עציון (וכולם)
זו לא פונקציה של היכולת של סבא וסבתא לטפל בילד, ולא של המוכנות שלהם. זו פונקציה של בריאותו הנפשית של הילד. צריך להיות לו סדר יום, צריכה להיות לו דמות מטפלת עיקרית ודמויות מטפלות משניות. הוא צריך לדעת שהוא יוצא מהגן והולך הביתה עם X ונשאר עם X עד שאבא או אמא באים. במקרה שלי, הילדים לומדים עד 16:00, אני אוספת את הילדים 4 ימים בשבוע, ובעלי אוסף יומיים בשבוע. כדי שלפחות 4-5 שעות ביום, עד שהם הולכים לישון, אנחנו נהיה איתם. אפשר לעבוד גם רק עד 16:00 ולהביא הביתה משכורת סבירה. על קריירה צריך לחשוב לפני שעושים ילד, לא אחרי. כשיש ילד קטן בבית צריך להתפשר (לא לוותר) על הself וללמוד לחשוב על הילד קודם. ואם היא חייבת את הקריירה שלה, מן הראוי היה שהיא תדאג שלילד יהיו סדר יום קבוע, בית קבוע, ודמות מטפלת קבועה בשעות שהיא לא יכולה לטפל בו. יום פה ויום שם זה ממש ממש לא בריא. אני יודעת שהדברים האלו נאמרו כאן כבר עשרות פעמים, אבל זה בוער בי כבר הרבה זמן, והחלטתי הפעם לומר את זה, אפילו אם זה חוזר על עצמו. ואתה יכול לצטט אותי
זו לא פונקציה של היכולת של סבא וסבתא לטפל בילד, ולא של המוכנות שלהם. זו פונקציה של בריאותו הנפשית של הילד. צריך להיות לו סדר יום, צריכה להיות לו דמות מטפלת עיקרית ודמויות מטפלות משניות. הוא צריך לדעת שהוא יוצא מהגן והולך הביתה עם X ונשאר עם X עד שאבא או אמא באים. במקרה שלי, הילדים לומדים עד 16:00, אני אוספת את הילדים 4 ימים בשבוע, ובעלי אוסף יומיים בשבוע. כדי שלפחות 4-5 שעות ביום, עד שהם הולכים לישון, אנחנו נהיה איתם. אפשר לעבוד גם רק עד 16:00 ולהביא הביתה משכורת סבירה. על קריירה צריך לחשוב לפני שעושים ילד, לא אחרי. כשיש ילד קטן בבית צריך להתפשר (לא לוותר) על הself וללמוד לחשוב על הילד קודם. ואם היא חייבת את הקריירה שלה, מן הראוי היה שהיא תדאג שלילד יהיו סדר יום קבוע, בית קבוע, ודמות מטפלת קבועה בשעות שהיא לא יכולה לטפל בו. יום פה ויום שם זה ממש ממש לא בריא. אני יודעת שהדברים האלו נאמרו כאן כבר עשרות פעמים, אבל זה בוער בי כבר הרבה זמן, והחלטתי הפעם לומר את זה, אפילו אם זה חוזר על עצמו. ואתה יכול לצטט אותי