עצוב

[smagi]

עצוב

אז אחרי 12 שבועות של שמחה וצפיה פתאם הדופק הפסיק ונאלצנו לעבור גרידה. קשה... עצוב... כמה זמן אפשר לבכות נראה שהדמעות לא יגמרו לעולם... למרות שההריון היה עדיין בשלב כל כך צעיר מגי

 

[1ויוי]

באמת עצוב

עצוב שהריון מסתיים לו ככה פתאום .כשאפילולא ברור למה ? אפילו שההריון היה עדיין בשלב מוקדם כבר מפתחים ציפיות ואז ההתרסקות כואבת כשהריתי הרשתי לעצמי בכל שבוע שחלף לתכנן להם את העתיד , היו לי מיליון ציפיות , רק למה שקרה בסוף - לזה לא ציפיתי . גם אני חושבת שהדמעות לא יגמרו לעולם , עכשו חודש אחרי אני כבר לא בוכה כל יום אבל פתאום זה קורה , הבכי תופס אותי בהפתעה . הלב בכל אופן לא יפסיק לדמם לעולם . מאחלת לך בכל הלב הריון חדש ארוך ותקין ומתפללת בכל הלב שלא יתווספו עוד בנות לפורום זה.

היום ידיד (אב למספר ילדים )שמע על האובדן שלי אמר לי את התגובה שאני מסווגת בתואר הדבילית ( והכואבת ) ביותר : "תאמיני לי זה לטובה הילדים שלי רק עושים לי צרות " - אתם מבינים

זה לטובה

ולחשוב שלפני שנים גם הם חוו אובדן בדיוק כמוני אחרי טיפולים - איזה מהר שכחו

 

[יעל של עדי]

מזעזע

זאת בהחלט תגובה מזעזעת, לומר שהילדים רק עושים צרות. נכון שלהיות הורים זה לפעמים קשה אבל לומר עליהם כאלה דברים בהקשר הזה? ועוד למישהו שחווה אובדן? ומה הוא ירגיש אם חס וחלילה יקרה להם משהו הכי קטן? פשוט נורא

 

[morinbar]

../images/Emo7.gifכל הריון וצעיר ככל שיהיה

מקפל החובו צפיה, תקווה, חלומות ופנטזיות. בדר"כ הכל מסתיים בטוב ואוצר קטן ומקסים מונח בידינו ואנו מופקדים לשומרו לכל רע. ולפעמים... הצפיה, התקווה והחלום נלקחים מאיתנו (עוד לפני שהבנו את גודל הקסם). וכגודל הצפיה- גודל האכזבה... ולבכי אין סוף, לפעמים דמעות ולפעמים עצב ותוגה. מקווה שזו הפעם היחידה והאחרונה שתחווי כאב ואובדן וכל חייך ישתנו לטובה. שולחת

ותמיכה.

בהמשך