עצות לקראת ילד שני

[נעם83]

עצות לקראת ילד שני

שלום בנות יקרות, מלא זמן לא ביקרתי כאן בפורום, אבל אני מתחילה לחשוב לקראת הלידה, ורציתי להתייעץ עם ההורים הותיקים יותר. הקטנה שלי בת שנה (לא יאומן!) ובעוד כשלושה חודשים אני צפויה, בע"ה, ללדת בת שנייה. אני מתחילה לחשוב על כל הדברים שהייתי רוצה שיהיו אחרת בלידה הזאת, בבית החולים, בהנקה וכו', ובין היתר גם מתחילה לחשוב איך לנסות להקל על הגדולה (איך גדולה?! קטנה!) שלי לקבל את השינוי. הייתי שמחה לקבל עצות/המלצות של עשו ואל תעשו לקראת הלידה, וגם הפנייה למאמרים מעניינים בנושא. תודה!

 

[ifat28]

אני אמא לשניים ויש לי שתי עצות טובות

1. מנשא. אם התחרטתי על משהו זה שלא קניתי מנשא. יש מנשאים טובים של 'ניו בורן' או כל חברה אחרת. תינוקות מאוד רגועים וטוב להם כשהם מרגישים את החום של אמא. הבת הקטנה שלי בת שנה ושלושה חודשים ועד היום היא מאוד אוהבת להיות בידיים. 2. תמיכה והרבה תמיכה מהבעל או המשפחה (אמא חמות וכו'). בע"ה שנולדת תינוקת בריאה זו שמחה גדולה ובכל זאת נדרשת הסתגלות של הגדולה, פתאום היא תקבל פחות תשומת לב, תצפי להצקות בזמן שאת תאכילי בע"ה את התינוקת הקטנה וקנאה וכשיש עוד זוג ידיים אוהבות של סבתא או אפילו מטפלת בתשלום זה מאוד עוזר. בחודשים הראשונים גם יושנים מעט בלילה, סבתא או כל עזרה טובה אחרת שיטפלו אפילו רק שעתיים ביום בילדים יתנו לך אפשרות להשלים שעות שינה ולישון או חופש לעצמך ואחרי לידה זה חשוב שתוכלי להתאושש. אם את מתכוונת להתניק, אז בשבועות הראשונים אפילו עזרה של מישהי שתבשל עבורך ותאכלי אוכל מזין יכול מאוד לעזור. בניגוד לעבר שמשפחה מורחבת זה היה מובן מאליו, היום המון יולדות מוצאות את עצמן שבועיים אחרי הלידה לבד במערכה וצריכות להתמודד לבדן עם הילדים והבית והן ממש לא ב"חופשת לידה", אלא טרוטות מלילות ללא שינה, מנענוע תינוק בוכה, החלפות האכלות ועוד, כך שהמילה חופשה מנוגדת למה שקורה בפועל. 3. לתת המון אהבה גם לילדה הגדולה, פחות לנזוף אם תציק לאחותה, אבל בטח לשבח אותה על כל התנהגות טובה.

 

[ifat28]

סליחה, שלוש עצות ולא שניים.

 

[annabe]

עזרה, שינה, סבלנות

1. עזרה - כל מה שאפשר. כל מה שמאפשר לך לישון. עדיפה עזרה עם התינוקת (הקטנה...) עד כמה שאפשר, כדי שיתפנה לך זמן עם ה"גדולה". 2. לישון ולהמציא כל מה שאפשר שיאפשר לך לישון. אחרת הכל נראה קשה, ויש גם פחות סבלנות לילדות. 3. סבלנות לגדולה - לדעת שגם אם בהתחלה היא בסדר איתכם ועם הקטנה, בהמשך (למשל כשהקטנה בת חצי שנה), היא יכולה להיות פחות בסדר עם זה - גם הקטנה גדלה ויש סביבה תקשורת ודינמיקה אחרת, וגם הגדולה גדלה, ומבינה אחרת. להתאמץ לא להתעלף מפחד ולא להגיד לה לא על דברים לא טובים שהיא עושה לתינוקת (בכוונה ולא בכוונה), אלא להגיד שזה לא נעים לתינוקת (למשל אם בודקים מה קורה אם לוחצים לה על העיניים....) ולהסביר ולהראות אלף פעם איך ומה כן. ולישון...

 

[נעם83]

תודה רבה לכן על התגובות...

בתאוריה הכל נשמע טוב, בתאוריה אני מבטיחה לעצמי שאני לא אכנס ללחץ ולעצבים כל פעם שהיא בוכה ואני לא יודעת מה לעשות, בתאוריה אני אומרת לעצמי שעכשיו אני אמא יותר מנוסה, אבל עדיין מפחדת מאיך יהיה בפועל. יצרתי לי מוטו שאותו אני משננת כשהקטנה (העוד מעט גדולה) בוכה, כדי לעזור לעצמי לשמור על איפוס, ומקווה שהוא יעזור לי גם אחרי הלידה, מאמינה שאני אצטרך להגיד אותו הרבהההה.... תודה לכן. נ.