עצות - חזרה לעבודה
- פותח הנושא טלי א
- פורסם בתאריך
עם רגשי אשמה ופחדים לא חוזרים לעבוד
חוזרים לעבוד מתוך הכרה, שגם אם הילד שלנו הוא הדבר המדהים ביותר שקרה לנו עד כה, החיים שלנו - בכל זאת ולמרות הכל - יותר מורכבים מזה; חוזרים לעבודה מתוך רצון לעשות במשך חלק מהיום דבר שונה, מעניין, מאתגר בדרך אחרת מזו שאנו עושים בבית עם הילדים; חוזרים לעבודה כי - מה לעשות - צריך עוד משכורת בבית; חוזרים לעבודה אחרי שמצאנו מטפלת לשביעות רצוננו, ואנו יודעים כי הילד שלנו יהיה בידיים טובות בשעות שנעדר מהבית; חוזרים לעבודה כי הקריירה שלנו גם היא יכולה לגרום לנו הנאה וסיפוק; חוזרים לעבודה כי אם לא נפרד מהם - איך נוכל לחוש את שמחת המפגש?!
חוזרים לעבוד מתוך הכרה, שגם אם הילד שלנו הוא הדבר המדהים ביותר שקרה לנו עד כה, החיים שלנו - בכל זאת ולמרות הכל - יותר מורכבים מזה; חוזרים לעבודה מתוך רצון לעשות במשך חלק מהיום דבר שונה, מעניין, מאתגר בדרך אחרת מזו שאנו עושים בבית עם הילדים; חוזרים לעבודה כי - מה לעשות - צריך עוד משכורת בבית; חוזרים לעבודה אחרי שמצאנו מטפלת לשביעות רצוננו, ואנו יודעים כי הילד שלנו יהיה בידיים טובות בשעות שנעדר מהבית; חוזרים לעבודה כי הקריירה שלנו גם היא יכולה לגרום לנו הנאה וסיפוק; חוזרים לעבודה כי אם לא נפרד מהם - איך נוכל לחוש את שמחת המפגש?!
חנה בית הלחמי
New member
החזרה לעבודה לא קלה ממספר סיבות
1. STATE OF MIND - מסדר יום לא קבוע למשמעת וסדר יום קבועים ומלחיצים 2. געגועים לילד/ה 3. זה השלב שהחיים באמת משתנים. כמו אחרי ירח דבש כשחוזרים הביתה ואת התחתונים אחד של השני כבר לא שולחים למכבסה במלון - צריך להתמודד עם החיים האמיתיים. חשוב לערוך רציונליזציה מסויימת ולהבין שרגשי אשם אינם פרודוקטיביים, רק יפגעו בילד ובכן (ויזינו בכך את המשך קיומם, כמו "עבודות יזומות") ויפגעו בקריירה, בעבודה, בזוגיות, בהורות עקב תחושת החמצה מתמדת. לחיות את הרגע ומרגע לרגע - זה מה שחשוב בעצם. ממליצה שתראי את התכנית מבט נשי ביום שישי ב- 11.30 בערוץ השני - זה שייך בדיוק לדיון הזה...
1. STATE OF MIND - מסדר יום לא קבוע למשמעת וסדר יום קבועים ומלחיצים 2. געגועים לילד/ה 3. זה השלב שהחיים באמת משתנים. כמו אחרי ירח דבש כשחוזרים הביתה ואת התחתונים אחד של השני כבר לא שולחים למכבסה במלון - צריך להתמודד עם החיים האמיתיים. חשוב לערוך רציונליזציה מסויימת ולהבין שרגשי אשם אינם פרודוקטיביים, רק יפגעו בילד ובכן (ויזינו בכך את המשך קיומם, כמו "עבודות יזומות") ויפגעו בקריירה, בעבודה, בזוגיות, בהורות עקב תחושת החמצה מתמדת. לחיות את הרגע ומרגע לרגע - זה מה שחשוב בעצם. ממליצה שתראי את התכנית מבט נשי ביום שישי ב- 11.30 בערוץ השני - זה שייך בדיוק לדיון הזה...
