עצומה
השפד"ן (איגוד ערים דן לביוב ולאיכות הסביבה) שאמור לטפל מדי יום בביוב המיוצר ע"י תושבי גוש דן, ואמור לפעול למניעת זיהום ים, נחלים ומי תהום באזור, מזרים בפועל אל הים למעלה מ-10 שנים 5 מיליון מטרים מעוקבים בוצת ביוב מדי שנה המכילה עשרות חומרים רעילים כגון כספית, כרום, ניקל, קדמיום, עופרת שמן, כסף. זה לא מפריע לו לגבות מהציבור סכום שנתי של למעלה מ-100 מיליון ₪ ל"טיפול" בבוצה ובביוב! בניית מתקן שריפה לטיפול בבוצה מסוכנת אינה ריאלית בין היתר מהסיבות הבאות: * עלות הפרוייקט מוערכת בכמיליארד שקל; * בנית מתקן השרפה תסתיים לכל המוקדם בשנת 2010; * יש התנגדות גדולה לפרוייקט זה בקרב מדענים, ארגונים לאיכות הסביבה ותושבי האזור; * התנגדויות אלו וקשיים טכניים, שודאי יעלו במהלך ההקמה, ידחו את סיום הפרוייקט במספר שנים; * זיהום האויר בגוש דן כבר חורג מהתקן; * טרם הוצגו והובהרו כל סוגי החומרים הנפלטים ממתקן כזה ומהי השפעתם המצטברת על אוכלוסייה הנחשפת להם במשך זמן רב; * "תקני פליטה" מארובת המשריפה מבוססים לרוב על אילוצים כלכליים ולא על מחשבה על הגנת בריאות הציבור; * קיימות אלטרנטיבות כדאיות וזמינות יותר, בעלויות נמוכות יותר, הזוכות להסכמה רחבה; * מימון הפרוייקט המיותר יגיע מכיסו של כל תושב בגוש דן; * הפקדת פרויקט לאומי בעל חשיבות בידי חברה פרטית תוביל להפעלתו מתוך * ראיה צרה של רווח והפסד – לפעמים גם על חשבון ביטחון הציבור ובריאותו; * הפיקוח והאכיפה על המתקן יהיו מאוד מסובכים וגם אם תימצא חריגה לא יהיה אפשרי להפסיק את פעילות המתקן. לעומת זאת ניתן להציל את הים והאוויר כבר עכשיו! * ניתן ואפשרי לבנות מתקן להפיכת הבוצה לחומר דשן לחקלאות תוך שנה בלבד; * ישנם פתרונות שמבוססים על שימוש חקלאי בבוצה שעלותם נמוכה משמעותית מעלות מתקן השרפה; * הטכנולוגיות להפיכת בוצה למוצר לחקלאות ידידותי לסביבה כבר מיושמות; * ברחבי העולם ומקובלות על מדענים, ארגוני איכות הסביבה, חקלאים ותושבים. על פתרונות אלו יהיה הפיקוח קל יותר וניתן יהיה לבחור במספר פתרונות כך שלא תיווצר תלות בפתרון אחד. השפד"ן לא מעוניין לשמור על בריאותכם אלא לפתור את בעיותיו במקסימום עלות ובמינימום אחריות. אם חשוב לכם לנשום אוויר נקי ולשחות בים צלול, הצטרפו לאלפי התושבים שקוראים: צינור בים או ארובה באוויר זה אותו החרא
השפד"ן (איגוד ערים דן לביוב ולאיכות הסביבה) שאמור לטפל מדי יום בביוב המיוצר ע"י תושבי גוש דן, ואמור לפעול למניעת זיהום ים, נחלים ומי תהום באזור, מזרים בפועל אל הים למעלה מ-10 שנים 5 מיליון מטרים מעוקבים בוצת ביוב מדי שנה המכילה עשרות חומרים רעילים כגון כספית, כרום, ניקל, קדמיום, עופרת שמן, כסף. זה לא מפריע לו לגבות מהציבור סכום שנתי של למעלה מ-100 מיליון ₪ ל"טיפול" בבוצה ובביוב! בניית מתקן שריפה לטיפול בבוצה מסוכנת אינה ריאלית בין היתר מהסיבות הבאות: * עלות הפרוייקט מוערכת בכמיליארד שקל; * בנית מתקן השרפה תסתיים לכל המוקדם בשנת 2010; * יש התנגדות גדולה לפרוייקט זה בקרב מדענים, ארגונים לאיכות הסביבה ותושבי האזור; * התנגדויות אלו וקשיים טכניים, שודאי יעלו במהלך ההקמה, ידחו את סיום הפרוייקט במספר שנים; * זיהום האויר בגוש דן כבר חורג מהתקן; * טרם הוצגו והובהרו כל סוגי החומרים הנפלטים ממתקן כזה ומהי השפעתם המצטברת על אוכלוסייה הנחשפת להם במשך זמן רב; * "תקני פליטה" מארובת המשריפה מבוססים לרוב על אילוצים כלכליים ולא על מחשבה על הגנת בריאות הציבור; * קיימות אלטרנטיבות כדאיות וזמינות יותר, בעלויות נמוכות יותר, הזוכות להסכמה רחבה; * מימון הפרוייקט המיותר יגיע מכיסו של כל תושב בגוש דן; * הפקדת פרויקט לאומי בעל חשיבות בידי חברה פרטית תוביל להפעלתו מתוך * ראיה צרה של רווח והפסד – לפעמים גם על חשבון ביטחון הציבור ובריאותו; * הפיקוח והאכיפה על המתקן יהיו מאוד מסובכים וגם אם תימצא חריגה לא יהיה אפשרי להפסיק את פעילות המתקן. לעומת זאת ניתן להציל את הים והאוויר כבר עכשיו! * ניתן ואפשרי לבנות מתקן להפיכת הבוצה לחומר דשן לחקלאות תוך שנה בלבד; * ישנם פתרונות שמבוססים על שימוש חקלאי בבוצה שעלותם נמוכה משמעותית מעלות מתקן השרפה; * הטכנולוגיות להפיכת בוצה למוצר לחקלאות ידידותי לסביבה כבר מיושמות; * ברחבי העולם ומקובלות על מדענים, ארגוני איכות הסביבה, חקלאים ותושבים. על פתרונות אלו יהיה הפיקוח קל יותר וניתן יהיה לבחור במספר פתרונות כך שלא תיווצר תלות בפתרון אחד. השפד"ן לא מעוניין לשמור על בריאותכם אלא לפתור את בעיותיו במקסימום עלות ובמינימום אחריות. אם חשוב לכם לנשום אוויר נקי ולשחות בים צלול, הצטרפו לאלפי התושבים שקוראים: צינור בים או ארובה באוויר זה אותו החרא