עצירות רגשית

[אישהקטנה]

עצירות רגשית

בתי בת 3.5 , סובלת מעצירות מגיל שנה בערך. הרפואה הקונב' מציגה זאת כעצירות רגשית. בתחילת הדרך הילדה חותה עצירות שכאבה לה מאוד , ואז נתנו לי נורמלקס ל 3-4 חודשים, הסבירו שכך הילדה תשכח את הטראומה ...מאז ועד היום אנחנו לסירוגין עם תרופות, כאשר יש מס' ימים / שבועות של שקט...ואז שוב מגיע העצירות...וחוזר הגלגל. הילדה מתאפקת ויודעת לשמור היטב את הקקי בתוכה עד שהוא מתקשה ומכאיב...ואז הגענו גם לחוקנים ואף לבית חולים ...בקיצור , סיפור ארוך וכואב של עצירויות חוזרות .
אלו העובדות, ועכשיו הרקע:
הייתי בשמירת הריון כ 5 חודשים , יש מי שאומר שהיא ספגה הרבה פחדים וחששות ממני, כי רוב ההריון הייתי בחששות אמיתיים מהפלה, עקב דימומים חוזרים . כמו כם עברתי משברים נפשיים עקב בעיות בעניין הזוגי.
תמיד הרגשתי שיש בה הרבה יותר פחדים , שכנראה עברו אליה ממני לאורך ההריון הקשה. שכנראה מתבטאים ביציאות...
במשך השנה הרשונה היא לא ישנה ברצף יותר משעה, ביום ובלילה, בהמשך ישנה קצת יותר. בכתה הרבה ללא סיבה,
היא ילדה תוססת ושמחה , בגן לא חשים דבר , ועכשיו השאלות:
אילו טיפולים רגשיים / נפשיים מתאימים למצב כזה?
הציעו לי הומיאופתיה אבל באופן אישי לא מתאים לי...לא בעד לתת "תרופות" להרגיע את נפש הילדה. וכך למעשה הטיפול עובד
האם אתן מכירות טיפולים אחרים שיכולים לעזור לעצירות?
אגב, הכרתי במשפחתי ילדים שסבלו מעצירות בזמן הגמילה, אצלנו כאמור זה התחיל הרבה קודם, וזה נמשך יותר מידי זמן, כמה עוד אפשר לתת לה נורמלקס ושמן פראפין?

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

טיפולים שיכולים לעזור

אפשר לנסות שיטה שנקראת טיפול בארגז החול. יש פסיכולוגים לילדים שמתמחים בשיטה.
גם טיפול במשחק יכול לעזור לה לפרוק את הקשיים שלה.

כמובן, תבדקי היטב המלצות על המטפל

בהצלחה

 

[מעייןביט]

עצירות

היי,
אני מכירה מספר פסיכולוגים שעובדים עם ילדים בגיל הרך שאוכל להמליץ לך עליהם. אם את מעוניינת תפני אליי במסר ותכתבי את איזור מגורייך ונראה אם אני מכירה מישהו מתאים באזורך.

לגביי הומאופטיה - אומנם אין לכך גיבוי מחקרי, אך מניסיוני האישי חוויתי תוצאות מאוד טובות בשימוש בהומאופטיה. אין מדובר בתרופה קונבנציולית אלא על חומר "אנרגטי" כלשהו מאוד מאוד מדולל, ומבחינה כימית זה בעצם רק מים או חומר אחר נייטרלי ובלתי מזיק. בהומאופטיה קלאסית השימוש ב"תרופה" הוא לרוב חד פעמי. רק כדי שתדעי במה מדובר.

אני תוהה מדוע (ומי??) נתנו לך אבחנה שמדובר בעצירות רגשית? האם ישנן עוד תופעות שאת רואה אצל ביתך? אשמח אם תוכלי גם לפרט מה הרגלי האכילה של ביתך? אני מבינה מהכתוב שהעצירות התחילה בעצם פחות או יותר עם המעבר לאכילת מוצקים?

 

[Tom Jerusalem]

לכבי האבחנה

ככה נראה אנקופרזיס ולכן הרופאים נתנו אבחנה זאת. ישנם טיפולים פסיכולוגיים מאוד יעילים להתמודדות עימה

 

[מעייןביט]

לכן שאלתי אילו עוד תופעות יש פרט לעצירות

ומי נתן את האבחנה ועל סמך מה. זה משפיע מאוד על דרך הטיפול המתאימה.