חזרה לעבודה ../images/Emo7.gif
נושא כל כך כאוב ומוכר. גם אני חזרתי שמאי הייתה בת ארבעה חודשים. וכמו שכבר כתבו בהתחלה מתקשרים המון ולאט לאט פחות ופחות. גם כי מתחילים לסמוך על המטפלת וגם כי הרי חזרנו לעבוד לא? ופתאום מגלים כי עבר יום ולא התקשרנו בכלל. ואז רגשות האשמה בשמיים. אני עדיין חושבת שמאי אצלי ילדה קצת מפונקת כי אמא עובדת שמגיעה הביצה רק מרצון לכפר על כך שלא הייתה נותנת לילד שלה הכל!! הרי אני לא אהיה "רעה" אליה אם היא לא ראתה אותי כל היום. ובכלל המון חיבוקים. נראה לי שככל שיום העבודה שלי יותר ארוך. מאי יותר צמודה לי לידים שאני חוזרת. גם היא וגם אני כל כך זקוקות למגע הזה. אני זוכרת כי החלק הכי קשה זה להתקשר ולשמוע את הילד בוכה ברקע. זה ממש שובר את הלב. אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה הרי גם אצלנו לפעמים הם בוכים. בקיצור לא יהיה קל. אבל יהיה מוצלח שתהייה לך חזרה הכי קלה לעבודה. ואל תשכחי, שאין שום סיכוי שאמא עובדת תגרום איזה שהם קשים או משקעים לילד שלה. הכל תלוי במה אתן עושות כאשר אתן ביחד ולא כמה זמן אתן ביחד. להתשמע יונית
נושא כל כך כאוב ומוכר. גם אני חזרתי שמאי הייתה בת ארבעה חודשים. וכמו שכבר כתבו בהתחלה מתקשרים המון ולאט לאט פחות ופחות. גם כי מתחילים לסמוך על המטפלת וגם כי הרי חזרנו לעבוד לא? ופתאום מגלים כי עבר יום ולא התקשרנו בכלל. ואז רגשות האשמה בשמיים. אני עדיין חושבת שמאי אצלי ילדה קצת מפונקת כי אמא עובדת שמגיעה הביצה רק מרצון לכפר על כך שלא הייתה נותנת לילד שלה הכל!! הרי אני לא אהיה "רעה" אליה אם היא לא ראתה אותי כל היום. ובכלל המון חיבוקים. נראה לי שככל שיום העבודה שלי יותר ארוך. מאי יותר צמודה לי לידים שאני חוזרת. גם היא וגם אני כל כך זקוקות למגע הזה. אני זוכרת כי החלק הכי קשה זה להתקשר ולשמוע את הילד בוכה ברקע. זה ממש שובר את הלב. אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה הרי גם אצלנו לפעמים הם בוכים. בקיצור לא יהיה קל. אבל יהיה מוצלח שתהייה לך חזרה הכי קלה לעבודה. ואל תשכחי, שאין שום סיכוי שאמא עובדת תגרום איזה שהם קשים או משקעים לילד שלה. הכל תלוי במה אתן עושות כאשר אתן ביחד ולא כמה זמן אתן ביחד. להתשמע יונית
אמא של תומר
New member
חזרה לעבודה - כמה זה קשה...../images/Emo7.gif
אני מסכימה עם כל מה שנכתב פה, אבל.... אני חזרתי לעבודה כשתומר היה בן 3.5 חודשים, ובעלי נשאר איתו בבית (אפילו לא מטפלת!)ועדיין ביום הראשון כשרק נישקתי אותו לשלום - התחלתי לבכות, ולא הפסקתי עד שהגעתי לעבודה. התקשרתי כל דקה (לא כל חמש), ואז גם שמעתי אותו בוכה, ורציתי לרוץ מיד הביתה - ובעלי לא הרשה לי. הוא אמר, ובצדק, שגם איתי הוא בוכה לפעמים, חוץ מזה שהוא צריך להתרגל למצב. וזה נכון. ביום השני בכיתי קצת פחות (ותומר לא בכה בכלל) ביום השלישי עוד פחות (ולתומר בכלל לא היה אכפת שהלכתי) ואח"כ פשוט עבר לי. מה שהקל על החזרה, ואולי כדאי גם לך (אם מתאפשר) זה לפחות בשבוע הראשון (ואם אפשר יותר) ללכת לעבודה רק ל 5-6 שעות, כך גם לילד יהיה יותר קל, ובטח לך. אבל אני יכולה להבטיח לך, שאי אפשר לחזור בלי קצת נקיפות מצפון ובלי רגשות אשם בכלל - זה לא אנושי וזה בלתי אפשרי, וזה בסדר אם זה מה שאת מרגישה. הייתי יותר מודאגת אם לא היית מרגישה ככה... בהצלחה ושיעבור בקלות!
