ספר חברון של זאבי מציג תמונה חלקית
וראה המחקר המעודכן ביותר בנושא טבח תרפ"ט בחברון, במסגרת הספר "ימי הכלניות" של תום שגב. הספר של זאבי מבליע את העובדה שערבים לא מעטים בחברון הצילו יהודים (אף על פי שהוא מקדיש מקום לאחד המקרים, ומזכיר את האחרים בחטף). העובדה היא שקהילת חברון מנתה באותו הזמן כ-600 יהודים, ובפוגרום נרצחו 66. מה קרה לכל היתר? מי הציל אותם? מדוע לא נרצחו? הרי למשטרה הבריטית לא היה כוח אמיתי לעצור את הפוגרום (היא לא היתה אדישה, כפי שמנסה לצייר זאת זאבי, אלא אטומה, גסה ושאננה. אבל כשהתחיל הפוגרום, מפקד המשטרה סיכן את חייו בנסותו לירות על הפורעים). משערים שהאחוז הגבוה של הניצולים, באופן יחסי, מקורו בכך שהיו לא מעט מצילים ערבים שהסתירו יהודים בבתיהם. זאבי כותב בהקדמה ש"כל ערביי חברון היו אחראיים לטבח, מלבד מעטים שהצילו". זו הכללה ושקר גס. כאמור, רוב יהודי חברון ניצלו מהפוגרום בזכות שכניהם הערבים, דבר שהתבטא גם במכתב ששלחו ניצולי הקהילה לנציב הבריטי העליון, סר ג'ון צ'נסלור. מעבר לכך, המחקר החדש מוכיח (בניגוד מוחלט לדבריו של זאבי) שרוב מבצעי הטבח לא היו ערבים מחברון, אלא מהכפרים שבסביבה.