עצוב. רובכם היכרתם אותו. אישית או מההרצאות ובטח ובטח מספריו
עצוב. חברי חיים גרוסמן אחד מגדולי אספני ישראליינה בכלל ושנות טובות בפרט נפטר הלילה. והוא רק בן 68. צעיר מדי לעזוב אותנו. הוא הותיר חלל עמוק בליבי וחלל עמוק בעדת האספנים. יהיה זכרו ברוך.
כל יום שישי היינו אוכלים ארוחת בוקר בהתחלה בשוק בדיזנגוף ולאחר מכן שהשוק עבר אז בשוק גבעון. ביום שישי האחרון בארוחת בוקר שרק שנינו היינו הפעם באופן חריג, אמר לי כי אני חייב להוציא ספר נוסף על האוספים שישאר משהו אחרי !!! אלו היו המילים שלו.
ביחד הוצאנו את הספר על מזרחי יצרן פסלי הגבס. אני הוצאתי בנוסף ספר על חברת אל על דרך פרטי האספנות שלי וכן ספר של מקבץ ההרצאות שאנחנו מקיימים פעם בשנה לזכרו של חברנו מהפורום האספן בני תמרי. כל זה לא הספיק לו ורצה כי אוציא עוד ספר. הרעיון הראשון שעלה במוחי הוא פסל מיד ולא הספקתי לספר לו (למעט היום מעל הקבר) כי כבר יש לי רעיון אחר לחלוטין שאני מאמין שהיה מוצא חן בעיניו. ביום ראשון (לפני חמישה ימים) שהייתי בביתו דברנו על שווי האוספים לאחר לכתנו. לא יאומן.
עצוב. חברי חיים גרוסמן אחד מגדולי אספני ישראליינה בכלל ושנות טובות בפרט נפטר הלילה. והוא רק בן 68. צעיר מדי לעזוב אותנו. הוא הותיר חלל עמוק בליבי וחלל עמוק בעדת האספנים. יהיה זכרו ברוך.
כל יום שישי היינו אוכלים ארוחת בוקר בהתחלה בשוק בדיזנגוף ולאחר מכן שהשוק עבר אז בשוק גבעון. ביום שישי האחרון בארוחת בוקר שרק שנינו היינו הפעם באופן חריג, אמר לי כי אני חייב להוציא ספר נוסף על האוספים שישאר משהו אחרי !!! אלו היו המילים שלו.
ביחד הוצאנו את הספר על מזרחי יצרן פסלי הגבס. אני הוצאתי בנוסף ספר על חברת אל על דרך פרטי האספנות שלי וכן ספר של מקבץ ההרצאות שאנחנו מקיימים פעם בשנה לזכרו של חברנו מהפורום האספן בני תמרי. כל זה לא הספיק לו ורצה כי אוציא עוד ספר. הרעיון הראשון שעלה במוחי הוא פסל מיד ולא הספקתי לספר לו (למעט היום מעל הקבר) כי כבר יש לי רעיון אחר לחלוטין שאני מאמין שהיה מוצא חן בעיניו. ביום ראשון (לפני חמישה ימים) שהייתי בביתו דברנו על שווי האוספים לאחר לכתנו. לא יאומן.
