עצוב לי ../images/Emo7.gif
מישהי שעובדת עם האיש (ליתר דיוק מנהלת משאבי אנוש של החברה) היתה בהריון עם תאומים, בן ובת. בשבוע שעבר, אחרי שהיא סיימה 41 שבועות להריון - הישג מכובד מאד עם תאומים, נקבע לה ניתוח ליום ששי אחה"צ. כולם בעבודה אחלו לה לידה קלה וכו'. הבוקר באה הבשורה: הבן נפטר בלידה
אני לקחתי את זה די קשה, בעיקר לאור העובדה שכל הזמן הערצתי אותה על זה שהיא מצליחה לסחוב הריון תאומים עד הסוף, ועוד בתוך הקיץ וכו', ואילו אני פיתחתי רעלת חריפה בשבוע 32, והחליטו להוציא לי את הילדות במיידי. פתאום אני מסתכלת ואומרת: רבאק, אצלי הן אמנם נולדו מאד מוקדם, ובילו חודש + בפגיה, אבל ברוך השם יש לי היום שתי ילדות בריאות לגמרי, שחוץ מבעיית עיניים (שעוד לא ברור אם היא בגלל הפגות או בגלל הגנטיקה) אין להן שום בעיה רפואית
- והנה הבחורה הזו, שסחבה את ההריון עד סופו, חטפה כזו סטירה מצלצלת. מה אגיד לכם? כשהאיש סיפר לי את זה, אימצתי את הילדות חזק חזק לחיקי, ובירכתי על כמה שאני בת מזל שיש לי אותן.
מישהי שעובדת עם האיש (ליתר דיוק מנהלת משאבי אנוש של החברה) היתה בהריון עם תאומים, בן ובת. בשבוע שעבר, אחרי שהיא סיימה 41 שבועות להריון - הישג מכובד מאד עם תאומים, נקבע לה ניתוח ליום ששי אחה"צ. כולם בעבודה אחלו לה לידה קלה וכו'. הבוקר באה הבשורה: הבן נפטר בלידה