ערב / אחה``צ בביתנו...

[droli]

ערב / אחה``צ בביתנו...

הבנות שלי, הן הדבר שהכי חיכיתי לו, הן הדבר שרציתי. ובכל יום כמו שעון אני מוצאת את עצמי בורחת בבוקר מהבית.. לפני שהן מתעוררות. ומתעורר הבכי, ומתעוררות התלונות, ומתעוררות הדחיפות, המכות.. ובשבע בבוקר בנחת ליד השולחן במשרד אני מעירה אותן ואת אביהן כמובן, מניחה את השפופרת במקום ונאנחת בהקלה - היום הצלחתי להתחמק מזה. ואחה``צ, אחרי יום עבודה שלי, ויום מלא שלהן (עד 17:00) אני ``רצה`` לקחת אותן... אני כל כך רוצה לבלות בחברתן, ואני מגלה כמה אני רוצה שילכו לחברות. ויגיעו מאוחר וילכו לישון וזהו... אחה``צ כשהן בבית, שוב - מתעורר הבכי, הדחיפות, המכות, הריצות, כן גם חיוך מתוק, וגם חיבוק מדהים, וגם נשיקה רטובה... ואני ישבתי פה, אני הייתי קודם (ממש כמו בפרסומת של בזק - ``אני בחדש``) נדמה כאילו אין נושא בעולם שהן לא ימצאו סיבה לריב עליו.. הבנות שלי, שכל כך רציתי אותן, כל כך חיכיתי להן - אני מוצאת שכל ערב אחרי שהן נרדמות אני נושמת לרווחה שהנה זה נגמר.. ואז יסורי המצפון מתחילים - איזה אמא את.. כנראה שאני לא האמא הכי טובה, בטוח שיש אמהות עם יותר סבלנות או איפוק ממני... מכות זה לא דבר שבא אצלי בחשבון.. כל ערב כשמשכיבים אותן מתחיל הטקס של תלך, תבוא, תלך, תבוא... כל רגע אחת אחרת נזכרת שהיא משהו צריכה.. ואנחנו שנינו כבר חסרי סבלנות, ושואגים עליהן.. הבנות שלי, האחת בת שבע וחצי, והשניה בת שלוש וחצי... ואני כבר מחכה שיגדלו. בלילה בלילה כשאני מנשקת אותן אני נמסה למראן. הן האושר שלי, ואני לא בטוח האושר שלהם.. מיכל

 

[lmerav]

אבוי לך

ממש אסור לך להרגיש עכשיו את כל רגשות האשם האלו יש להם עוד המון שנים לגדול ואני לא מסכימה לך להרגיש כך. זה ממש טירוף. את לא תצאי ממעגל הקסמים הנל. תפסיקי לחשוב כך. את אמא טובה מאוד.!!!!!!!!!!! תאמיני לי לכל אחד יש את רגעיי השבירה שלו. אבל אסור לך להרגיש רגשות אשם (למרות שכל אם מרגישה אותם) חרטות על מעשייך,או מצפון כבד. את חייבת להיות חזקה עבורן. את תראי , יהיו לך עליות ויהיו ירידות. אני כל ערב חוזרת מהעבודה דיי מותשת מהחום ומהיום הארוך ורצה לבן שלי- ליחיד שלי. הוא מצידו לא הכי מתלהב לראות אותי כי הוא רוצה לשחק. ואני כל כך רוצה לבלות איתו את שעות פנאי איכותיות עימו. והאמת אני עייפה כל כך אז אני נשכבת על הספה ואין לי כח לזוז והוא בא אלי מחבק מנשק אבל בוכה כי רוצה לשחק ולו אין עם מי לריב. אז מצאתי פתרון מקסים: לקחתי חופש יום חמישי והקדשתי לו את מיטב זמני. עשינו רק דברים שהוא אוהב. נהנינו. ויצאתי מסופקת רגשית לפחות לשבועיים תמימים. נסי. אני ממליצה בחום. זה אפילו לא דומה ליום שבת. זה שונה מאוד עבורי. והעיקר תמיד תהיי חזקה. מירב

 

[אמיר.]

שישי שבת.

באמת, קשה לצפות למשהו בשעה 1700. כולם סחוטים גם הילדים וגם ההורים. לכן את ההשקעה כדאי לרכז בשישי שבת וגם בשעה הזאת ב 1700 עד 1800. אין כל בעיה עם ההרגשה של `סופסופ זה נמגר` בשעה 2000 מותר גם לנו לנוח. ---------- ותשכחי מזה שכשאר יגדלו יהיה יותר קל ילדים קטנים צרות קטנות ילדים גדולים צרות גדולות. ------------- אני רק משנן לעצמי דבר אחד... אני יותר גדול - האחראיות להתאפק - עלי .. גם אם אני נכשל. ----- את חייבת להיות במשרד ב 0700 ??? שיו - נורא .

 

[odeia]

מיכל יקרה, מותר להורה להרגיש שלא

``בא`` לו על הילד לפעמים, אני בטוחה שזה רק לפעמים ואני בטוחה שהן אוהבות אותך ומרוצות ממך בתור אמא. עם הגדולה את יכולה לשבת ולדבר ולהסתדר איתה ולהבין ממנה דברים ולגרום לה להבין דברים תנסי גם עם הקטנה, אולי תצליחי גם איתה שיהיה בשמחה גם לי קורה שיש רגעי משבר ולי יש ילדה אחת, והיא ילדה טובה שיודעת להיות מה שנקרא: ילדה טובה וממושמעת