עצוב לי....

[אפרסקית עסיסית]

עצוב לי....../images/Emo4.gif

עצוב לי מאד,עצוב לי סתם ישבתי לי לבכות כל היום... מהבוקר אני חושבת על חברתי מהעבודה,רק לפני חודשיים בלבד ישבנו אחת ליד השניה צחקנו,דברנו,קטרנו על נושאים ברומו של עולם. ועכשיו היא יושבת בביהח ליד בעלה הגוסס,שכל יום זה בעצם יומו האחרון עצוב לי מאד,מאד כן אני מנסה להיות חזקה הרי אני הבראתי אבל לא תמיד אפשר,במיוחד לקראת השנה הרביעית לפטריתה של אימי מהמחלה המגעילה....הכל פשוט מתעורר...... הכל צף למעלה,למה זה פייר למה בן אדם צריך להשאיר שלושה יתומים ואשה אלמנה בגיל שלושים וחמש סתם סתם החיים רעים אליינו לפעמים אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!! ותודה לך שם למעלה שהלכת מהחיים בגיל כה מוקדם אבל את שומרת עלי שאני אהיה בין החיים......

 

[ציפורלילה]

כי זה לא פייר

והעצב הזה יעלה כל פעם מחדש. במיוחד ברגעים המיוחדים, תאריכים שקשורים לאותו אדם, זכרונות. וזה צף ושוקע כי אנחנו כאלה, בני אדם, שמרגישים, ועצובים ושמחים ואוהבים. אני חושבת שברגעים האלה עדיף לתת למחשבות קצת לעלות ולעצב להיות שם. ולזכור, באמת לזכור, את מי שהיה, את הרגעים איתו ולתת לזה לשקוע לבד מעצמו. גם אם עובר זמן וזה כואב פחות, אנחנו לא שוכחים כי מי שאוהבים נשאר תמיד איתנו בלב ובזכרונות.