עצות עבור בני משפחה של חולי אלצהיימר
עצות עבור בני משפחה של חולי אלצהיימר
ד"ר נחמה מונסטרסקי
ההתמודדות היום יומית עם בן משפחה המגלה סימני מחלה קשה כמו אלצהיימר או דמנציה, מתסכלת, ולעיתים מעוררת אנטגוניזם רגשי כלפי החולה. הנה כמה עצות המיועדות לבני משפחה של חולה אלצהיימר או דמנציה כדי להקל עליהם את חיי היום יום
דמנציה היינה מחלה המתאפיינת בניוון הולך ומתקדם של תאי המוח המתבטאת בין היתר בירידה משמעותית בזיכרון, תחילה בזה לטווח הקצר ובהמשך בזיכרון בכלל, ניכרת פגיעה בשפה, בביצוע פעולות פרקטיות, בתפקודים הדורשים תכנון, שיקול דעת, זיכרון, שיפוט ועוד. ואם נתרגם את הפגיעות הללו לחיי היום יום : חולה ישכח היכן הניח חפצים, שוכח לבצע פעילויות שהיה רגיל לבצע כמו קניות, ניקיון, טיפוח לבוש. שוכח שמות של אנשים, יסבול מחוסר התמצאות כל אלה יגבירו את תחושת החרדה אף עלולים להוביל להתנהגות קיצונית.
יש להבדיל בין מקרים שונים של שכחה – במקרים של חולי אלצהיימר ניתן יהיה להבחין במהלך התדרדרות איטי והדרגתי, המאפשר הסתגלות של המשפחה. אך במקרים של דמנציה וסקולרית הנובעת על רקע הפרעות בזרימת דם בכלי הדם במוח, ניכרת אצל החולה התדרדרות מהירה בצורת "מדרגות" כפי שקורה בעקבות אירוע מוחי.
חולה דמנציה שוכח בעיקר כל מה שקשור לזיכרון לטווח קצר וזיכרון עבודה, כלומר שוכח שמות, אפילו של בני משפחה, שוכח לקנות במכולת, להחזיר כלים למקום, לאכול, ופעולות יום יומיות נוספות – השכחה היא תופעה קלינית והיא אחד מהסממנים המובהקים של המחלה, להיתקל בתופעה זו באופן שגרתי יום יומי עלול לעורר תסכול, כעס חרדה, זכרו כי אין לחולה יכולת ונסו לסייע לו להיזכר דרך סימנים מכוונים שהוא עדיין זוכר.
אחד הסימנים המובהקים הוא ירידה ביכולת השיפוט, החולה מבין כי משהו לא בסדר אך הוא אינו מודע למצבו, לרוב יאמין כי מישהו אחר אשם במצב שנוצר – גם במקרים אלה נוצר מצב של תסכול בני המשפחה, חשוב לזכור כי זו אחת מהתופעות השכיחות ולנסות להגיב בסבלנות.
נזקים בזיכרון, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, ירידה ביכולת השיפוט כל אלה עלולים להכניס את החולה להתקפי חרדה, אי שקט או להפך אפאטיה ואדישות בצורה משמעותית.
במידה ונתקלתם בהפרעות התנהגותיות לא אופייניות כדאי לחפש את הסיבה לכך , סביר כי החולה סובל מהתקררות או כאב פיזי אחר, או לחילופין שכח לאכול או לשתות – אך אינו יודע להתלונן על בעיה ספציפית.
להקפיד על נטילת תרופות באופן קבוע ובזמנים קבועים
המלצות לפעילות:
מגע חם ומילה חמה יסיעו לעיתים אף יותר מטיפול תרופתי במקרים של הפרעות התנהגות או התפרצויות זעם.
חשוב להקפיד על סדר יום קבוע, הן לחולה והן לבני המשפחה.
להקפיד על נטילת תרופות באופן קבוע ובזמנים קבועים.
מומלץ להתעקש עם החולה על חיי שגרה ומעורבות בחיי היום יום בבית
במקרים בהם החולה אינו משתף פעולה עם בני הבית או מתעקש לבצע "משימות" שאינן רלוונטיות למצבו או בכלל, מומלץ להיעזר בטקטיקה של היסח דעת, לדבר בקול רגוע ומשכנע, להסביר בפרוט מה עומדים לעשות "נעשה כך וכך", להניח לו למספר דקות ולחזור לאותה בקשה או דרישה.
הקפידו להעסיק את המטופל במשימות פשוטות יום יומיות המתאימות ליכולותיו כגון: לדאוג לארוחות קלות, ערוך שולחן, לרחוץ כלים, להשתתף בקניות לבית וכו'.
על מנת לשפר את שנת הלילה הקפידו כי החולה יהי עסוק רוב שעות היום ללא הפסקות נמנום או שינה באמצע היום.
להקפיד על פעילות גופנית יום יומית – לצאת להליכות בסביבה הקרובה, להתעמל בקבוצה קבועה – הפעילות הגופנית משפרת תפקודים ומעכבת התדרדרות.
לוו את החולה לבדיקות שגרתיות למעקב אחר בריאותו: בדיקת שמיעה, בדיקת ראיה – ליקויים אלה עלולים להחריף את סימני המחלה.
אם חל שינוי דרסטי במצבו של החולה כמו בלבול חריף או הפרעת התנהגות חדשה ולא ניתן להרגיע את המטופל בטכניקות הרגילות – יש לפנות לרופא משפחה לברור וטיפול.
מומלץ להתייעץ עם גריאטר להתאמת טיפול התרופתי הנכון אם צריך ולמעקב – עדיף במסגרת מרפאה גריאטרית בקופ"ח בה אפשר למצוא את מערכת תמיכה למטפל העיקרי בהתמודדות עם טיפול בחולה דמנציה.