 

[אישהקטנה]

פרטים נוספים

ההריון של בתי לווה בדימומים רבים, עם חששות להפלה משבוע 19 ועד ללידה (שחשבו שתגיע מוקדם והגיע בסוף שבוע 39 )
כמו כן היו קשיים רבים עם בן הזוג, שהמשיכו לאחר הלידה לסירוגין, וכיום אנו גרושים ( סביר שהפסיכולוגים יתייחס לנתונים אלו כמשפיעים .....)
בגיל 9-10 חודשים הילדה חוותה עצירות מאוד קשה, שלוותה בצואה קשה וחתכים , ולכן הרופא נתן מרככים , כדי להקל עליה ולהשכיח את טראומה.
מאז בעצם אנו בגלים של יציאות רגילות ואז פתאום מופיע צואה קצת קשה , הלחץ של הילדה מהמצב מופיע, היא מתאפקת מס' ימים, כואב יותר ...והגלגל הזה חוזר שוב ושוב מאז ועד היום.
אין לי יכולת שליטה בתזונה שלה באופן קבוע, ניזונה במעון/ בגן וכן מסרבת לפעמים למה שמוצע לה בבית.
בילדה מאוד עקשנית, קשה לשכנע אותה לאכול או לעשות משהו ...היא מצליחה להתאפק ולמדה לעמוד ולכווץ חזק , והיא שולטת בזה גם כשיש שלשולים....
בגן מעולם לא עשתה קקי, וברגע שהיא נכנסת הביתה...היא רוצה להשתחרר...
מסרבת בתוקף לעשות בסיר או אסלה ומוכנה רק בחיתול.
מבחחינת הרופאים, ההסבר שלי על ההתאפקות מרצון מצביעים על עצירות רגשית ולא בעיה פיזית.
לפעמים יש לי תחושה שהילדה שלי, רוצה להיות בשליטה מלאה בעניינים, ובה לי לומר לה...תרפי.....
גם כשהיא מתאפקת (ולא תמיד זה קל לה , למשל היום כשהיא על משלשלים) - תוך כדי הלחיצות פנימה , היא מכתיבה לאחיה מה לעשות, היא מעירה לו או אומרת משהו שנדע שהיא איתנו, היא לא מרשה לעצמה ללכת רגע הצידה, להתפנות ולחזור...וזו הסיבה שכאשר היא בגן או בפעילות או במשחק עם ילדים - הקקי לא לוחץ לה באותה הצורה שזה לוחץ לה כאשר אנו מגיעים הביתה מהגן.
כאשר הבטן "מלאה" היא כל הזמן יושבת, ואם גם זה קשה, אז היא נשכבת, ואז אין לחץ בבטן. היא מצאה לה את השיטות להמנע מהכאב...היא לא אומרת שהבטן כואבת כי אז אומר לה שזה בגלל הקקי, אז היא בוכה (כי כואב לה) אבל מתרצת בכואב לי הרגל, היד וכו'....מתוך שינה היא גם לפעמים בוכה (בימים שעמוס לה בבטן)...

כתבתי הרבה...זה פשוט מכאיב לראות אותה , וככל שהיא גדלה היא לומדת שיטות...כשהייתה קטנה היינו רצים קצת והופ...זה היה יוצא...היום הא פשוט מסרבת ויושבת.

 

[מעייןביט]

אני חושבת שרצוי שתתייעצי עם איש מקצוע

שיוכל להיכנס לעומק לדינמיקה המשפחתית והאישית של אותה ילדה. קשיים סביב צרכים לעיתים קרובות קשורים לנושאי שליטה, כפי שתיארת, וחוסר הרצון שלה להרפות (האם יש דמות דומיננטית בחייה שגם מתאפיינת בקושי להרפות, שמרגישה צורך בשליטה?). אבל נשמע שהנושא מעט מורכב, ורצוי שתתייעצי כמו שצריך עם איש מקצוע, זה לא מסוג המקרים שניתן לענות עליהם בקלות בעצה או טיפ דרך האינטרנט, אלא דורשת בחינה מעמיקה של הדינמיקה בבית ובסביבה, וכנראה גם טיפול רגשי לילדה.
את מוזמנת לשלוח לי מסר עם איזור מגורייך, אני מכירה מספר פסיכולוגיות התפתחותיות מצויינות שמטפלות בגיל הרך ויוכלו לתת לך מענה, דרך הדרכה הורית ו/או טיפול ישיר גם בילדה.

 

[אישהקטנה]

לגבי התזונה

בעבר חוינו עצירות של שבועיים, והגענו לבית חולים, שם חשבו אולי על מחלת הירשפוינג, אבל הגסטרו טען שזה רגשי , וזאת לאחר בדיקה כללית בלבד.
כל הרופאים טוענים לבעיה רגשית, ולא נשלחנו לשום בדיקות רפואיות (ההסבר שלי שהיא מתאפקת וזה ברור , יש לה עמידה מוזרה בשלב ההתאפקות - כמו עמידת בלט עם טוסיק סגור)

בגן היא אוכלת כרגיל, בבית לחם + גבינה , היא לא אוהבת מתוק, אוהבת עגבניות שרי, תפוח, קלמנטינה, מעט דייסת סולת, חביתה.