אני מסכימה עם כל מה שנכתב פה, אבל.... אני חזרתי לעבודה כשתומר היה בן 3.5 חודשים, ובעלי נשאר איתו בבית (אפילו לא מטפלת!)ועדיין ביום הראשון כשרק נישקתי אותו לשלום - התחלתי לבכות, ולא הפסקתי עד שהגעתי לעבודה. התקשרתי כל דקה (לא כל חמש), ואז גם שמעתי אותו בוכה, ורציתי לרוץ מיד הביתה - ובעלי לא הרשה לי. הוא אמר, ובצדק, שגם איתי הוא בוכה לפעמים, חוץ מזה שהוא צריך להתרגל למצב. וזה נכון. ביום השני בכיתי קצת פחות (ותומר לא בכה בכלל) ביום השלישי עוד פחות (ולתומר בכלל לא היה אכפת שהלכתי) ואח"כ פשוט עבר לי. מה שהקל על החזרה, ואולי כדאי גם לך (אם מתאפשר) זה לפחות בשבוע הראשון (ואם אפשר יותר) ללכת לעבודה רק ל 5-6 שעות, כך גם לילד יהיה יותר קל, ובטח לך. אבל אני יכולה להבטיח לך, שאי אפשר לחזור בלי קצת נקיפות מצפון ובלי רגשות אשם בכלל - זה לא אנושי וזה בלתי אפשרי, וזה בסדר אם זה מה שאת מרגישה. הייתי יותר מודאגת אם לא היית מרגישה ככה... בהצלחה ושיעבור בקלות!
אמא של תו ובר
New member
2 עיצות שלי מאד מאד עזרו
לשים אותה אצל האדם שעליו את סומכת ויודעת שיהיה לה טוב- תעשי נסיונות כמה ימים לפני החזרה לעבודה- תשאירי אותה ותתני לה להתרגל- גם לך וגם למי שתישאר איתה. קחי בחשבון שמגיע לך לעבוד שעה פחות למשך תקופה מסויימת. קחי תמונה לעבודה ושימי לידך - זה נהדר ומנחם מאד.
לשים אותה אצל האדם שעליו את סומכת ויודעת שיהיה לה טוב- תעשי נסיונות כמה ימים לפני החזרה לעבודה- תשאירי אותה ותתני לה להתרגל- גם לך וגם למי שתישאר איתה. קחי בחשבון שמגיע לך לעבוד שעה פחות למשך תקופה מסויימת. קחי תמונה לעבודה ושימי לידך - זה נהדר ומנחם מאד.
כמו שמכניסים ילד למסגרת בהדרגה
כך אתן יכולות לעשות את ההדרגה בבית. ביום הראשון תהיו ביחד כולכן, ביום השני תצאי לסידורים ותחזרי, וכך כל יום לפי איך שתרגישי. (בעבודה את יכולה לדבר על שבוע ראשון של הסתגלות). בימים האלה תוכלי להראות למטפלת איך את מטפלת בילדה ולתת לה כל מיני טיפים שאת מכירה. ותמונה לעבודה, על השולחן או על הקיר, גם אני ממליצה. ושיהיה הכי פחות "משברי".
כך אתן יכולות לעשות את ההדרגה בבית. ביום הראשון תהיו ביחד כולכן, ביום השני תצאי לסידורים ותחזרי, וכך כל יום לפי איך שתרגישי. (בעבודה את יכולה לדבר על שבוע ראשון של הסתגלות). בימים האלה תוכלי להראות למטפלת איך את מטפלת בילדה ולתת לה כל מיני טיפים שאת מכירה. ותמונה לעבודה, על השולחן או על הקיר, גם אני ממליצה. ושיהיה הכי פחות "משברי".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.