יקבל בריבוע
תמיד מצטערים אחרי מעשה שהיו "נחמדים" מדי. אם יתנו לי לנאום בעצרת, מן הסתם זה יגיע לטלויזיה. אנשים יגידו: משוגע, לגרש את יאיר נתניהו. אבל זה עלול לפתוח דיון ציבורי. אני גם הצעתי להביא סיר מלא בקיא לכניסה לכנסת ולחלק בנדיבות לנכנסים בקעריות וכפות חד פעמיות. אף אחד לא מקשיב לי. כולם מנומסים. מעניין אם היו מגרשים את הילדים שלהם הם היו כל כך מנומסים. גם לא כדאי כל כך להתווכח איתי. מן הסתם היו מזמינים אותי לשיחה בטלויזיה. הייתי מחטיף להם שם. מצד שני הם מנוסים מאוד בתקשורת ולי אין שום נסיון. הם יכולים להזמין אותי ולא לתת לי לדבר בכלל. או להגיד משפט אחד. או לתקוף אותי מבלי שאני יספיק להתאפס. זה סיכון. אבל אני מוכן לקחת אותו. התחושה שלי על גירוש הילדים מזכירה לי את בסלאן. טרוריסטים השתלטו על כאלף בני אדם בבית ספר מתוכם מאות ילדים. כולם היו אדישים, אני היחידי שלא מצאתי מנוח. גם כתבתי דברים בוטים, אמרתי שצריך לאיים בהוצאה להורג של משפחות החוטפים. מנהל הפורום, מיקי, מחק אותי. אסור להתלהם, הוא אמר. הטריף אותי. טוב. שיהרגו את הילדים, שיגרשו אותם, שיעשו מה שהם רוצים. רק שיהיה להם לבריאות. אם הייתי לוקח ללב את העוולות שנעשות במדינה הזו, הייתי מת מזמן מהתקף לב. זה כואב לי, אבל אני כבר מחושל.