עצות עבור בני משפחה של חולי אלצהיימר
ד"ר נחמה מונסטרסקי
ההתמודדות היום יומית עם בן משפחה המגלה סימני מחלה קשה כמו אלצהיימר או דמנציה, מתסכלת, ולעיתים מעוררת אנטגוניזם רגשי כלפי החולה. הנה כמה עצות המיועדות לבני משפחה של חולה אלצהיימר או דמנציה כדי להקל עליהם את חיי היום יום
דמנציה היינה מחלה המתאפיינת בניוון הולך ומתקדם של תאי המוח המתבטאת בין היתר בירידה משמעותית בזיכרון, תחילה בזה לטווח הקצר ובהמשך בזיכרון בכלל, ניכרת פגיעה בשפה, בביצוע פעולות פרקטיות, בתפקודים הדורשים תכנון, שיקול דעת, זיכרון, שיפוט ועוד. ואם נתרגם את הפגיעות הללו לחיי היום יום : חולה ישכח היכן הניח חפצים, שוכח לבצע פעילויות שהיה רגיל לבצע כמו קניות, ניקיון, טיפוח לבוש. שוכח שמות של אנשים, יסבול מחוסר התמצאות כל אלה יגבירו את תחושת החרדה אף עלולים להוביל להתנהגות קיצונית.
יש להבדיל בין מקרים שונים של שכחה – במקרים של חולי אלצהיימר ניתן יהיה להבחין במהלך התדרדרות איטי והדרגתי, המאפשר הסתגלות של המשפחה. אך במקרים של דמנציה וסקולרית הנובעת על רקע הפרעות בזרימת דם בכלי הדם במוח, ניכרת אצל החולה התדרדרות מהירה בצורת "מדרגות" כפי שקורה בעקבות אירוע מוחי.
חולה דמנציה שוכח בעיקר כל מה שקשור לזיכרון לטווח קצר וזיכרון עבודה, כלומר שוכח שמות, אפילו של בני משפחה, שוכח לקנות במכולת, להחזיר כלים למקום, לאכול, ופעולות יום יומיות נוספות – השכחה היא תופעה קלינית והיא אחד מהסממנים המובהקים של המחלה, להיתקל בתופעה זו באופן שגרתי יום יומי עלול לעורר תסכול, כעס חרדה, זכרו כי אין לחולה יכולת ונסו לסייע לו להיזכר דרך סימנים מכוונים שהוא עדיין זוכר.
אחד הסימנים המובהקים הוא ירידה ביכולת השיפוט, החולה מבין כי משהו לא בסדר אך הוא אינו מודע למצבו, לרוב יאמין כי מישהו אחר אשם במצב שנוצר – גם במקרים אלה נוצר מצב של תסכול בני המשפחה, חשוב לזכור כי זו אחת מהתופעות השכיחות ולנסות להגיב בסבלנות.
נזקים בזיכרון, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, ירידה ביכולת השיפוט כל אלה עלולים להכניס את החולה להתקפי חרדה, אי שקט או להפך אפאטיה ואדישות בצורה משמעותית.
במידה ונתקלתם בהפרעות התנהגותיות לא אופייניות כדאי לחפש את הסיבה לכך , סביר כי החולה סובל מהתקררות או כאב פיזי אחר, או לחילופין שכח לאכול או לשתות – אך אינו יודע להתלונן על בעיה ספציפית.
להקפיד על נטילת תרופות באופן קבוע ובזמנים קבועים
המלצות לפעילות:
מגע חם ומילה חמה יסיעו לעיתים אף יותר מטיפול תרופתי במקרים של הפרעות התנהגות או התפרצויות זעם.
חשוב להקפיד על סדר יום קבוע, הן לחולה והן לבני המשפחה.
להקפיד על נטילת תרופות באופן קבוע ובזמנים קבועים.
מומלץ להתעקש עם החולה על חיי שגרה ומעורבות בחיי היום יום בבית
במקרים בהם החולה אינו משתף פעולה עם בני הבית או מתעקש לבצע "משימות" שאינן רלוונטיות למצבו או בכלל, מומלץ להיעזר בטקטיקה של היסח דעת, לדבר בקול רגוע ומשכנע, להסביר בפרוט מה עומדים לעשות "נעשה כך וכך", להניח לו למספר דקות ולחזור לאותה בקשה או דרישה.
הקפידו להעסיק את המטופל במשימות פשוטות יום יומיות המתאימות ליכולותיו כגון: לדאוג לארוחות קלות, ערוך שולחן, לרחוץ כלים, להשתתף בקניות לבית וכו'.
על מנת לשפר את שנת הלילה הקפידו כי החולה יהי עסוק רוב שעות היום ללא הפסקות נמנום או שינה באמצע היום.
להקפיד על פעילות גופנית יום יומית – לצאת להליכות בסביבה הקרובה, להתעמל בקבוצה קבועה – הפעילות הגופנית משפרת תפקודים ומעכבת התדרדרות.
לוו את החולה לבדיקות שגרתיות למעקב אחר בריאותו: בדיקת שמיעה, בדיקת ראיה – ליקויים אלה עלולים להחריף את סימני המחלה.
אם חל שינוי דרסטי במצבו של החולה כמו בלבול חריף או הפרעת התנהגות חדשה ולא ניתן להרגיע את המטופל בטכניקות הרגילות – יש לפנות לרופא משפחה לברור וטיפול.
מומלץ להתייעץ עם גריאטר להתאמת טיפול התרופתי הנכון אם צריך ולמעקב – עדיף במסגרת מרפאה גריאטרית בקופ"ח בה אפשר למצוא את מערכת תמיכה למטפל העיקרי בהתמודדות עם טיפול בחולה דמנציה.