתמודד עם זה יותר טוב. בעולם החרדי זה לא כל כך פשוט. הסביבה יכולה לעשות הרבה חוסר נעימות להורים ולמשפחה של ילד פושע שכזה ולכן, זו (לדעתי) הסיבה לניתוק הקשר.

 

[אחר]

אני לא מכיר את המשפחה שלך, אבל

מכיר את שלי. אני בטוח שלהורים שלי מפריע גם היחס של הסביבה, אם כי לא מחרימים אותם ולא חולמים להחרים אותם, אבל זה לא השיקול הדומיננטי. יכול להיות שיש משפחות שליחס של הסביבה יש משקל גבוה יותר, אבל לדעתי לא זה עיקר ההבדל בין חרדים לדתיים. אמנם יש דתיים שמקיימים מצוות בקנאות כמו חרדים, אבל ההבדל נעוץ בכך שהחרדים מייחסים לדת משמעות אבסולוטית מעבר לחובה לקיים מצוות. המשפט " חמור המחטיאו מההורגו" נתפס אצלם ברצינות מדהימה. זה לא שהם הולכים להרוג בפועל כאלו שעשויים לחטוא, אבל העיקרון מדריך אותם במודע ובתת מודע. כשהתורה היא לא רק דרך חיים, אלא גם חלק מההגדרה העצמית, חשיבות האדם הוא בחשיבות שהתורה מייחסת לו. ואם כך, איך יכבדו ההורים את הדרך שבחר הבן שלהם, כאשר לפי אמונתם דרך זו כמוה כהתאבדות, אם לא גרוע מכך. אני מזדהה מאד עם הקונפליקט שטוב ומטאור העלו- כל חלק בי מתקומם על ההתנכרות של משפחה לאחד מבניה בגלל שהוא בחר דרך שונה, אבל אני גם מבין מאד את הרציונל שבבסיסו. היו ימים שגם אני האמנתי באותה גישה.

 

[uri80]

אתה צודק ,אחר

ברור שלדתל"שים קל יותר מלחרד"שים 20 אחוז מהדתיים הופכים לדתל"שים כך שאי אפשר לנתק כל כך הרבה משפחות אצלי למשל הקשר עם המשפחה חזק מאד למרות הצעד שלי הרבה יותר קשה כשאתה צריך להתנתק מהמשפחה

 

[טוב]

תודה על המחמאה

ולמה אתה חושב שאני מתבזבזת? הנה, אני גם מקבלת כסף על תיכנות, ובאותו זמן כותבת שירה. יש הרבה משוררים שהיו מתים להסדר כזה,לא?